ביבי - תתחיל לנווט

אם נתניהו חפץ להיכנס להיסטוריה, עליו לשאול את עצמו מה בן-גוריון או בגין היו עושים

אני מאמין שראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא ידע שבמועד ביקורו של ג'ו ביידן, סגן נשיא ארצות-הברית, בישראל יפורסם ברבים כי רשויות התכנון אישרו בנייה של שכונה חדשה בת 1,800 יחידות-דיור ברמות-שלמה הממוקמת בירושלים מעבר לקו הירוק.

השאלה הנכונה אינה אם ביבי ידע או לא - אלא עצם התופעה שרשויות התכנון מאשרות תוכנית בנייה על אדמות שמעבר לקו הירוק, בשעה שהכול יודעים שירושלים - בירתה הנצחית של ישראל - תחולק, וכי בירושלים המזרחית תיכון הבירה של העם הפלסטיני, וכנגזרת מכך האחריות רובצת על שכמו של ראש הממשלה.

אין צורך ואין היגיון לקבוע דווקא בעת הזו "עובדות" בשטח, להבעיר אש ולפגוע במרקם היחסים עם ארה"ב, ול"שחק" לידי הפלסטינים. זאת, עוד בטרם החל המשא-ומתן שבפתח ועוד בטרם שורטטו גבולות הקבע בירושלים.

הבעיה האמיתית היא שאין משילות בישראל, כל אדם מלך, אין תיאום בין זרועות השלטון, אין חשיבה לזמן ארוך, ולראש הממשלה אין סמכות לקבוע אם ומתי יאושרו תוכניות בניין ערים. משילות אינה סיסמה גרידא, שכן היא משקפת מהות, ולא ניתן לבוא בעניין זה בביקורת אם לממשלה אין כלים למשול.

הגיעה העת שראש ממשלתנו ייקח את עצמו ואת ישראל לידיים, אם הוא אינו חפץ בפורענות - שתסכל את העיקרון המקובל על קהיליית העמים (ועל ישראל) של שתי מדינות לשני עמים - אשר תביא למדינה אחת לשני עמים, דבר הטומן בחובו סכנה לעתידה של ישראל כמדינת הלאום היהודי.

אם נתניהו חפץ לצאת מההיסטריה ולהיכנס להיסטוריה עליו להביט נכוחה ולדמות לעצמו (וזה קשה) כאילו היה דוד בן-גוריון או מנחם בגין. עליו לשאול את עצמו, מה מנהיגים אלה היו עושים בנסיבות הקיימות. התשובה לכך ברורה: היפרדות מהעם הפלסטיני לטובתנו ולטובתם.

ביבי שבוי, לצערי, בידי הימין הקיצוני (שחדר גם למפלגתו), ולכן עליו לבצע שינוי מהותי בקואליציה, כמו גם בשיטת הממשל. עליו לפנות ליו"רית קדימה, ציפי לבני, בהצעה רצינית ומכובדת להצטרף לקואליציה למען חיזוק המלחמה על השלום (וגם בנושא האיראני) ולמען שינוי חוקי היסוד, כדי שלראש ממשלה בישראל יהא כוח למשול (מעין משטר נשיאותי).

על ציפי לבני ועל קדימה מוטלת אחריות לאומית להשיב בחיוב לפנייה כזו, ואם בעקבות זאת חלק ממרכיבי הקואליציה הקיימת יפרשו - יש לכבד את רצונם ושיישבו באופוזיציה.

את השינוי החוקתי הרצוי ניתן להשיג על-ידי מספר תיקוני חקיקה, שהם: (א) לא ניתן יהא להצביע אי-אמון בממשלה ובעומד בראשה, אלא ברוב מיוחס של יותר מ-75 חברי כנסת; (ב) אחוז החסימה יעלה ל-5% מכלל חברי הכנסת תוך איסור התפלגות. חבר כנסת החפץ מטעמים "אידיאולוגיים" לפרוש יפנה את מקומו לבא אחריו; (ג) שראש הממשלה יהיה חייב למנות לפי שיקול-דעתו לפחות רבע משרי הממשלה שהם אנשי מקצוע חיצוניים, כדוגמת דירקטורים-חיצוניים בחברות ציבוריות; (ד) על הרגולטורים להביא בשיקוליהם גם את מדיניות הממשלה והצורך ביישומה (בדומה לחוק בנק ישראל).

ולסיכום: ביבי, אני מאמין לך שלא ידעת, וחבל שזה קרה. אנא התחל לנווט את הגה השלטון עם לבני ואהוד ברק לטובת כולנו. שעון הזמן מתקתק (תרתי משמע), וישראל אינה יכולה להרשות לעצמה את הלוקסוס של המצב הנוכחי לתקופה נוספת של כ-3 שנים.

הכותב הוא ראש משרד עוה"ד כספי ושות'