נביאי ישראל נגד הכלכלה

כל הדתות הטיפו נגד צריכה, מה לעשות שבכול העולם צריכה פרטית היא מנוע הצמיחה העיקרי?

סביב המשבר ביוון התפרסמו כתבות על הבדלים בין פרוטסטנטים לקתולים ואורתודוכסים והשפעת הפערים התרבותיים ביניהם על צריכה וחיסכון. התזה היא שהפרוטסטנטים מחונכים לעבוד קשה ולחסוך כמה שיותר, ואילו הקתוליים והאורתודוכסים, מחונכים לעבוד כמה שצריך בשביל להתפרנס, ואת כל היתרה לתרום לכנסיה.

מוסר ההשכל של בעלי התזה הוא שזו הסיבה שבגללה מדינות קתוליות ואורתודוכסיות (יוון, איטליה, אירלנד, ספרד) מסתבכות ונקלעות למשברים, בעוד מדינות פרוטסטנטיות (אנגליה, גרמניה) משגשגות.

המלכה אליזבת', אנגליה / צלם רויטרס
 המלכה אליזבת', אנגליה / צלם רויטרס
האקרופוליס ביוון / צלם: רויטרס
 האקרופוליס ביוון / צלם: רויטרס

פרוטסטנים חסכנים ומרוויחיים קתולים מבזבזים ומפסידים

אם כבר גלשנו להיסטוריה, שמעתי לא מזמן את פרופ' דן אריאלי מציג את סיפור הגירוש מגן עדן כדוגמא לדילמה של דחיית סיפוקים - תפוח עכשיו או חיי נצח אחר כך. דילמה זו מאפיינת רבדים רבים בחיינו ורלוונטית גם לדילמה שעמה על היונים להתמודד כרגע - להסכים לקיצוץ ברמת החיים היום, בשביל להינות מפריחה כלכלית בעתיד.

ברור שכל ילד יענה על הדילמה של היוונים בדיוק באותה צורה שהוא היה מייעץ לאדם וחווה - עדיף לדחות סיפוקים, עדיף להסתפק בפחות היום בכדי שיהיה הרבה יותר אחר כך.

יש כמובן הרבה בעיות עם האמירה הזו. בעיניי היוונים ששורפים צמיגים באתונה, אחת הבעיות היא שאף שברור שהם יסתפקו היום בפחות, לא בטוח שהם יקבלו יותר מחר, כשתוכנית ההבראה תצליח והכלכלה תמריא. כלכלת ישראל על הפערים הסוציו אקונומיים העצומים שהתפתחו בה, היא דוגמא מצוינת לכך.

הדלאי לאמה, גורו, מורה רוחני, בביקור בארה
 הדלאי לאמה, גורו, מורה רוחני, בביקור בארה

מעט זה הרבה - הדלאי לאמה

מכנה משותף של כל הדתות הוא המלחמה בתרבות הצריכה. לוט ואברהם, מרבית הנביאים, ישו, בודהה כולם הטיפו בצורה זו או אחרת לאיפוק, לחיסכון וכנגד תרבות הצריכה של זמנם. והנה - הדלק שמניע את הצמיחה ברוב העולם הוא הצריכה הפרטית - כמה משקי הבית קונים. החל מארה"ב וכלה בסין בכדי שהכלכלה תצמח אנשים צריכים לרכוש עוד ועוד ועוד.

עוד בארה"ב

בארה"ב, בכדי לזרז את היציאה מהמשבר, הזרימה הממשלה הון לעידוד הצריכה הפרטית. המספרים האחרונים שהתפרסמו אכן מעידים שהיא חזרה לרמתה ערב המשבר, אך אם לא ירשם שיפור בנתוני התעסוקה במקביל לירידה בהיקף הזרמת הכסף על-ידי הממשלה, תהיה ירידה בצריכה, לפני שתגיע התייצבות. בארה"ב זה נתון קריטי עקב משקל הצריכה הפרטית בתוצר הלאומי הגולמי.

עוד בסין

בסין הגידול הדרמטי בצריכה הפרטית הוא אחד ממנועי הצמיחה של המשק. כיום מנוע זה פועל בתפוקה נמוכה משום שהמערכת הפוליטית מונעת מרוב האוכלוסייה הכפרית מלהשתתף במשחק. מנגנון המכונה Hukou מגביל את תנועת ההגירה מהכפר אל העיר ואת ההשתתפות חלקים ניכרים באוכלוסיה במשחק הכלכלי.

יש לכך השלכות חיוביות כמו העדרן של שכונות עוני ענקיות בפרברי הערים, כמו אלה שהתפתחו בהודו ודרום אפריקה, והעובדה ששילוב הדרגתי בתרבות הצריכה טומן בחובו פוטנציאל התפתחות וצמיחה יציבים.

עוד בישראל

נתוני נילסן ופרסומי הדוחות נותנים אינדיקציה חיובית לגבי הצמיחה בארץ. בהתבוננות שנתית, נרשם גידול בשוק מוצרי הצריכה השוטפת - ב-2009 הקיף השוק 32.7 מיליארד שקלים לפי נילסן, המבטאים גידול ב-1.5%, לעומת 2008.
הדוח של שופרסל ביטא גידול 5.1% בהכנסות ושיפור קל מהרבעון המקביל, למרות הוצאות השיווק הגבוהות שרשמה החברה.

דוח רבוע כחול ישראל ביטא גידול 3.7% בהכנסות לעומת רבעון מקביל, בעיקר בזכות גידול ב-1.2% במכירות חנויות זהות (SSS) ופתיחת שלושה סניפים חדשים. המכירות למ"ר הגיעו ל-4.58 אלף שקלים בממוצע, שהם גידול קל לעומת הרבעון המקביל (4.56). שיעור רווחיות תפעולית של 4% - הגבוה ביותר שהציגה מאז אמצע 2008.

אין לנו פתרון ערכי לדילמת הצרכנות המוגברת, אבל לפחות מנקודת מבט שוק ההון, כל צמיחה בצריכה היא אינדיקציה חשובה למגמה הצפויה בשווקים.