השופטת תחליט ותמשיך

להבדיל מהפרקליט קורב - השופטת גרינברג לא תיקרא לשום ועדה, לא תודח ולא תושעה

עוד לא נדמו הדי ה"חמורים" של הפרקליט אורי קורב, וכבר נוחתת עלינו עוד החלטה שיפוטית שאינה עומדת במבחן ההיגיון. הפעם מדובר בשופטת השלום רחל גרינברג בעניינו של האונקולוג הבכיר ד"ר אריה פיגר. האבסורד שבהחלטה נובע לא מהפער בין העונש לכתב האישום - אלא מהפער העצום, הבלתי נסבל, שבין העונש לבין נימוקי ההרשעה של השופטת עצמה.

בהחלטתה להרשיע את פיגר פוסקת גרינברג כי מעשיו "מתאפיינים בניצול כספי ציני ומרושע של חולי סרטן ובני משפחותיהם, מתוך רדיפת-בצע". שוב, צריך להדגיש: את זה אומרת לא רק התביעה, אלא השופטת!

אני יכול להוסיף מידיעה ששמע מעשיו של פיגר, שאותם מתארת השופטת, הלכו לפניו זמן רב לפני שהוגש כתב אישום. בקרב חולי סרטן ובני משפחותיהם היה פיגר שם דבר לחמדנות, נצלנות ולב קשה. חולים רבים, ובני משפחות של חולים שכבר אינם איתנו קיוו לראות בפסק הדין עשיית צדק.

נימוקי ההרשעה הגשימו תקוות אלה. ואז בא גזר הדין וניפץ אותן ואת כל מה שנכתב בהרשעה.

חודשי שירות לרופא "המרושע ורודף הבצע"

6 חודשי עבודות שירות - זה מה שגזרה השופטת לאדם שלדבריה שלה ניצל באופן "ציני ומרושע חולי סרטן ובני משפחותיהם, מתוך רדיפת-בצע". מהעונש הזה צריך להבין שהשופטת לא רואה בחומרה גדולה, או בכלל, את מעשיו של פיגר כפי שהיא תיארה אותם. כי אם היתה רואה זאת בחומרה שעולה מהם בבירור - היתה פוסקת לו עונש שיהלום את פסיקתה, כלומר, לא פחות מכמה שנות מאסר בפועל.

בכל זאת - מה כבר יכול להיות יותר שפל ואכזרי מניצול מצבם של חולים בכלל ושל חולים קשים בפרט? ועוד בשביל בצע-כסף. איזו שפלות ושחיתות יכולה להיות גדולה יותר במעשיו של רופא?

אחר-כך באה המערכת המשפטית ומענישה אדם שאומר כי יש שופטים חמורים. נוזפים בו, משעים אותו, מעמידים אותו אל מול עמוד הקלון של נציבות שירות המדינה, כי כמה שופטים נפגעו.

כאן, בפרשת פיגר, יש החלטה שיפוטית הפוגעת בצורה עמוקה בחולי סרטן שביקשו להיות מטופלים אצל הרופא, שלא לדבר על הפגיעה ברוח החוק והענישה ובשכל הישר. ומה עושים עם שופטת כזאת?

התביעה תערער, כמובן. יש להניח כי הערעור יתקבל וייגזר עונש הולם. אבל בינתיים נגרמה עוגמת-נפש רבה. ערעור זה בזבוז הרבה זמן וכסף של כולם, כולל של מערכת אכיפת החוק.

אז מה עושים עם שופטת שהחלטתה גורמת את כל אלה? כלום. היא לא תיקרא לשום ועדה, לא תודח ולא תושעה - היא תמשיך לקבל החלטות על בסיס השכל, ההיגיון והרגישות שהפגינה בעונש שהטילה על פיגר.