המכללה למינהל תציע הלוואות לתשלום מחצית משכר הלימוד

בעוד במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), במשרד האוצר ובהתאחדות הסטודנטים ממשיכים לנהל מגעים על שינוי מבנה שכר הלימוד בשנים הקרובות, במסלול האקדמי המכללה למינהל כבר יזמו מהלך בעניין. היום (א') הודיעה המכללה למינהל כי החל משנת הלימודים הקרובה (תשע"א) תאפשר לסטודנטים לשלם מחצית משכר הלימוד בפריסת תשלומים נרחבת וזאת כדי להקל את המעמסה הכלכלית עליהם ולהנגיש את ההשכלה הגבוהה ליותר סטודנטים.

שכר הלימוד במכללה למינהל, בדומה למוסדות לא מתוקצבים אחרים, עומד על כ-30 אלף שקל בשנה - כמעט פי שלושה מזה המשולם באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות. כך, על-פי התוכנית, סטודנט במכללה למינהל ישלם שכר לימוד ממוצע של כ-15 אלף שקל בשנה, כשהיתרה תתפרס על 60 תשלומים חודשיים (5 שנים) של 250 שקל - ללא ריבית וללא הצמדה וללא ערבים.

תוכנית התשלום החדשה היא יוזמה של קרן פיננסית חדשה בשם שכ"ל ("שקל כלכלי לסטודנט") שהקימו בוגרי המכללה בשיתוף עם הבנקים הפועלים ולאומי, שיהוו שותפים אסטרטגיים למהלך ויתמכו בו, בין היתר, באמצעות שירות שיציעו בקמפוס המכללה. את הריבית צפויה לקחת על עצמה המכללה למינהל, כשלטענתם מדובר בהיקף חזוי של עד 6.5 מיליון שקל בשנה, בהתבסס על כך שכ-4,000 סטודנטים, בשלב הראשון, ייקחו חלק בתוכנית המימון החדשה. יש לציין כי סטודנטים במכללה למינהל יוכלו ליהנות מתוכנית התשלומים גם בשנה השנייה והשלישית ללימודיהם, כשבמקרה כזה פריסת התשלומים תורחב וכך גם ההחזר החודשי.

נשיא המכללה למינהל, פרופ' זאב נוימן, הוסיף היום כי "אנחנו מאמינים כשכאשר הראש של הסטודנטים נקי מדאגות כלכליות, ניתן להתפנות ללימודים באופן טוטאלי. אני מאמין שהתוכנית החדשה תאפשר לצעירים נוספים להשלים לימודים אקדמיים ברמה גבוהה במוסד בו יחפצו ואני קורא למוסדות נוספים לפעול באופן דומה לטובת כלל אוכלוסיית הסטודנטים".

התוכנית של המכללה למינהל מזכירה את התוכנית המתגבשת, על אף חילוקי דעות שנתגלעו בדרך, בין המל"ג ומשרד האוצר לבין התאחדות הסטודנטים. על-פי תוכנית המימון הזו, שמהווה חלק מתוכנית חומש לשיפור מצב ההשכלה הגבוהה בישראל, שכר הלימוד יעלה בכ-3,000 שקל ויעמוד על כ-13 אלף שקל לשנה בתואר ראשון וכ-15 אלף שקל לשנה בתואר שני - אך מנגד יתאפשרו לסטודנטים תוואי הלוואה נוחים לתשלום שכר הלימוד.

על פי התוכנית, הסטודנטים ישלמו 6,000 שקל מתוך הסכום המלא באופן רגיל ואת היתרה (7,000 שקל לתואר ראשון או 9,000 שקל לתואר שני) יחזירו בעשר השנים שלאחר סיום הלימודים לפי רמת השכר שלהם. המדינה, באמצעות מס הכנסה, תנטר את רמת ההשתכרות של הסטודנט ומי שירוויח משכורת גבוהה יצטרך להחזיר את מלוא היתרה, בעוד מי שישתכר במשכורת נמוכה לא יחזיר את ההלוואה. יש לציין כי ההלוואות יינתנו לסטודנטים ללא ריבית וללא צורך בערבים. מי שיעניק את ההלוואות יהיו אחד מהבנקים או מחברות כרטיסי האשראי לאחר שייערך מכרז בנושא וייבחרו שני זוכים.

לכאורה, מדובר בתנאי הלוואה שאמורים להיות נוחים עבור הסטודנטים, אך מי מהם שיכול להרשות לעצמו לשלם את שכר הלימוד ללא הלוואה ייפגע מהשינוי וייאלץ להוציא מכיסו 3,000 שקל נוספים בשנה, לעומת שכר הלימוד הנוכחי שעומד על כ-9,600 שקל.

יש לציין כי כחלק מהסכמתה של התאחדות הסטודנטים למהלך העלאת שכר הלימוד, הם עשויים לקבל יותר סמכויות בכל הקשור לניהול מוסדות הלימוד. זאת, על ידי שילוב של נציג סטודנטים בוועד המנהלים של האוניברסיטאות והמכללות. לא ברור עד כמה תהיה השפעתו של הנציג הבודד מהותית בקבלת החלטות, אך בהתאחדות מקווים בכך לגרוף יותר שליטה ובקרה בנעשה במוסדות. עם זאת, המו"מ בין הסטודנטים למל"ג ולאוצר תקוע בתקופה האחרונה והסטודנטים אף פוצצו אותו לפני מספר שבועות. באחרונה חזרו הצדדים לשולחן הדיונים, כשאליו צורף יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, כדי לנסות ולגשר על הפערים בין הצדדים.