בכירי רשות ההגבלים הם סחורה לוהטת; האם יש כאן ניגוד עניינים?

מועד: נובמבר 2009. הלוקיישן: ועדת הכספים בכנסת. האירוע: דיון בבקשתה של חברת משאב, מקבוצת אי.די.בי, המחזיקה בחברת המלט נשר, לרכוש את ענקית חומרי הבנייה הנסון. הרקע: ההתנגדות לעסקה בשל החשש לפגיעה בתחרות בשוק הבטון וההשפעה על מחירי הדיור.

חברי הכנסת שהשתתפו בדיון האזינו בקשב לשורה של מומחים בתחום ההגבלים העסקיים. ראש רשות ההגבלים העסקיים, רונית קן, הציגה את עמדתה (הלא מתלהבת) ביחס לעסקה; נציגת חברת שפיר הנדסה, מרב בארי, עד לפני כשנתיים הכלכלנית הראשית של אותה רשות ומשנה לקן, תמכה בבוסית לשעבר. בשלב הזה, כשנדמה היה ששאלת ההגבל העסקי הוכרעה, השמיע נציגה של אי.די.בי בדיון, מנחם פרלמן, את עמדתו שגרסה כי העסקה אינה בעייתית. פרלמן אינו "סתם" מומחה מטעם: ברזומה שלו גם תפקיד הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים, אותה רשות של קן ובארי.

עסקת הנסון (שלא יצאה אל הפועל) רחוקה מלהיות סוגיית ההגבלים העסקיים היחידה שבה היו מעורבים בכירים בעבר ברשות; הרשימה הארוכה מפורטת בהמשך הכתבה, אולם על עסקה אחת בכל זאת יש להתעכב, עסקת בזק, שבה רכש שאול אלוביץ את גרעין השליטה בחברה תמורת 6.5 מיליארד שקל. אלוביץ' נעזר בשני יועצים: דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים, שייעץ בהיבט המשפטי; ומרב בארי, שייעצה לו בהיבט הכלכלי. שני בכירי הגבלים בעסקה אחת? כן, אומרים מקורבים, זאת היתה עסקה מורכבת ביותר.

מקובל לחשוב כי "נערי האוצר" נהנים עם פרישתם מהשירות הממשלתי מהצעות אטרקטיביות בשוק הפרטי, ולא מעט רמזים והאשמות רדפו רבים מהם. אבל מתברר שיחסית לבכירי רשות ההגבלים אנשי האוצר כמעט מקופחים; רבים מאותם בכירים הקימו משרדי ייעוץ, או הצטרפו למשרדי עורכי דין גדולים העוסקים בתחום שהמומחיות בו נחשבת לנדירה למדי. כה בולטת המגמה, עד כי מבין הפורשים הבולטים מהרשות בשנים האחרונות, רק אחד, עו"ד אלעד בנבג'י, אינו עוסק בעבודתו החדשה בהגבלים העסקיים אלא מכהן כמנכ"ל משותף של אקסלנס נשואה שירותי בורסה.

האם יש בעיה עם חציית הקווים הזאת, עם העובדה שבכירי הרשות מייצגים גופים עסקיים מולה? תלוי כמובן את מי שואלים. "שוב כתבה על ניגודי אינטרסים", רטנו חלק מהמוזכרים בכתבה זו כשנשאלו על כך. אחרים סירבו להתייחס לסוגיה, כאילו כלל אינה קיימת, בטענה שמילאו אחרי הוראות חוק הצינון המטיל מגבלות על בכירי השירות הציבורי. טענתם זו נכונה: החוק דרש מהם צינון מסוים, והם מילאו אחר הוראותיו. הבעיה היא שהחוק ישן ואינו מספק פתרון לבעיות שצצות בעקבות היקפה של הבעיה בכל הסקטור הציבורי.

לפי החוק, במשך שנה מיום פרישתם נאסר על עובדי מדינה לקיים קשר בנושאים מקצועיים מול מי שהיו כפופים להם. איסור אחר מונע מהם לעסוק בכל עניין שבו טיפלו במסגרת שירותם הציבורי, זאת ללא מגבלת זמן כלשהי.

