המדריך לניתוח דו"חות כספיים: סעיף ההון העצמי במאזן

מה ניתן ללמוד ממנו על חלוקות הדיבידנד של החברה ועל הנפקות שביצעה

המאזן, ראינו בשבועות הקודמים, מורכב מנכסים ששוויים צריך להיות זהה לשווי של התחייבויות החברה יחד עם שווי ההון העצמי שלה. ההון העצמי הוא אחד הנתונים החשובים ביותר במאזן החברה, ואחד האינדיקטורים המשמעותיים לבחינת מצבה.

הון עצמי משקף את השקעת הבעלים בחברה, והוא מורכב מ"הון מניות" (ההון שהונפק על ידי החברה ונפרע); פרמיה על מניות (ההפרש בין המחיר לפיו הונפקו המניות לבין הערך הנקוב שלהן כיום); קרנות הון (מהוות חלק מיתרות הרווחים - עודפים - שהצטברו בחברה במשך השנים ומיועדות לשמש כרזרבה למקרים בלתי צפויים או למטרות מוגדרות כמו רכישת ציוד); יתרת עודפים (יתרות הרווחים של החברה שלא חולקו לבעלי המניות כדיבידנד או כמניות הטבה).

בשל חשיבותו של ההון העצמי, החלק השלישי בדו"ח כספי של חברה הוא "דו"ח על השינויים בהון העצמי, בקרנות ובעודפים".

גריעות ותוספות להון

דו"ח זה מציג את השינויים שחלו במשך תקופת הדו"ח בהון העצמי של החברה. שינויים אלו יכולים לכלול גיוסי הון, מימוש של אופציות או של אג"ח להמרה, חלוקת דיבידנד במזומן, הקצאה מניות הטבה ושאר מהלכים שמשפיעים על גובה ההון העצמי. במילים אחרות, הדו"ח מתאר גריעות ותוספות להון העצמי.

השורה התחתונה של דו"ח רווח והפסד (הרווח הנקי) מוצגת בדו"ח השינויים בהון העצמי. השורה התחתונה של דו"ח השינויים (שהיא סך ההון העצמי) מוצגת במאזן תחת הסעיף "הון עצמי".

כיצד מורכב הדו"ח

דו"ח השינויים בהון עצמי תמיד מוצג בצורה אופקית, ומתאר את השינויים החל מתחילת הרבעון המדווח (כמו 1 ביולי) ועד תום הרבעון המדווח (כמו 30 בספטמבר 2009). את גובה ההון העצמי בתחילת השנה מכנה החברה "יתרה", ואז מפרטת את השינויים שחלו באותה יתרה, כמו שינויים שחלים ביתרת חשבון העו"ש שלנו.

אם ניקח כדוגמה את הדו"ח לרבעון השלישי של אסם נגלה כי יתרת הון המניות בתחילת יולי עמדה על 176,772 אלף שקל, ואילו הפרמיה על המניות עמדה על 444,121 אלף שקל. נוסף לכך, סך העודפים (עודפי רווח) עמדו על 907,164 אלף שקל וכשכוללים את זכויות המיעוט | מגיעים למספר כולל של היתרה בתחילת הרבעון.

על מספרים אלו מוסיפה החברה (בנפרד לכל סעיף) הפרשי תרגום של מט"ח, ורווח נקי שנצבר באותו רבעון ונוסף לחלק של העודפים. כך מתקבלת יתרה של הון עצמי נכון לסוף הרבעון המדווח.

כדי לפרט מרכיבים אחרים בדו"ח נביט לרגע בדו"ח השינויים בהון של חברת בזק. בדו"ח המסכם את 2009 מציינת החברה כי חילקה בשנת 2009 דיבידנד (חלק מהרווח שמחולק לבעלי המניות) כולל של 1,941 מיליון שקל, ומכיוון שטרם החלוקה עמד לזכותה יתרת גרעון בהון של 2,165 מיליון שקל, והרווח שרשמה באותה השנה היה 3,593 מיליון שקל, תשלום הדיבידנד יצר גרעון שלילי של 513 מיליון שקל.

במילים אחרות, תשלום דיבידנד מקטין את ההון העצמי של החברה (מכיוון שהוא נלקח מהרווחים העודפים של החברה - אחד ממרכיבי ההון העצמי).

לעומת זאת, אם בחברה יש עובדים שמממשים אופציות למניות, המהלך מגדיל את ההון העצמי ודוגמה לכך ניתן לראות בדו"חות מכתשים אגן לשנת 2008. עובדי החברה מימשו אופציות למניות בשווי של 268 אלף דולר וכך גדל הון המניות של החברה (כי יש יותר מניות סחירות של החברה בשוק ההון).

לעומת זאת, בשנת 2007 בוצעה המרה של איגרות חוב הניתנות להמרה למניות רגילות, וכך גדל הון המניות של החברה בשווי של 1,347 אלף דולר.