העולם משנה את פניו

בגולדמן זאקס, הקבוצה הפיננסית שהטביעה את המונח הזה, מעריכים שסין תהפוך לכלכלה הגדולה בעולם עוד לפני שנת 2030. יחד, כלכלות BRIC יוכלו לעקוף את מדינות 7G העשירות, שניהלו את הכלכלה העולמית, עד שנת 2032.

מדינות BRIC מחזיקות יחד בנתח גדול יותר מהסחר העולמי מאשר ארה"ב. סין, שהיתה בשנה שעברה היצואנית מספר אחת של מוצרים, מקבלת השלמה מהודו, המייצאת תוכנות ושירותי משרד, מרוסיה, המפיקה נפט וגז, ומברזיל, שאיכריה הסופר-תחרותיים שולטים בכמה שווקים חקלאיים עולמיים.

בעוד ששוקי המניות במדינות 7G התאמצו להישאר חיוביים בחמש השנים האחרונות בערך, סיימו מדינות BRIC את העשור במחירי מניות כפולים ביחס ל-2005. זה קרה לאחר צניחה חדה בזמן המשבר הפיננסי, שבעקבותיה היתה התאוששות מהירה. בעולם הוצגו מדדי מניות BRIC, וקרנות BRIC צצו בכל פינה כדי להשביע את רצון המשקיעים, הנוהרים לשווקים הללו.

מאזן חדש בספק

אם כך, בשעה שהעולם נחלץ מן המיתון הכלכלי, האם זהו רגע של טרנספורמציה, שבו נודד מרכז הכובד של הכלכלה העולמית אל המעצמות החדשות הללו? האם מדובר בנקודת מפנה כמו זו שהתרחשה אחרי מלחמת העולם השנייה, שבה ארה"ב הבטוחה בעצמה והחדשנית דחקה הצדה את הכלכלות התשושות ועמוסות החובות של אירופה ועיצבה מחדש את המבנה הפיננסי העולמי? ובהיבט המיידי ביותר, האם הצרכנים במדינות BRIC מסוגלים לקבל על עצמם את המאזן החדש בכלכלה העולמית ולהיכנס לחלל שמותירים הצרכנים האמריקנים בעקבות המשבר?

התשובה הצפויה ביותר היא: עדיין לא. לא רק שמדינות BRIC הן קבוצה כה בלתי הומוגנית, עד שכל הכללה תהיה בעייתית, אלא גם שסין, הכלכלה הדומיננטית ברביעייה, כנראה נשואה עדיין למודל כלכלי שבו היא נשענת על ביקוש במקומות אחרים.

"הכלכלות המתעוררות, כפי שהן נקראות, אפילו כלכלות כמו בנגלדש, הן ללא ספק שחקניות בזירה העולמית", אומר ז'אן-פייר ליהמן, פרופסור לכלכלה פוליטית בבית הספר לניהול IMD בלוזאן, שווייץ, "אבל אני לא רואה התפתחויות גדולות בעשור הקרוב. מרכז הכובד הפיננסי בהחלט לא יעבור מזרחה".

כמו להקת זמרים או כנופיית רחוב, מדינות BRIC נראות כאילו חיברו אותן יחדיו מפני שכל אחת מהן שונה לחלוטין מרעותה. ממדיה של סין ופתיחותה לסחר מעניקה לה שריר כלכלי גדול יותר מזה של יתר השלוש יחד. מרקוס יגר מדויטשה בנק מכנה את היצוא היצרני ההיפר-תחרות הסיני "הפנדה במשקל טונה שבחדר". הודו, הקרובה לסין בהיקף אוכלוסייתה אך ענייה ומבודדת יותר במובן הכלכלי, ידועה בעיקר ביצוא התוכנה והשירותים העסקיים שלה. ברזיל, חרף עלייתו המהירה של המגזר היצרני שלה, נשארה אחת היצואניות החקלאיות המובילות בעולם. רוסיה, אחרי ניסיונות כושלים למדי לגוון את בסיסה הכלכלי, נשארה בעיקרה משווקת של נפט וגז.

סיפור עלייתן המהירה לגדולה של המדינות הללו כבר ידוע, אך בכל זאת דרמטי. לפני עשר שנים, היה רק לאחת מהן דירוג אשראי להשקעה. כעת יש לכולן. רק לפני 12 שנים טלטלו משבר חובות רוסי ומשבר מטבע ברזילאי את כלכלת העולם. כיום, יש לשתי המדינות האלו יתרות מט"ח גדולות מאוד.

מדינות BRIC תרמו כמחצית מהצמיחה העולמית בשנים 2000-2008 - הרבה יותר מאשר בעשור הקודם. אך לצד הצמיחה הזאת התערער גם האיזון בכלכלה העולמית.