שנה, במושגים של עובדי מדינה, היא תקופה קצרה. האם 3, 4 ואפילו 10 שנים אחרי שעזב הבכיר, לא יענו חבריו מפעם לטלפונים ממנו? האם הבוס המיטיב, זה שקידם וטיפח, יישכח אחרי שנה? התשובה כמובן שלילית, ולכן נשמעות לא מעט טענות כי חוצי הקווים הם גם סוג של מתווכים, שמלבד יכולותיהם המקצועיות נהנים מיחס מיוחד ללקוחותיהם.

לכל הגורמים המעורבים בתחום ברור שלא ריאלי לדרוש מעובדי מדינה לשעבר להימנע מעיסוק בתחומי מומחיותם. במקביל ישנה גם הסכמה שההיכרות הפנימית, עם אנשים ועם תהליכים, יוצרת פרצה בעייתית. מה אומרים הבכירים לשעבר? "הלקוח מביא בחשבון שעבדת במקום מסוים, שאתה מכיר את התהליכים", אומר פורש שהתברג היטב בשוק הפרטי. "זה מאפשר לך התמודדות טובה יותר עם המערכת; אתה יודע איפה להיזהר יותר או פחות, אתה יודע מה הרגולטור רוצה מהחיים של החברות". שלא במפתיע אותו פורש גם משוכנע שההיכרות הפרסונלית אינה משפיעה. לעומתו, עו"ד ניב זקלר, לשעבר היועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים, אומר בגילוי לב ש"בגלל חילופי האנשים זה לא בהכרח שאתה מכיר את כולם, אבל בהחלט זה נותן לך יתרון. זה בכל העולם ככה. זה דבר שלא צריך למנוע אותו כי יש לזה רק יתרונות".

כך או אחרת, ועד שישונה החוק, הנה מדגם של פורשי הרשות ולקוחותיהם לאחר הפרישה.

עו"ד דרור שטרום

גיל: 47 | תפקיד ברשות: הממונה על ההגבלים העסקיים | מועד פרישה: 2005

 דרור שטרום / צלם: עינת לברון

בשנה הראשונה לאחר עזיבתו היה דרור שטרום חבר בצוות ההקמה של הרשות לסחר הוגן. מאז הוא יועץ עצמאי בתחום הרגולציה, ובמקביל מנהל מכון מחקר כלכלי.

"אין לי בעיית ניגוד עניינים מאחר שאני לא בשוק עריכת הדין אלא עוסק יותר בייעוץ אסטרטגי ובהיערכות רגולטורית", אומר שטורם. "אף פעם לא התעוררה בעיה של המגעים שלי מול הרשות, כי כעבור שנתיים אתה מגלה שהאנשים שמולם אתה פועל הם לא אותם האנשים שהיו בתקופתך. הכלכלן הראשי התחלף אחרי שעזבתי, כך שהוא לא היה כפוף לי מעולם. הבעיה יכולה להתעורר כשאדם עוזב רשות וכל פרנסתו וכל עיסוקו הם בתיקים מול הרשות, ואז יכולה להתעורר בעיה בפרק הזמן הראשון. מאחר שהעיסוק שלי הוא לא בעריכת דין, אין לי הבעיה הזו".

* העובדה שהיית הממונה משפרת את האטרקטיביות שלך בשוק כיועץ?

"אין לי מושג. אני מניח שזה שנשאתי בתפקיד במשך כמה שנים נותן לי איזשהו מוניטין. אילו, כשהייתי בתפקיד, היו חושבים שאני ממונה לא טוב, אני מניח שלא היו פונים אליי אחרי כן.

"במקרה שלי, מאחר שבשנת הצינון הייתי עסוק בעניין ציבורי, לא היתה לי כל דילמה. אבל בהחלט צריך לחשוב על הסדרים מרחיבים יותר של חוק הצינון מאשר היום - בכל הנוגע לבכירים, ומקילים יותר - בכל הנוגע לזוטרים. אפשר להשתמש באנשים הבכירים כדי ליצור פעילות בונה בהמשך, לרתום אותם לנושאים ציבוריים במהלך הצינון שלהם, ואז זה היה יוצר איזה פתרון לחשש מניגוד עניינים".

הלקוחות

שימש יועץ לשאול אלוביץ' ברכישת בזק. העסקה אושרה בתנאים מסוימים.

ייצג את ארקיע מול משרד התחבורה בדיונים על הכנסת מפעיל נוסף בטיסות לאילת.

ייצג את הוט בנושא מפעיל סלולארי וירטואלי.

