הבנייה הירוקה יותר יקרה? מפעל הפיס יממן את ההפרש

מפעל הפיס יעניק תוספת תקציב של 10% לרשויות מקומיות שיבנו מבני ציבור בסטנדרטים של בנייה ירוקה; מאמצים לגבש תקן מתאים

פעל הפיס יעניק תוספת תקציב של 10% לפרויקטים של בנייה ירוקה ברשויות המקומיות, מה שאמור לכסות בקלות על תוספת העלויות לבנייה כזו. מפעל הפיס יתבסס על קריטריונים לבנייה ירוקה במבני ציבור, שניסח צוות בראשות פרופ' יצחק מאיר, ראש המחלקה לאדריכלות באוניברסיטת בן גוריון. בצוות היו חברים נציגי משרד החינוך והמשרד לאיכות הסביבה, חוקרים בבן גוריון, נציגי רשויות והחברה לתכנון מבני ציבור.

לדברי אורנה מאיירא, יו"ר מטה מפעל הפיס, הצוות ניסח קריטריונים לבנייה ירוקה של מבנים ציבוריים, שבכוונת מפעל הפיס להציג בפני מכון התקנים כדי שישמשו בסיס לתקן לבנייה ירוקה במבני ציבור. כיום קיים בישראל תקן של בנייה ירוקה רק לבנייני מגורים ומשרדים (5821).

תוספת 2%-5%

אחת המסקנות העיקריות שעלו בסיכום עבודת הוועדה הייתה, שמבנה ציבור ירוק יביא לתוספת של 2%-5% בעלויות הבנייה. כדי שתוספת העלות לא תהווה בעיה מבחינת הרשויות המקומיות, החליט מפעל הפיס להוסיף 10% לטובת הבנייה הירוקה על פי מספר קריטריונים, בין היתר ביצוע בקרת איכות, תאורה חוסכת אנרגיה, בידוד תרמי והתאמת הצמחייה החיצונית לפיתוח המבנה.

לדברי פרופ' מאיר, ישנם פרמטרים בתכנון הבנייה שמביאים לשיפור ההתאמה הסביבתית של המבנה ואינם כרוכים כלל בעלויות אלא רק בתכנון נכון, כמו בחירת מיקומו ובחירת מיקום החלונות.

"החזר ההשקעה העודפת מושג בתוך שנתיים עד חמש שנים, שכן הוצאות התפעול של הבניין, בעיקר הוצאות החשמל, יוכלו להערכתנו לרדת ב-25%-35%". ואכן, מאיירא מציינת כי אחת המוטיבציות לקידום הפרויקט היא הרצון לעזור לרשויות להפחית את עלויות התפעול של המבנים.

מפעל הפיס מעביר 50% מרווחיו לבניית כיתות לימוד וגני ילדים, תחת פיקוח משרד האוצר, ו-50% מועברים לפרויקטים בשלטון המקומי, תחת הכותרת 'תוכנית פיתוח'. מתוך הכסף הזה ניתן התקציב להקמת מבנים ברשויות.

702 מיליון שקל

"יש לנו אמת מידה לכל רשות, שאנחנו בונים על פי ארבעה קריטריונים: גודל האוכלוסיה ברשות, המצב הסוציו-אקונומי של תושביה, המרחק שלה מהמרכז ואחוז המשרתים בצה"ל. עפ"י הקריטריונים האלה מחולקים הכספים לכל הרשויות בארץ", אומרת מאיירא.

בסך הכל הסתכמה תוכנית הפיתוח של מפעל הפיס ב-2009 ב-350 מיליון שקל. בקשות הבנייה שהוגשו אשתקד הסתכמו ב-317 מיליון שקל. בפועל שולמו אשתקד לרשויות בגין פרויקטים 702 מיליון שקל (בין היתר בגין בקשות משנים קודמות ובגין השלמת פערי עלויות לצורך השלמת בנייה).