השוחד לא משתלם: 3.5 שנות מאסר ומיליון שקל קנס לדודי אפל

אפל הורשע במתן שוחד לראש עיריית לוד לשעבר בני רגב, לראש מועצת גבעת-שמואל לשעבר ולבכיר לשעבר במינהל, וזאת כדי לקדם את ענייניו העסקיים ■ השופטים: "מעשיו מגלים היקף רב ומכביר של שחיתות" ■ אפל: אגיש ערעור

דודי אפל בדרך לכלא. בית משפט השלום בתל-אביב גזר היום (ג') עונש של 3.5 שנות מאסר בפועל, שנה וחצי מאסר על-תנאי וקנס בסך מיליון שקל על איש העסקים והעסקן הפוליטי דודי אפל, בגין הרשעתו בעבירות של מתן שוחד ל-3 אישי ציבור. כמו כן, בית המשפט קבע כי במעשיו של אפל דבק קלון.

לאחר מתן גזר הדין אמר סנגורו של אפל, עו"ד משה ישראל, כי "התביעה ביקשה באופן יוצא דופן לגזור על אפל עונש חמור של 6 שנות מאסר, ובית המשפט החליט לגזור עליו רק 3.5 שנים. אפל מתכוון לערער על הרשעתו לבית המשפט המחוזי, וסיכויי הערעור שלו גבוהים".

אפל הורשע לפני כחודשיים ב-3 עבירות של מתן שוחד בסך כולל של יותר מ-1.3 מיליון שקל לראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב; לראש מועצת גבעת-שמואל לשעבר, זמיר בן-ארי; ולעודד טל, לשעבר בכיר במנהל מקרקעי ישראל. השוחד ניתן לצורך קידום ענייניו העסקיים של אפל בחברות הבנייה שבשליטתו, בהן חברת מגדל הזוהר.

עו"ד פנינת ינאי, המייצגת את בני רגב, מסרה כי "בית המשפט הנכבד קבע מפורשות וחזר והדגיש כי בני רגב מעולם לא נטל שקל לכיסו, וכי למעשה ניתן להגדיר התנהלות פסולה זו של מימון קמפיין הבחירות שלו כחריג בולט בפעילותו הציבורית. בית המשפט ציין כי למעשה בני רגב כיהן בתפקיד ראש עיריית לוד משך קדנציות שלמות בהן נהג באינטגריטי ויושר בעיר מורכבת, ואף הדגיש את פעילותו המאומצת לטובת אוכלוסיות חלשות בעיר. רגב מתכוון לערער הן על הכרעת הדין בדבר נטילת שוחד והן על העונש".

על הנאשם בני תבין, ששימש כצינור באמצעותו הועברו כספי השוחד והורשע גם הוא במתן שוחד, נגזר עונש של שנתיים מאסר בפועל, שנה וחצי מאסר על-תנאי וקנס של 50 אלף שקל; ואילו על חברת מגדל הזוהר שבבעלות אפל נגזר קנס של חצי מיליון שקל.

"מדובר בפרשת שוחד שיריעתה רחבה ביותר ובמעשים המגלים היקף רב ומכביר של שחיתות. אפל לא נרתע מלשחד ראש עיר ומועמד לראש מועצה, בסכום כסף גדול של 1.3 מיליון שקל שיועד לרגב ו-95 אלף שיועדו לבן-ארי, והכול למען קידום מטרותיו ומתוך כוונה לגרוף בעתיד לבוא סכומי-עתק שנועדו להעשיר את כיסו", קבעו סגן הנשיא, השופט מרדכי פלד, והשופטים דניאל בארי וגיליה רביד.

"אפל טוען כי הוא נפל קורבן לרדיפה ממושכת של רשויות החוק, אך נעיר בעניין זה כי לא מצאנו כל תימוכין לטענה זו", הוסיפו השופטים, וציינו גם כי "לאחר הבחירות הגיעו אנשיו של אפל אל בן-ארי ודרשו לקבל את מבוקשם בתמורה לכספי השוחד", וכי "אפל פעל בשחיתות גם בהקשרו של איש הציבור הבכיר, עודד טל, ולא בחל לדרוש הטבות כספיות לביתו שלו ודרש ממנו כי יפתור אותו מתשלומים למינהל מקרקעי ישראל".

לבית המשפט הגיעו היום, בין היתר, כדי לחזק את ידיו של אפל חבריו הוותיקים מתנועת הליכוד, ח,כ לשעבר, מיכאל קליינר, והשר לשעבר, אהרון אבוחצירא.

התובעים בתיק הם עוה"ד ליאת בן-ארי ויונתן תדמור מפרקליטות מיסוי וכלכלה, ועוה"ד ענת סבידור ורינה מיוחס מפרקליטות מחוז מרכז; אפל יוצג בידי עוה"ד שוקי חורש, משה ישראל וישראל שלו; רגב - בידי עו"ד פנינת ינאי; ותבין - בידי עוה"ד ירון ברזילי ושחר מנדלמן.

הפשרת קרקעות ושינוי ייעוד לבנייה

כתב האישום נגד איש העסקים דודי אפל הוגש ב-2003 וכלל 3 סעיפי אישום של מתן שוחד - לראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב; לראש מועצת גבעת-שמואל לשעבר, זמיר בן-ארי; ולעודד טל, לשעבר בכיר במינהל מקרקעי ישראל.

אפל הואשם במתן שוחד ל-3 האישים בכדי שיקדמו את ענייניו בכל הנוגע לפרויקטים של בנייה של חברת מגדל הזוהר שבבעלותו. באפריל השנה הורשע אפל ב-3 סעיפי האישום.