ייצג את נמל אשדוד בנושא תעריפי הנמלים וקידום הרפורמה בנמלים, מול משרד האוצר.

בסוף 2008 ייצג שטרום קונה פוטנציאלי לבורגר ראנץ', שנקלעה לקשיים, ושלח בשמו התנגדות לממונה על ההגבלים העסקיים למיזוג עם ברגר קינג. הנושא לא היה זר לו: כבר בתקופה שבה כיהן כממונה התנגד למיזוג בין שתי רשתות ההמבורגרים.

ברגר קינג ראתה טעם לפגם בהתנהלותו, ופנתה לממונה בטענה ששטרום מנוע מלעסוק בנושא בשל העובדה שטיפל בו בהיותו הממונה. הרשות לא התערבה. שטרום בתגובה: "דובר בעסקת מיזוג חדשה, וייצגתי שחקן זר שרצה לרכוש את ברגר קינג ולא פעל כלל בעת שהייתי הממונה".

שטרום נתן חוות-דעת לחברת הסליקה גמא, על אף שבעת היותו הממונה טיפל בנושא עמלות הסליקה של חברות כרטיסי האשראי. שטרום בתגובה: "את גמא לא ייצגתי בפני הממונה, וגם לו הייתי מייצג, לא היה בכך פסול, שכן הם לא היו צד לבקשה שנדונה בפניי כממונה על ההגבלים. כן יעצתי לה לגבי הסדר עמלות צולבות חדש, שהרשות גיבשה זמן רב אחרי עזיבתי".

טיפל בעסקת אדידס -לייף ספורט, שבה רכשה אדידס העולמית 51% מזכיינית אדידס בארץ - לייף ספורט.

מרב בארי

גיל: 42 | תפקיד ברשות: כלכלנית ראשית ומשנה לממונה על ההגבלים העסקיים | מועד פרישה: אוגוסט 2008

 מרב בארי / צלם: אריאל ירוזלימסקי

מרב בארי פתחה לאחר פרישתה משרד עצמאי בביתה בהר אדר. היא נותנת חוות-דעת בתחום הגבלים עסקיים והיתה מעורבת בעסקות הגדולות ביותר שבוצעו לאחרונה שבהן סוגיות של הגבלים עסקיים.

בארי דוחה כל טענה על ניגוד עניינים בעיסוקה כיועצת חיצונית בתחום. "הייתי בשנה שלמה של צינון, שבה היה אסור לי לייצג לקוחות מול מי שהיו כפופים לי ברשות", היא אומרת. "רוב הבכירים מבקשים לקצר את התקופה, אבל אני עמדתי בתקופה הזו במלואה. בתום השנה, על-פי החוק, אין מגבלות, וגם מהותית לא אמורה להיות בעיה, שכן מי שמקבל את ההחלטה הוא מי שהחליף אותך בתפקיד או מי שהיה מעליך, ולא הכפופים לך".

* מה את חושבת על אורכה של תקופת הצינון?

"תקופת הצינון ארוכה מאוד, ויש לזה משמעות כלכלית. אתה בעצם מושיב אדם שנה שלמה בבית. ברשות ההגבלים, בניגוד לרגולטור שהוא סקטוריאלי, כמו משרד התקשורת או הממונה על שוק ההון, שם הצינון חל רק לגבי הסקטור הספציפי, בהגבלים עסקיים למשך שנה שלמה כל התעשייה כמעט חסומה בפניך, כך שהצינון רחב הרבה יותר מאשר במקומות אחרים.

"דרישה להימנע מלעסוק בתחום המומחיות שלך לאחר הפרישה היתה מונעת מכל מומחה בתחום ספציפי למלא תפקיד בכיר ולתרום למדינה ממומחיותו זו".

הלקוחות

בארי כתבה לאלוביץ' חוות-דעת שלפיה השתלטותו על בזק לא תפגע בתחרות.

בעת שכיהנה ברשות נתנה בארי חוות-דעת נגד מיזוג של בזק עם yes, עמדה שאושרה לאחר מכן על -די בית המשפט העליון. אלוביץ', המחזיק ב-yes יחד עם בזק, נדרש במסגרת רכישת בזק להפקיד את מניותיו ב-yes בידי נאמן. בארי בתגובה: "סוגיית yes לא הצריכה טיפול מאחר ויש פסק דין חלוט של בית המשפט העליון. בשאלה כיצד לבצע את ההפרדה לא עסקתי בסוגיה.

