אטיאס הבטיח, אטיאס לא קיים: מחירי הדירות זינקו ב-17% ברבעון הראשון; דירת 4 חדרים בת"א - 2.1 מ' ש'

כך עולה מנתוני השמאי הממשלתי הראשי, שמצביעים על זינוק של 30% במחירי הדירות בת"א לעומת הרבעון הראשון של 2009 ■ באר-שבע במקום השני עם זינוק של 23% במחירים ■ אטיאס באוקטובר האחרון: "בתחילת 2010 תיעצר עליית מחירי הדירות, ולקראת סוף השנה תחול ירידה בשיעור לא מבוטל במחירים" ■ צפו בטבלת המחירים המלאה בערים נבחרות

"בתחילת שנת 2010 תיעצר עליית מחירי הדירות ולקראת סוף השנה תחול ירידה בשיעור לא מבוטל במחירים". את ההבטחה הזו נשא שר השיכון אריאל אטיאס באוקטובר האחרון, תוך שהוא מתחייב להציף את שוק הנדל"ן בקרקעות כדי להוזיל את מחירי הדירות. עם זאת, נתוני מחירי הדירות ברבעון הראשון שמפרסם היום (ג') השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים מוכיחים כי הפער בין ההבטחות של אטיאס למציאות הינו רחוק.

מהנתונים עולה כי מחירי הדירות המשיכו לעלות ברבעון הראשון של השנה, הן בהשוואה לרבעון הקודם והן בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הנתונים מתייחסים למחירי דירות 4 חדרים, שהן המבוקשות ביותר בישראל, והם מצביעים על עליית מחירים ממוצעת של 4.1% לעומת הרבעון הקודם, וכן נרשם זינוק של 16.6% במחירים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

בת"א, למשל, עלו המחירי ב-5% לעומת הרבעון הקודם והם זינקו ב-30% לעומת הרבעון המקביל. המחיר הממוצע של דירת 4 חדרים בת"א עמד ברבעון הראשון על 2.14 מיליון שקל. בבאר שבע, שם נרשם שיעור הזינוק השני בגודלו, עמד המחיר הממוצע על 606 אלף שקל.

טבלת מחירי דירות
 טבלת מחירי דירות

מקור: השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים

הדירות היקרות ביותר אחרי ת"א נמצאות בהרצליה, כאשר מחיר ממוצע של דירת 4 חדרים עומד על 1.6 מיליון שקל. המחירים שם זינקו ב-18% בהשוואה לרבעון הראשון של 2009. העיר הדרומית אילת משתרכת מאחור עם עלייה של 2% בלבד במחירים, כאשר המחיר הממוצע של דירת 4 חדרים עומד על 790 אלף שקל - יותר מאשקלון ובאר שבע.

קיראו עוד ב"גלובס"


"על מחירי הדירות משפיעים משתנים רבים; אולם נראה כי המלאי הנמוך של דירות חדשות בלתי מכורות, שירד אל מתחת ל-13 אלף דירות הוא הגורם המשפיע ביותר ומביא ללחץ מתמשך לעליה במחירי דירות", מסר השמאי הממשלתי הראשי. "מצד הביקוש, לעומת זאת, קיימים משתנים רבים בעלי השפעות מנוגדות: ציפיות להתגברות צמיחה, ציפיות לעליה בשער הריבית הריאלי וצפיות לנקיטת צעדים ממשלתיים להורדת מחירי הדירות. נראה כי השפעתם של גורמים אלה יחד חלשה ביחס להשפעת נתון ההיצע".

פרדוקס הנתונים

יש לציין כי נתוני השמאי אמנם עולים בקנה אחד עם סקרי הלמ"ס שמצביעים מדי חודש על עלייה עקבית במחירי הדירות, אולם הם מנוגדים לנתוני משרד האוצר שמחודש אוקטובר האחרון מצביעים על סוף עליית המחירים ואף על ירידות. נתוני האוצר מתבססים על נתוני רשות המסים, קרי על עסקאות שבוצעו בפועל.

בהקשר לאמינות הנתונים ציין השמאי כי הוא עשה שימוש בניתוח נתונים אמין יותר ממערכת ה"כרמן" (המסד של רשות המסים - ע.ב.י), ומציין לדוגמה כי "השפעת קיומה של מעלית משפיעה על עוצמת וכיוון ההשפעה של נתון פיזי אחר – הקומה של הדירה הנמכרת בבניין".

נתוני השמאי מתייחסים כאמור ל-14 ערים מובילות, כאשר היקף המדגם הינו כ-4,370 דירות. "מהמדגם נופו עסקאות מכר של חלקים מדירה (שבהן ככל הנראה נעשתה עסקה בין קרובים או עסקה מיוחדת אחרת) וכן נופו עסקאות חריגות, ככל שניתן היה לזהותן, כגון נכסים בקומת קרקע", מסר השמאי.

הנפגעים העיקריים מהגאות בשוק הנדל"ן הם כמובן הזוגות הצעירים, והשמאי הממשלתי מציין בסקירתו כי "בדירות קטנות בנות 3 חדרים ומטה קיים מיעוט יחסי של עסקות במרבית הערים", מה שמחדד את הבעיה.