בני תבין, שלפי כתב האישום שימש כצינור באמצעותו הועברו כספי השוחד, הורשע אף הוא במתן שוחד; רגב הורשע בקבלת שוחד; וטל הורשע במשפט נפרד בקבלת שוחד.

השופטים, מרדכי פלד, דניאל בארי וגיליה רביד, דחו את גירסתו של אפל, לפיה שימש רק כיועץ לחברת מגדל הזוהר. הם ציינו כי "הצגתו כיועץ לא שיקפה את המציאות הארגונית בחברה ואת סמכויותיו. אפל היה דמות מפתח בחברה, שמו זוהה עם החברה והיא זוהתה עימו, והוא היה ראש וראשון למקבלי ההחלטות".

הטבות לראש עיריית לוד

בסעיף האישום הראשון קבעו השופטים כי אפל, באמצעות חברת מגדל הזוהר, מימן את קמפיין הבחירות של רגב בהיקף של 1.4 שקל, וכן העניק לרגב הטבות נוספות שונות באמצעות תבין. האינטרסים של אפל בלוד נגעו לבניית שכונת גני-אביב בעיר ולהפשרת אדמות חקלאיות במושב גינתון ושינוי הייעוד שלהן מחקלאות למגורים.

השופטים ציינו כי לאפל היה אינטרס בבחירתו של רגב, וכי "יש ראיות ספיציפיות שקשרו אותו למהלך, לרבות מערכת יחסים הדוקה עם רגב". לדבריהם, "בהוראתו של אפל ניתנו הטבות נוספות לרגב בהקשר למערכת הבחירות, הן באמצעות מתן ערבות וסיוע לוגיסטי וייעוץ לקמפיין מערכת הבחירות. עמדה מאחורי מעשיו כוונה פלילית של שוחד. המתת מומן בכספי מגדל הזוהר".

אינטרסים כבדים בגבעת-שמואל

בסעיף האישום השני הורשע אפל במתן שוחד בגובה 95 אלף שקל לראש מועצת גבעת-שמואל לשעבר, בן-ארי, בתמורה לקידום האינטרסים שלו בשינוי יעוד של קרקעות בתחום המועצה.

השופטים קבעו כי גם כאן נעשו הדברים באותו אופן בדיוק כפי שנעשו בפרשת השוחד לרגב, וכי אפל העניק כספים למערכת הבחירות של בן-ארי בשל האינטרסים הכלכליים-נדל"ניים שלו באזור השיפוט של העייריה.

הם דחו את הטענה לפיה לאפל ולתבין לא היה עניין בבחירתו של בן-ארי, וקבעו כי היו להם אינטרסים כבדי-משקל במועצה ביחס לפרויקט פינוי-בינוי בשכונת גיורא.

הטבות לבכיר במינהל

באשר לסעיף האישום השלישי, שנגע לבכיר המינהל לשעבר, עודד טל, קבעו השופטים כי אפל רצה ליצור אצל טל מחוייבות והעניק לו טובות הנאה בצורת הבטחות להעסיק את בת-זוגו. בית המשפט קבע כי טל סייע לאפל גם בכל הנוגע לבניית ביתו הפרטי בתל-ברוך.

22
 22

מפינוי המעברות לאי היווני

פרשת השוחד, שבגינה נדון היום דודי אפל למאסר, אינה הפרשה הראשונה שבה היה מעורב. שמו של אפל נקשר בעבר בפרשות שונות בפוליטיקה הישראלית, ובהן פרשת האי היווני, בה היתה מעורבת משפחת שרון, ופרשת בר-און-חברון בממשלת נתניהו הראשונה. עד לתיק הנוכחי לא הורשע אפל בשום עבירה משמעותית.

אפל, פעיל ליכוד מרכזי, שנחשב למקורבו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, הסתבך בפרשת האי היווני. ב-2004 הוגש נגד אפל כתב אישום, שבמסגרתו נטען כי העביר שוחד לשרון ולראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, כדי שיסייעו לו בהקמת פרויקט נופש באי היווני פטרוקולוס, תמורת סיוע לשניים בפריימריז בליכוד.

זמן קצר לאחר חשיפת הפרשה קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, כי אין ראיות להגשת כתב אישום נגד שרון, ומאוחר יותר החליט לבטל את כתב האישום נגד אפל.

בנוסף נתבע אפל - אזרחית ופלילית - על-ידי המדינה בנוגע להתקשרות בין הצדדים בראשית שנות ה-80 לפינוי שרידי המעברות. אפל התקשר ב-1982 עם משרד השיכון כשלוח ונאמן של המדינה לפינוי שרידי המעברות בבת-ים, חולון, כפר-סבא, באר-יעקב ונס-ציונה. המפונים ייפו את כוחו לקבל את המענקים ואת ההלוואות שנתן להם משרד השיכון תמורת אספקת דירות חלופיות ופירעון הלוואות שלקחו. המדינה טענה כי אפל קיבל הלוואות נוספות על אלה שנקצבו מלכתחילה, באמצעות הצגת מצגי-שווא כאילו ההלוואות הבסיסיות טרם מומשו.

לפני כשנתיים קבע המחוזי כי אפל קיבל במירמה מהמדינה 43 מיליון שקל, וחייבו להשיב מחצית מהסכום. בראשית 2009 חויב אפל להעביר למדינה 8 מיליון שקל באופן מיידי, לאחר שבית המשפט העליון דחה את בקשתו לעכב את העברת הכסף עד להכרעה בערעור שהגיש על פסיקת המחוזי.