"העיסוק שלי במסגרת העסקה היה בכמה נושאים מרכזיים ונקודתיים: אחזקת אלוביץ' ביבואנית נוקיה והמיזוג האנכי של בזק עם פלאפון; אחזקת אלוביץ' ביורוקום תקשורת דיגיטלית שעוסקת ביבוא מרכזות פנסוניק, והמיזוג עם בזק בינלאומי שעוסקת ביבוא ובהתקנת מרכזות (נס"ר). גם בדיונים מול הרשות נשמרה הפרדה מלאה בין הנושאים, ולכן לא היתה לי כל נגיעה לנושא".

בארי ייצגה את יצרני הקרטון הגלי, שהתנגדו לבקשת נייר חדרה להיטל היצף על יבוא נייר חום. בעניין זה דעתה של בארי היתה כדעת הממונה, וההיטל בוטל.

ייצגה את יבואני הברזל בהתנגדות להיטל היצף על יבוא ברזל וגרוטאות. גם בעניין זה דעתה היתה כדעת הממונה - נגד ההיטל, והוא בוטל.

חברת משאב, מקבוצת אי די בי, שאחזקתה העיקרית היא חברת המלט נשר, ביקשה לרכוש את ענקית חומרי הבנייה הנסון, מה שיצר חשש לתחרות. בארי ייצגה את חברת ההנדסה שפיר, שהתנגדה למיזוג. העסקה נקברה כאשר הממונה הבהירה למשאב שאין בכוונתה לאשר את המיזוג, ועוד בטרם נתנה את החלטתה הסופית נסוגה משאב מהעסקה.

בארי כתבה עבור אילן בן-דב חוות-דעת שלפיה השתלטותו על פרטנר לא תפגע בתחרות. הממונה על ההגבלים רונית קן אישרה את העסקה, אך דרשה מבן-דב למכור את רשת דינמיקה שבבעלותו, שסיפקה שירותים למכשירים סלולריים.

עו"ד דודי תדמור

גיל: 50 | תפקיד ברשות: הממונה על ההגבלים העסקיים | מועד פרישה: דצמבר 2000

 עו

בסוף 2001, לאחר שהסתיימה תקופת הצינון, הצטרף דוד תדמור למשרד עו"ד רם כספי, כשותף בכיר וכיורשו המיועד של כספי. כעבור 3 שנים פרש לטובת הקמת משרד עצמאי. כיום הוא עומד בראש משרד המונה 40 עורכי דין. בין שותפיו: עו"ד טלי ירון-אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה, ועו"ד אמיר שרף, יוצא רשות ניירות ערך ובעבר היועץ המשפטי של אל-על ומזכיר החברה. תדמור סרב להתייחס לדברים.

הלקוחות

ייצוג אפל והחברות הסלולריות בהסכמים למכירת מכשירי ה-iPhone, הסכמים שדרשו את אישורה של הממונה על ההגבלים העסקיים.

ייצוג הבנק הבינלאומי בפרשת העברת המידע בנושא העמלות. הממונה על ההגבלים, רונית קן, קבעה כי הבנקים הגדולים העבירו ביניהם מידע בעניין העמלות. הממונה הציע פשרה שלפיה הבנקים ישלמו סכום של 290 מיליון שקל. הבנקים סירבו והגישו ערעור לבית הדין להגבלים עסקיים. הנושא עדיין בדיון.

ייצוג של אילן בן-דב, בעל השליטה בפרטנר, במאבק נגד הקמת חברה סלולרית חמישית. במקרה זה רוב העיסוק הוא מול משרד התקשורת, אך כרוכים בו גם אלמנטים של הגבלים עסקיים.

עו"ד מיכל הלפרין

גיל: 44 | תפקיד ברשות: יועצת משפטית של הרשות | מועד פרישה: דצמבר 2005

 עו

עו"ד מיכל הלפרין היא שותפה ומנהלת מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם ברנדוויין.

