למה הסינים חוסכים כל-כך הרבה?

צבי שלגו, מנכ"ל PTL Group, המתגורר בסין: "החינוך הסיני מטמיע את ערך ההסתפקות במועט" ■ שיעור החיסכון בסין עלה מ-16% מכלל ההכנסה ב-1990 ללמעלה מ-30% כיום, שיעור גבוה בהרבה משאר המדינות

שיעור החיסכון הגבוה בסין מושך תשומת לב רבה. לא רק שהוא גבוה בהשוואה לכל מדינה אחרת, אלא שהוא גם משפיע ישירות על העודף בחשבון השוטף של סין ועל הגירעון הצרכני של ארה"ב. כשהחסכונות הלאומיים גבוהים מההשקעות, החסכונות העודפים מופיעים בחשבון השוטף.

שיעור החיסכון בסין עלה מ- 16% מכלל ההכנסה ב- 1990 ללמעלה מ- 30% כיום, שיעור גבוה בהרבה משאר המדינות (השיעור החיסכון בארה"ב עמד על 3% לפני המשבר הכלכלי ועומד על כ- 6% בחודשים האחרונים).

בהתחשב בהשפעות הרחבות של שיעור החיסכון הגבוה בסין, אנאליסטים וקובעי מדיניות כאחד ניסו לזהות את הגורמים ולחזות כמה זמן זה יימשך. חלקם ייחסו את החסכונות בעיקר לתאגידים הסיניים, יותר מאשר למשקי הבית.

שיעור החיסכון בתאגידים הסיניים הוא אמנם גבוה, אך דפוס דומה קיים גם במדינות אחרות. בניגוד לכך, לשיעור הגבוה של החיסכון במשקי הבית בסין - אין אח ורע בכלכלות הגדולות. אחרים הצביעו על אמצעי זהירות כסיבה לחיסכון: בגלל שהסינים מודאגים מעלויות שירותי הבריאות, החינוך והפנסיה ומכיוון שקיים חוסר ודאות בנוגע לעלויות שצפויות להשתנות במהלך הזמן, הם מגיבים בהגברת החיסכון. לפי גישה זו חוסר היציבות שאפיין את סין במאות האחרונות הוא אחד הגורמים המרכזיים לחסכנות הסינית.

אך מי שמבקר בערים הגדולות מקבל רושם שונה. מרכזי קניות חדשים מופיעים כמו פטריות אחרי הגשם, החנויות עמוסות אנשים, המחירים גבוהים מאוד ואנשי העסקים והמשכילים מבני הדור הצעיר לבושים על פי צו האופנה הבינלאומית ורוכשים גאדג'טים וסמלי סטטוס לרוב.

צבי שלגו מנכ"ל PTL Group המתגורר כבר 14 שנה בסין מסביר: "בערים המרכזיות יש עשירים אבל זה מיעוט שבמיעוט, בנוסף אליהם יש כ- 150 מליון איש בסין שיכולים להרשות לעצמם רמת חיים מקבילה לזו הממוצעת בארה"ב והם מתרבים כל שנה בעשרות מיליונים. אך עדיין מרבית האוכלוסייה בסין חיה ברמה כלכלית נמוכה ורוכשת מותגים מקומיים. סיני בה לאיקאה להתרשם, אוכל נקניקיה ב- 5 יואן, קונה מגבת מטבח וחוזר הביתה מאושר. אין לו בבית מקום לספה או לכסא חדש כי הדירות קטנות. בני המעמד הבינוני-גבוה חיים בדירות של 2-3 חדרים וזה כולל בד"כ זוג עם ילד יחד עם הוריהם המבוגרים".

"החינוך הסיני מטמיע את ערך ההסתפקות במועט. משפחה סינית בעלת יכולת עשויה לרכוש מותגים אך לרוב תלבש בחורף מעיל בבית ולא תפעיל הסקה במהלך היום שכן הרגלי הדור הקודם עדיין מכתיבים התנהלות חסכנית וכבוד לערך ההסתפקות במועט. סין בתקופת מעבר, אני מניח שעוד כמה עשרות שנים גם כאן צרכנות עודפת תהפוך לנורמה. כרגע החברות הגדולות ביותר בסין הן חברות מקומיות המתמקדות בשוק הנמוך", שלגו מוסיף.

מחקר שנערך ע"י שיאובו ז'אנג (Xiaobo Zhang) ושאנג-ג'ין ווי (Shang-Jin Wei) מומחים לכלכלה ומנהל עסקים סיניים בבית הספר למנהל עסקים קולומביה, מציע הסבר חדש לחסכנות הסינית. המחקר מצביע על תופעה חברתית אחת כמניע העיקרי לשיעור החיסכון הגבוה: יש יותר גברים מנשים בסין - וצבירת מזומן היא אמצעי לניצחון בשוק הנישואין התחרותי.

חוסר האיזון בין המינים הוא תוצר מובהק של מדיניות תכנון המשפחה הנוקשה בסין ובנסיבות אלה, הורים סיניים רבים מעדיפים בנים. בעשורים האחרונים קיים בסין חוסר איזון משמעותי בין מספר הבנים למספר הבנות הנולדים לאזרחיה. היום יש כ- 122 בנים על כל 100 בנות בסין, וכשדור זה של ילדים יתבגר היחס הזה יתבטא בהדרתו של כל גבר חמישי מחוץ לשוק הנישואין המקומי. הלחץ הנוצר בעקבות זאת על שוק הנישואין בסין מעודד משפחות בעלות בנים להפוך את עצמן לתחרותיות יותר.

הגדלת החסכונות, בעיקר ע"י צמצום הוצאות המשפחה, היא דרך אחת לצבור הון שיגדיל את יתרונו התחרותי של גבר בשוק הנישואין. עד היום סוציולוגים ראו בחוסר האיזון בין המינים בסין בעיה חברתית אך לא קישרו אותו לשיעור החיסכון הגבוה. אולם ממצאי המחקר מלמדים שניתן לייחס כמחצית מהגידול בשיעור החיסכון ב- 25 השנים האחרונות לחוסר האיזון בין המינים.