דבק ביולוגי, טייק II

לייפבונד היא חברת הדבק הביולוגי שבה השקיע רוברט טאוב אחרי שמכר את אומריקס, שעסקה באותו תחום ■ "כשאתה חושב שכל יום עלול להיות האחרון שלך, אתה משיל את הפחד ומקבל החלטות נכונות"

בקיץ 2006, עם סיום מלחמת לבנון השנייה, קיבלו שני יזמים צעירים - ישי אתר ואורן פרייס-בלום - החלטה להקים סטארט-אפ רפואי. "ראינו את החיילים הפצועים, וביקשנו להביא לשוק מוצר שיכול להציל חיים בתנאים אלה", אומר אתר. כך החלה החברה לחפש טכנולוגיה מתוך שליחות, בינתיים ללא נכסים נוספים.

באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב היא מצאה את שחיפשה: טכנולוגיה בתחום הדבק הביולוגי. כיום יש לחברה שני מוצרים המבוססים על שילוב של ג'לטין (כן, כמו זה שברגל קרושה), עם אנזים חיידקי (שמשמש כיום להכנת מזון מעובד), כאשר מפגש בין השניים מוביל להיווצרות חומר חזק וגמיש, דומה לקריש דם.

בתחילת הדרך לייפבונד פיתחה מדבקה לעצירת דימומים חזקים ובהמשך גם מוצר נוסף שכרגע הוא המתקדם ביותר - דבק ביולוגי לאיחוי המעי לאחר הסרה חלקית בניתוח. מוצר שלישי נמצא בשלב פחות מתקדם, ומיועד לניתוחי בקע (הרניה). בניתוחים אלה משתמשים ברשת סינתטית כדי לסתום את הבקע ולהשאיר את האיברים הפנימיים במקומם. הדבק החדש יקבע את הרשת למקומה במקום תפרים או נעצים, יאטום וימנע מן הרשת להזדהם. לא סתם אתר מכנה את התחום הזה "ביו-אינסטלציה".

אומריקס הקטנה

בתחום הביומד הישראלי, המונח "דבק ביולוגי" מזכיר באופן מידי את חברת אומריקס, שנמכרה ב-2008 לג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 437 מיליון דולר. ההבדל הוא שהמוצרים של לייפבונד מיוצרים מג'לטין מחיות (עיבוד של עור חזיר), בעוד המוצרים של אומריקס מופקים מהפלזמה האנושית, תוצר לוואי של תרומות דם.

בין החברות יש חפיפה חלקית בסוג המוצרים - המדבקה לעצירת דימומים של לייפבונד עשויה להתחרות במדבקת הפיברין, שהייתה אחד המוצרים העיקריים שבשבילם רכשה ג'ונסון את אומריקס. המוצר למעי אינו מתחרה במוצרים מבית אומריקס, ולדברי אתר זו צנרת מוצרים משלימה לזו שאומריקס מכרה לג'ונסון.

את הגיוס הראשון ביצעה החברה באוגוסט 2007, בהיקף של 1.25 מיליון דולר בהובלת גלנרוק ובהשתתפות חברת טרנדליינס וקבוצת זיטלמן, המרבה להשקיע עם טרנדליינס. אחרי הגיוס, היה על לייפבונד לבחור אפליקציה לטכנולוגיה, ונבחר המעי.

והנה נקודת השקה נוספת לאומריקס: בעבר, שלח אתר מייל לרוברט טאוב, מייסד אומריקס, וניסה לעניין אותו בחברה. טאוב ענה בסירוב, אך נזכר בחברה בזמן קריטי. בקיץ 2008, תחילת המשבר הכלכלי, כשהחברה נסעה על אדי הדלק האחרונים של השקעת גישור, קיבל אתר תגובה מטאוב: "עכשיו אני מעוניין".

"מתברר שאומריקס חיפשה מוצר כזה כדי להשלים את הסל שלה בעבר, אבל אצלנו זה היה עוד מוקדם מידי", אומר אתר.

ההתגייסות של איש הדבק הביולוגי החזק בישראל לפעילות החברה, פתחה לה דלתות רבות ובין היתר הובילה לסגירת גיוס של 8 מיליון דולר ב-2008, בהובלת טאוב וקרן פיטנגו ובהשתתפות המשקיעים הקיימים.

המזל האיר פנים פעם נוספת לחברה (גם אם לא לתעשיית הביומד הישראלית) כשג'ונסון אנד ג'ונסון סגרה את הפעילות של חברת קולבר שקנתה בישראל, שעסקה בעיבוד קולגן שג'לטין הוא תוצר שלו. צוות שלם מקולבר עבר ללייפבונד.

המשקיעים החדשים דחקו בחברה להתחיל ניסויים ראשוניים בבני אדם, גם אם עדיין לא לצורכי רגולציה, וזהו השלב שבו נמצאת החברה היום. אישור לשיווק המוצר למעי צפוי להתקבל באירופה בשנה הבאה ובארה"ב יידרשו כנראה עוד מספר שנים. המדבקה לעצירת דימומים תגיע לאירופה ב-2011.

השראה מהמאבק של דוד הזלקורן

לאורך הדרך השפיעו על אתר לא מעט אנשים קרובים, בהם אנשים שמתו מוות טרגי. אחד מהם הוא היו"ר הראשון של לייפבונד, ד"ר דוד הזלקורן ז"ל. "דוד תרם תרומה מכרעת להקמת החברה תוך שהוא נאבק במחלת הסרטן, עד שהוכרע על-ידה בקיץ 2008", אומר אתר. "שיחתו האחרונה הייתה בענייני החברה".

כמו-כן, הושפע מחברו מטפס הצוקים פליקס שלומוביץ' ז"ל, שנפטר ממחלת נייוון השרירים ALS. "הבנתי שאני צריך לשאול את עצמי, אם במידה והיה זה יומי האחרון עלי האדמות, האם הייתי מקבל בו את אותן ההחלטות ועושה את אותן פעולות. כאשר מסתכלים על הדברים כך, מצליחים להתעלות מעבר לרגשות זמניים כמו בושה, גאווה או חשש מכישלון, ולהשיל אותם כדי לקבל החלטות חשובות".

גם אחרי מותו של שמולוביץ' אתר בקשר עם עמותות IsrALS ו-prize4life ועם החולה אביחי קרמר, אחד ממובילי המאבק למציאת תרופה ל-ALS בישראל. לאחרונה תרמה לייפבונד מניות לעמותה, והדבר הוביל למהלך דומה שביצעו עוד סטארט-אפים.

על שותפו להקמת החברה הוא אומר: "אורן הוא יהודי אמריקני שעשה תואר באוניברסיטת קולומביה ועלה לישראל לאחר מכן. הוא תמיד רצה לפתח בארץ יוזמה רפואית ואגב כך להראות לחברים האמריקנים שלו שאפשר להצליח גם כאן".

* היכן תהיו עוד חמש שנים?

"נהיה חברה עם מכירות, עם רווחים יפים, אולי אפילו עם שותף בינלאומי במודל כמו של אומריקס. אם נגשים זאת, אולי נוכל להנפיק בנאסד"ק".

* האם תירכשו?

אולי. אבל אי אפשר לבנות על כך".