"חלק גדול מהעבודה שלי נעשה מבלי שרשות ההגבלים העסקיים מעורבת בכלל. בחלק מהמקרים ניתן, הודות לייעוץ, להימנע מהצורך לפנות לרשות", היא אומרת בהתייחסה לניגודי עניינים אפשריים. "בנוסף, העבודה שלי מול הרשות נעשית אך ורק בנושאים שלא טיפלתי בהם או שלא הייתי מעורבת בהם. זאת בנוסף לתקופת הצינון של שנה שלה נדרשתי לאחר עזיבתי".

* התקופה שלך ברשות עוזרת לך כיום?

"כן, בעיקר מכיוון שהיא מאפשרת לי לחזות טוב יותר כיצד תגיב רשות ההגבלים העסקיים לפניות אליה או לפעולות שנוקטים הצדדים. בעבודה מול רגולטור בכלל, ומול רשות ההגבלים העסקיים בפרט, צריך תמיד לנסות ולהבין מה הדברים שמטרידים את הרשות, ולנסות למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו לבצע את העסקה; מדובר בדיאלוג שדורש מיומנות וניסיון. בהקשר הזה, הפרספקטיבה שיוצרת תקופת העבודה ברשות ההגבלים העסקיים מאוד מועילה".

* את חושבת שלקוחות שלך מביאים בחשבון את העובדה שיש לך נגישות יותר גבוהה לעובדי הרשות?

"בפועל, העבודה שלי הרבה יותר מורכבת מסתם נגישות לרשות. זו לא רק שאלה למי מחזירים טלפונים ובאיזו מהירות מקבלים את הפגישה. זה לדעת מתי לפנות ומתי לא, ולדעת אילו דברים יעברו אולי ברשות, ואילו לא יעברו. סוגיית הנגישות היא בעיניי לא הסוגיה המרכזית".

* יש מקום לאסור על יוצאי הרשות להימנע מעיסוק בהגבלים העסקיים?

"אני לא חושבת שיש מקום לאיסור כל-כך גורף. איסור כזה מטיל מגבלה מאוד קשה ולא סבירה על מי שבחר לשרת את הציבור. אך מעבר לפגיעה באדם עצמו, איסור כזה יפגע גם בשירות הציבורי וגם בשוק הפרטי. המעברים של אנשים מהשוק הפרטי למגזר הציבורי ומהמגזר הציבורי לשוק הפרטי הם מבורכים ומפרים גם את השוק הפרטי וגם את המגזר הציבורי. ככל שחולפות השנים, המעבר הזה נהיה קשה יותר ובעייתי יותר בשל כללים נוקשים של ניגוד עניינים ושל צינון. בעקבות כך המגזר הציבורי מפסיד הרבה מוחות ומשאבים שיכולים היו לסייע לו, וחבל".

הלקוחות

מיזוג חברות השמירה ואמינות; המיזוג אושר ללא תנאים.

רכישת חברת המטענים פליינג קרגו בידי DHL; העסקה אושרה.

מיזוג טויס אר אס והפיראט האדום; אספקטים של העסקה מצויים עדיין בבדיקת רשות ההגבלים העסקיים.

עו"ד ניב זקלר

גיל: 47 | תפקיד ברשות: יועץ משפטי של הרשות | מועד פרישה: 1997

 עו

זקלר שותף בכיר ומייסד משרד עו"ד וינשטוק-זקלר הוא אחד מעורכי הדין העסוקים בתחום ההגבלים העסקיים. הוא מייצג חשודים ברבות מהחקירות הפליליות שמנהלת כיום רשות ההגבלים העסקיים, אך לא רק.

"אין ניגודי עניינים כי הדמויות מתחלפות כל הזמן, וברגע שמתחלפות בא מישהו חדש, שלפעמים הוא רוצה להראות בדיוק ההפך. איפה יש בעיה? כשמדובר בממונה, שלמעשה כל מי שברשות היה כפוף לו. אבל זה מטופל על-ידי החוק. שנת הצינון פלוס התחלופה פותרות את הבעיה".

* האם לעבודה ברשות יש יתרון?

"בוודאי, בכמה היבטים: תוך כדי עבודה אתה בא במגע עם כל העסקות הכי גדולות, אז אתה נחשף לאנשים במשק ורוכש רמה מקצועית שלא היתה לך קודם. אם אתה בעצמך הממונה, אתה זוכה גם לחשיפה תקשורתית.

* אתה חושב שהלקוחות שלך מביאים בחשבון גם את ההיכרות הפרסונלית שלך עם עובדי הרשות?

"כן, בהחלט. יש הרבה תחלופה, ולכן לא בהכרח אתה מכיר את כולם. הסיכון הגדול הוא רק כשמישהו בפנים מקבל החלטות תוך שהוא מביא בחשבון את עתידו. זה שונה מהמצב בפרקליטות, שם מרבית האנשים רואים בעבודה קריירה שלהם".

הלקוחות

ייצוג אנג'ל בחקירת הרשות בנושא קרטל הלחם.

ייצוג ארד בפרשת הקרטל בשוק מדי המים.

ייצוג התאחדות הקבלנים בחקירה בעניין הסדרים כובלים.

ייצוג חברת ארזים בפרשת תיאום המכרז שבה חשוד גם רו"ח יאיר רבינוביץ', לשעבר נציב מס הכנסה.

ייצוג החברות חשודות בקרטל הגבס.

בתחום המיזוגים:

מיזוג של עמיעד וארקל, שקיבל את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים

רכישת גלידות שטראוס בידי יוניליבר.

ייצוג מקאן אריקסון בהסכמי רכישת מדיה.

מנחם פרלמן

גיל: 45 | תפקיד ברשות: כלכלן ראשי | מועד פרישה: 2002

 מנחם פרלמן / צלם: פלאש 90

לאחר פרישתו הצטרף מנחם פרלמן כשותף למשרדו של פרופ' יצחק סוארי. בינואר השנה פרש והקים משרד לייעוץ כלכלי, פרלמן ושות', המעסיק כיום כ-10 רואי חשבון וכלכלנים.

יצוין כי פרלמן הגיע לרשות אחרי פעילות ענפה בתחום בסקטור הפרטי. בין היתר טיפל במיזוג עלית ותמי, בהקמת yes ובהסדר ICP, ובתיק ידיעות אחרונות נגד הממונה על ההגבלים העסקיים. לאחרונה הוציא ספר שעוסק בתחום, יחד עם פרופ' מיכל גל מאוניברסיטת חיפה.

"חד-משמעית אין ניגוד עניינים, לפחות לא במקרה שלי, כמי שעבד מול רשות ההגבלים שנים רבות לפני שהצטרף אליה", אומר פרלמן. "מבחינות מסוימות היה לי אפילו יותר נוח לולא הייתי ברשות, כי לפעמים אני מרגיש אי-נעימות לבקר את הרשות כשאני חושב שהיא טועה".

* לא היו מקרים שבהם פעלת מול אנשים שהיו כפופים לך?

"קרה בתחילת הדרך, אבל זה קרה רק בחלוף שנים מספר מעזיבתי. למשל, כשמחליפי עזב מונתה במקומו מרב בארי, שהיתה כפופה לי בעבר. זה לא השפיע לעולם על ההחלטות או על ההתנהלות שלה. חשוב לי להדגיש שאני, בסופו של דבר, שילמתי מחיר כלכלי על העבודה ברשות, ובטוח שלא צמחה לי מזה תועלת".

הלקוחות

פרלמן מייצג את סטימצקי בנושא חוק הספרים, המצוי כעת בבחינה של ועדה, ואשר עניינו הגנה על רווחי הסופרים והוצאות הספרים. הממונה סבורה כי יש די תחרות בשוק ומתנגדת לחוק, בעוד סטימצקי תומכת בחוק.

פרלמן מייצג את בנק הפועלים בתיק עמלות הבנקים שבו הוגש ערעור לבית הדין להגבלים עסקיים (ראו פירוט בתיקיו של דוד תדמור).

פרלמן כתב עבור הבינלאומי חוות-דעת בעניין הבעלות של דיסקונט על הבנק, שלפיה על דיסקונט להיפטר מאחזקותיו, כפי שסברה הממונה.

פרלמן כתב חוות-דעת בעניין ההסכם בין ממ"ן לאל-על, שעוסק בהנחות בתפעול מסוף המטענים בנמל התעופה בן-גוריון ובהקצאת מניות ואופציות של ממ"ן. הממונה בוחנת כעת את ההסכם, ובינתיים הקפיאה אותו בטענה כי לכאורה מדובר בהסדר כובל.

פרלמן ייצג את אל-על באיסור הסכמי "קוד שרינג" בינה לבין חברות תעופה זרות. חלק מההסכמים אושרו על-ידי הממונה, אחרים נפסלו.