סין נשענת על יצוא

מודל הצמיחה הסיני, שהתבסס על השקעות כבדות ויצוא, תמך בעודפים שוטפים במאזני התשלומים ברחבי מזרח אסיה, וזאת לעומת גירעון שוטף במאזן התשלומים האמריקני. על אף הצעדים שננקטו לשימור הצמיחה הכלכלית במהלך המשבר, לא ברור עדיין אם הממלכה התיכונה (סין) יצרה את המעבר לביקוש צרכני והפכה למנוע צמיחה אמיתי של כלכלת העולם.

ברעש תקשורתי גדול הכריזה בייג'ין על חבילת תמריצים בסך 585 מיליארד דולר בנובמבר 2008 ורופפה את האשראי הבנקאי, אך יכולתה ליצור צמיחה בת-קיימא מצויה בסימן שאלה. במקום להעניק לצרכנים מזומנים ובכך לעודד אותם להוציא כסף - מהלך שהיה יכול גם לעודד יבוא - חלק גדול מהתמריצים הופנה לכיוון החשודה המיידית, ההשקעה בנכסים קבועים. "אם הביקוש העולמי לא יתאושש במועד או שהתמריצים לא יניבו את חדוות הקניות, סין עלולה לסיים עם עודפי כושר ייצור אדירים", אומר ייגר.

ראזין סאלי, מומחה לסחר בלונדון סקול אוף אקונומיק, אומר: "ההתערבות הממשלתית הסינית החמירה את הבעיות ואת חוסר האיזון הקיימים. אנחנו צפויים לראות הרבה עודפי כושר ייצור בתעשיות מוטות יצוא כמו פלדה, בדיוק בעתוי הלא נכון".

גם ההצמדה מחדש של היואן לדולר, ב-2008, אחרי שלוש שנים שבהן אפשרו למטבע הסיני להתחזק, לא עזרה להעביר את כלכלת סין מיצוא לביקוש צרכני. ההשפעה של ההחלטה הזאת התעצמה בעקבות פעולת החיקוי של מדינות יצוא מתעוררות גדולות, המחזיקות את מטבעותיהן בחולשה מלאכותית כדי שלא לאבד את כושר התחרות שלהן לטובת הסינים.

אף שהירידה העולמית בביקוש הצרכני הפחיתה את הרמה המוחלטת של העודף השוטף במאזן התשלומים הסיני בזמן המשבר, ופחות אוניות עמוסות בצעצועים ובאיי-פודים הפליגו מנמלי שנחאי ושנזן, המשיכה סין לצבור נתח שוק עולמי. קרן המטבע הבינלאומית וגופים אחרים מעריכים שהאיזון מחדש לכאורה של הכלכלה העולמית בשנה האחרונה היה זמני. כאשר הביקוש יתאושש, יתאושש גם היצוא הסיני, לצד העודפים והגירעונות המסורתיים.

דרושה צמיחה איכותית

למרות כמה כיסים של בזבזנות צרכנית, הפכה סין בעשור האחרון למדינה הצורכת פחות, לא יותר. שיעור החיסכון שלה עלה לאורך העשור. אף שחלק גדול מן העלייה משקף חיסכון תאגידי, גם חסכונות משקי הבית עלו - וחלק גדול יותר מההכנסה הלאומית הופנה לחברות ולא אל משקי הבית מלכתחילה.

סקר שקיים בשנה שעברה מקינזי גלובל אינסטיטוט תמך במה שכלכלנים טענו זה מכבר: שהעדר רשת ביטחון חברתית הוא אחת הסיבות העיקריות לחסכונות של משקי הבית בסין. שלוש הסיבות העיקריות לחיסכון שצוינו בסקר הן חינוך (לימודים), ביטחון למקרים של מחלה וטיפול בהורים. שינוי של גורמים מבניים כה עמוקים לא יכול להיות מהיר, והוא גם לא יושג על ידי ייסוף מהיר של היואן.

ביחס למדינות BRIC האחרות, שצמיחתן איטית מזו של סין, הן לא צפויות להשפיע מהותית על הביקוש העולמי בשנים הקרובות. אף שהצמיחה בברזיל ובהודו החזיקה מעמד היטב לאורך המשבר, ברזיל היא כבר כלכלה בוגרת יחסית ויש בה פחות מקום לצמיחה מהירה, והודו רושמת ביצועים מתחת ליכולתה לאור בעיה כרונית במימון הציבורי ושיעור חיסכון של משקי הבית הגבוה אפילו מהשיעור הסיני. רוסיה, שכלכלתה התכווצה קשות במיתון העולמי, עדיין תלויה בעיקר במחירי הנפט.

עשור של צמיחה מהירה לא הספיק למדינות BRIC לקבל את שרביט הנהגת הכלכלה העולמית מידיהן של ארה"ב ואירופה המערבית. הקבוצה הזאת אולי הדהימו את העולם בהתקדמותה בעשור האחרון, אך יידרש גם שיפור איכותי - ולא רק צמיחה כמותית - כדי להטות אליה את בסיס הכוח.