פעילי השוק מבינים רק כסף

אין די בדין פלילי בשוק ההון - צריך להקים מנגנוני קנסות גבוהים ולהכות בהם את העבריין

החודש עבר בשקט יחסי בכנסת החוק שהקים את "בית המשפט הכלכלי", אשר ירכז את הטיפול במרבית התיקים של שוק ההון בישראל.

הרעיון המקורי להקמת בית משפט כלכלי נכלל בדו"ח ועדת גושן לפני מספר שנים. הוא קיבל רוח גבית עם מינויו של פרופ' זוהר גושן לראש רשות ניירות ערך, וזכה באחרונה לתמיכה בתוך המערכת המשפטית והפוליטית כאחד.

זהו אמנם הישג מרשים, אך לשיטתי זו רק מחצית המהפכה בנוגע לאכיפה משופרת של דיני ניירות הערך ודיני שוק ההון. המחצית השנייה, הדרושה בדחיפות, היא החקיקה הנוספת העומדת כיום על הפרק ואשר תאפשר אכיפה מינהלית משמעותית של דיני ניירות ערך.

בהיעדר חקיקה משלימה זו עלול בית המשפט הכלכלי להתגלות כחרב-פיפיות עבור שוחרי האכיפה בישראל.

רעיון בית המשפט הכלכלי שאול ממודל בית המשפט של מדינה דלאוור בארצות-הברית. המודל שאומץ בישראל אינו יוצר בית משפט כלכלי מיוחד, אלא מחלקה בתוך בית המשפט המחוזי בתל-אביב. גם הסמכויות בענייני תאגידים אינן נחתכות באופן חד כמו בארה"ב.

ואולם, השוני המרכזי בעיניי הוא ההסמכה של בית המשפט הכלכלי הישראלי לדון בעניינים הפליליים מכוח דיני ניירות הערך ושוק ההון. בית המשפט הכלכלי הישראלי הוא אפוא בעל סמכות ייחודית ורחבה במיוחד.

סמכות רחבה מעלה באופן מיידי את החשש מפני עומס, וכאן מתקשר הדבר במישרין לסוגית האכיפה המינהלית. רשות ניירות ערך הישראלית אוחזת במגוון כלים מצומצם לעומת רגולטורים של שוקי הון מודרניים, כדוגמת ארה"ב או בריטניה.

מפגן כוח של אכיפה יעילה

ניקח לדוגמה את הפרשייה האחרונה, שבה היה מעורב בנק ההשקעות גולדמן זקס בארה"ב. רשות ניירות ערך האמריקנית (ה-SEC) מצאה כי בנק זה היה מעורב בהטעיית לקוחותיו בעת שפיתה אותם לרכוש ניירות ערך "אקזוטיים". המידע שהוסתר מהלקוחות, לפי הרשות האמריקנית, היה שנייר הערך הורכב בעזרת קרן גידור שהימרה נגד אותו נייר ערך (ואשר בעצמה לא נחשדה בהפרה כלשהי של הדין). מדובר בנושא סבוך, אשר לו היה מופנה למסלול הפלילי - היו חולפות שנים בטרם היה ההליך מגיע לתומו.

הרשות האמריקנית בחרה במקרה זה במסלול של תביעה אזרחית, ומקץ מספר שבועות גולדמן זקס הסכימה לפשרה, שבמסגרתה החברה תשלם 550 מיליון דולר, שרובם יילכו לכיס משלם המיסים האמריקני. גולדמן התחייבה גם לבצע שינויים מבניים מסוימים שימנעו הפרות דומות בעתיד.

סכום הפשרה האדיר והמהירות שבה הושג הם, לדעתי, מפגן כוח מרשים של אכיפה יעילה, והוויתור על המסלול הפלילי היה ויתור ששכרו בצידו.

החשש מעומס יתר אינו החשש היחיד שמצריך חקיקה מהירה של חוק אכיפה מינהלית לצד החקיקה שהקימה את בית המשפט הכלכלי. אכיפה מינהלית לא רק מפחיתה את עומס הדיונים במסלול הפלילי - אלא היא גם מתאימה יותר להפרות חוק שאין עימן אשם מוסרי כבד.

יתר על כן, שוק ההון דינמי ומתוחכם במידה כזאת, שלעיתים קשה להגדיר בבהירות, ולמפרע, את קו הגבול בין המותר לאסור. חלק מהזיכויים שהרשויות מלינות עליהם שייכים לקבוצה זו של מקרים. אכיפה מינהלית, דווקא משום שאינה פלילית, מאפשרת לרשות ניירות ערך הסדרה יעילה יותר של השוק, בלי שהיא כבולה במגבלות (המוצדקות כשלעצמן) של הדין הפלילי.

* פרופ' חנס הוא סגן הדיקן של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וחבר מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון.