הערכות: הנפקת אלעד קנדה הצליחה - גם ללא ההזמנות מאלעד תשובה

(עדכון) - מספירה חוזרת של ההזמנות עולה כי היקף הביקושים עומד על כ-80 מיליון שקל גם ללא ההזמנות של אלעד תשובה ■ אלעד תשובה הזמין מניות ב-5 מ' ש' - כשירות המהלך נבחנת

דרמה בהנפקת אלעד קנדה: החברה שבשליטת יצחק תשובה הצליחה לגייס כ-85 מיליון שקל בשלב הציבורי של ההנפקה - סכום המספיק לה לכניסה לבורסה, שכן היא הייתה צריכה לגייס 80 מיליון שקל ולא 84 מיליון שקל כפי שהבורסה העריכה לפני כן. לאחר ספירה חוזרת של ההזמנות עולה, כי ההזמנות מהציבור מספיקות כדי להביא להצלחת ההנפקה, גם ללא ספירת ההזמנות של אלעד תשובה.

כזכור, אמש נודע כי השתתפותו בהנפקה של אלעד תשובה, בנו של יצחק, עלולה הייתה להכשיל את המהלך כולו. אלעד תשובה השתתף בהנפקה והזמין כ-2,000 יחידות בהיקף של כ-5 מיליון שקל - מה שהעמיד בסיכון את ההנפקה כולה, מאחר שהוא עשוי להיחשב כבעל עניין מיוחד בחברה. במקרה כזה, תחדל הבורסה להתייחס אליו כאל "ציבור".

אלעד תשובה פנה לרשות ני"ע ולבורסה וביקש שיכירו כמי שאינו בעל עניין אישי בחברה. לפי הערכות, בקשתו תיענה בשלילה. אמש הוערך כי השתתפותו של אלעד תשובה בהנפקה עלולה להכשיל את ההנפקה כולה, אולם לאחר ספירה חוזרת של ההזמנות עולה כי גם במידה והזמנתו תיפסל, ההנפקה תעבור בהצלחה.

יחד עם 180 מיליון השקלים שגויסו בשלב המוסדי בשבוע שעבר, עומד כעת היקף ההנפקה על 265 מיליון שקל בלבד, לעומת 260 מיליון שקל הדרושים לתשובה כדי להוציא את ההנפקה לפועל. במידה והזמנתו של אלעד תשובה תיפסל, יעמוד היקף ההנפקה על 260 מיליון שקל - וההנפקה תעבור בהצלחה.

נזכיר כי תקנון הבורסה דורש החזקה מינימלית של 10% בידי הציבור בחברה ציבורית על מנת שתוכל להיסחר, כך שבהתאם למספרים המעודכנים אלעד קנדה עומדת בתנאים ותוכל להיכנס לבורסה.

הנפקה רוויית קשיים

ל"גלובס" נודע, כי משה ברקת, לשעבר ראש מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, שימש כיועצו של תשובה בהנפקה, אולם לא ידוע אם הוא שהבטיח לתשובה כי השתתפותו של אלעד תזכה לאישור מהרשות. על פי החוק, אלעד תשובה נחשב יישות עצמאית.

הנפקת אלעד קנדה יצאה לדרך בשבוע שעבר, לאחר חודשים של עיכובים. כבר בשלב המוסדי בהנפקה התגלו קשיים והחברה קיבלה ביקושים בסך 180 מיליון שקל בלבד. יצחק תשובה החליט לא לממש את ההתחייבות החיתומית וסמך על השתתפות הציבור בהנפקה, בשלב הציבורי שהתקיים היום.

ל"גלובס" נודע, כי יצחק תשובה הפעיל לחצים אדירים על אנשי עסקים, כדי לשכנעם להשתתף בהנפקה. עם זאת, רובם סירבו לבקשותיו. כמו כן, תשובה הפעיל לחצים כבדים על חתמים, אולם רק מעטים מהם הסכימו להשתתף בהנפקה - ובהם IBI. גורמים בשוק מסרו כי אותם חתמים שנענו לבקשותיו של תשובה מייחלים כעת לכישלון ההנפקה, כדי שלא יצטרכו לממש את התחייבותם ולקנות מניות אלעד קנדה.

בתכנון המקורי, התכוון תשובה להנפיק את חברת הנדל"ן המניב, הפועלת בעיקר בקנדה, לפי שווי של כ-600 מיליון דולר קנדי, שהם כ-566 מיליון דולר. אבל, הקשיים בהם נתקלה ההנפקה בשלב המוסדי חייבו את תשובה להוריד את המחיר ב-10% ל-20 שקל למניה המשקף לחברה שווי של כ-540 מיליון דולר קנדי (510 מיליון דולר).

בנוסף כללה ההנפקה פיצוי למשקיעים במקרה ששווי החברה יירד בעוד כשלוש שנים עד ל-400 מיליון דולר קנדי, ומנגנון פיצוי לחברה האם, אלעד גרופ, במקרה שהשווי של אלעד קנדה יעלה מעל 700 מיליון דולר קנדיים.

את ההנפקה הובילו החתמים של פועלים IBI, ואליהם הצטרפו כלל פיננסים, לידר שוקי הון חיתום, אקסלנס, לאומי פרטנרס ומיטב.