האנוי מתגרה בסין, אבל בלי להגזים

לווייטנאם יש היסטוריה ארוכה של עימותים עם שכנתה הצפונית האדירה. לכן, כאשר חברת האלומיניום הסינית הציגה ב-2008 תוכנית לכריית בוקסיט בווייטנאם, התוכנית הזאת נגעה בעצב חשוף. התפתח במדינה דיון ציבורי נדיר, שהדהים את המשקיפים, שהתרגלו לכך שההחלטות החשובות מתקבלות בפורום הנהגה מצומצם ולאחר מכן מקבלות אישור של חותמת גומי מקונגרס העם הווייטנאמי.

אף שהדיון התנהל כביכול במונחים של הגנה על איכות הסביבה ומניעת נזק חברתי, הוא נגע למעשה לסינופוביה בווייטנאם, שנולדה בעקבות אלף שנות שלטון סיני (שהסתיים לפני אלף שנים). גורם נוסף למתיחות היה המחלוקת על איי ספרטלי ופראסל בים סין הדרומי.

נגויין גיאפ, הגיבור הלאומי בן ה-98, שהיה אדריכל הניצחונות על הצרפתים והאמריקנים בשנות ה-50 עד ה-70 של המאה שעברה והאשים את הסינים ברצח תינוקות במהלך הפלישה הכושלת שלהם לווייטנאם ב-1979, הצטרף למחנה שהתנגד לעסקה הסינית וקרא לערוך סקר אקולוגי בסביבה שבה תוכנן מכרה הבוקסיט. ההחלטה הסופית על עתיד הפרויקט טרם התקבלה, אם כי ניסוי מצומצם בכרייה ממשיך להתנהל.

לא ברור מדוע הניחה ממשלת וייטנאם, שהצנזורה על התקשורת בה היא מהנוקשות ביותר בעולם, לוויכוח הציבורי הזה להתנהל כמעט ללא הפרעה. כמה אנליסטים סבורים שהדיון הזה מאפשר להאנוי לעכב את העסקה מבלי להעליב את סין, כנראה כדי להשיג מהסינים תנאים טובים יותר.

בכל מקרה, הרשויות וידאו שהדיון יתנהל אך ורק על העלויות הסביבתיות והחברתיות של הפרויקט. כאשר התברר שהמתנגדים מתחילים למתוח ביקורת על סין, הן פעלו במהירות. נגויין הואנג האי, בלוגר וייטנאמי בולט ופעיל זכויות אדם, נידון בספטמבר ל-30 חודשי מאסר על העלמת מס. בלוגר אחר, נגויין נגוק נהו קיינה, נעצר באוגוסט והואשם ב"ניצול לרעה של חירויות דמוקרטיות כדי לפגוע באינטרסים של המדינה". שניהם מותחים ביקורת קשה לא רק על מכרות הבוקסיט המתוכננים, אלא גם על מדיניות האנוי ביחס לקבוצות האיים שהיא טוענת לבעלות עליהן.