"בעוד 10 שנים העולם יהיה הרבה פחות לא-שוויוני"

ב-20 השנה הקרובות אוכלוסיית העולם תגדל ב-1.4 מיליארד בני אדם, 1.35 מיליארד מהם יהיו מהעולם המתפתח ■ כיצד תושפע המערכת העסקית העולמית מהיפוך מנועי הצמיחה?

מהקומה ה-11 של מלון דיוויד אינטרקונטיננטל אפשר לראות בברור את הסערה של תחילת השבוע. אל החדר נכנסים בזה אחד זה נציגים מברזיל, טורקיה, אתיופיה וארצות הברית - הם לא מתרגשים מהסערה הזאת שמציצה מהחלון, שכן אם יש דבר שמאחד את העולם כולו בעידן הנוכחי הוא מזג האוויר ההפכפך, שהפך למקור דאגה קולקטיבי. אך לא רק מזג האוויר חוצה גבולות ותרבויות, מזרח ומערב - גם הכלכלה העולמית משנה פניה.

זה מספר שנים שהעיני המערב פוזלות לכיוון המדינות המתפתחות. אך מאז שמשבר הכלכלי טרף את הקלפים, עיני המערב לא רק פוזלות הן כבר מישרות מבט לאותן מדינות ואומרות: עתיד הכלכלה העולמית נמצא אצלכם - השווקים המתעוררים. שינוי המגמה, המכונה "היפוך במנועי הצמיחה", הוא גם הנושא שהועלה לדיון בבוקר ועידת ישראל לעסקים בתחילת השבוע. את הפאנל הנחתה אפרת פלד, יו"ר ומנכ"ל אריסון השקעות, שתלמד גם על אסטרטגית ההשקעות של קבוצת אריסון בשווקים המתעוררים.

עוד השתתפו בדיון פרופ' ריקארדו האוסמן, ראש המרכז לפיתוח בין לאומי בהרווארד, מומחה לשווקים מתעוררים; תיאודור אשנאפי, יו"ר ומנכ"ל איסטווסט אנרג'י באתיופיה; חסן אקצ'קוליולו, יו"ר ומנכ"ל בנק פוזיטיף - החברה-הבת של בנק הפועלים בטורקיה; ג'וליאן טורנתון, מנכ"ל מיה בברזיל - חברת המים של קבוצת אריסון; רונן בראל, יו"ר ארנסט אנד יאנג ישראל; ופרופ' יאיר טאומן, דיקן בית הספר למנהל עסקים על שם אריסון במרכז הבינתחומי הרצליה.

את הדיון פתחה פלד בנתון דרמטי שמלמד על השינויים הצפויים בכלכלה העולמית: "ב-20 השנה הקרובות אוכלוסיית העולם תגדל ב-1.4 מיליארד בני אדם, 1.35 מיליארד מהם יהיו מהעולם המתפתח - העולם עובר מהפך". המשמעות, לדבריה, היא אוכלוסיה צעירה יותר באותם שווקים מתעוררים, מה שיצריך השקעה בתשתיות, בטכנולוגיה ובתעשייה במדינות המתפתחות שמדביקות את הפער. מדינות כמו סין, ברזיל, רוסיה והודו (מדינות ה-BRIC) צומחות באחוזים שהעולם המערבי רק יכול לחלום עליהם. "בתסריט כזה", קובע האוסמן, "בעוד עשר שנים העולם יהיה הרבה פחות לא שוויוני מהיום, ואלה חדשות טובות".

"גם אינדונזיה ומצרים הן הגל הבא"

גם טורקיה היא דוגמה לשוק מתעורר שצפוי להפוך לשחקן משמעותי בכלכלה העולמית בשנים הקרובות. עבור הישראלים טורקיה מסמלת בעיקר משברים פוליטיים, אבל פלד קבעה כי "בסופו של יום הכלכלה מקשרת אנשים יותר מפוליטיקה".

אקצ'קוליולו התייחס להתעוררות בטורקיה: "טורקיה עשתה צעדים ב-20-30 השנה האחרונות, שהגדילו את התחרות בכלכלה המקומית. עד לשנות ה-80 טורקיה הייתה כלכלה סגורה וקטנה. בימינו הכלכלה ליברלית יותר. יש יותר תחרות, גם בשוק המקומי וגם מול המוצרים המיובאים. זה שינה את חיי האנשים - רמת החיים שלהם עלתה, וכיום אנשים יכולים להרשות לעצמם לרכוש יותר מוצרים ושירותים".

אחד הגורמים שהועילו לשינוי הזה, הוסיף אקצ'קוליולו, היא הטכנולוגיה: "כיום ישנם 35 מיליון משתמשים באינטרנט, רובם אוכלוסייה צעירה". אלמנט נוסף בולט בטורקיה היא הצמיחה של מערכת הבנקאות: "מערכת הבנקאות בטורקיה גדלה בהתאמה לכלכלה, גם משום שהיא מממנת את הצמיחה של הכלכלה. זה תהליך מעניין. בשנת 1990 היקף מערכת הבנקאות בטורקיה עמד על 20 מיליארד דולר, היום הוא עומד על 600 מיליארד דולר - פי-30 ב-20 שנה".

בראל התייחס גם הוא לשינויים שעוברים על המערכת הפיננסית בעולם: "הרי הגדילה המדהימה צריכה להיות ממומנת על-ידי הבנקים או על-ידי שוק ההון, לכן נוצר מצב שבו למערכת הבנקאית בשווקים מתעוררים יש הזדמנות מדהימה. מערכת הבנקאות במערב עסוקה בימים אלה ביציאה מהמשבר ומקשיחה רגולציה. באותו הזמן אנחנו רואים את ההיפך המוחלט בשווקים המתעוררים, שם יש פחות רגולציה. אנחנו רואים מגמה של מעבר מערכת הבנקאות למזרח".

על מנת להדגים את השינוי, בראל סיפק נתון לפיו "בשנת 2005 רק בנק אחד מ-20 הבנקים הגדולים בעולם היה ממדינות ה-BRIC, ואילו היום חמישה בנקים מבין 20 הבנקים הגדולים בעולם הם מאותן מדינות". עוד הוסיף רונן, כי תשומת הלב כיום אמנם מופנית בעיקר למדינות ה-BRIC, אך יש שווקים נוספים בעלי פוטנציאל, "למשל, מדינות כמו אינדונזיה או מצרים שיש בהן אוכלוסיה צעירה - גם הן הגל הבא".

"אנחנו בהתחלה של המגמה", סיכם אקצ'קוליולו, "טורקיה היא דוגמה טובה לכך. מדינות מתפתחות שיעשו את הצעדים הנכונים ייקחו בשנים הקרובות חלק משמעותי יותר בכלכלה העולמית".

היפוך מנועי צמיחה / צלם איל יצהר
 היפוך מנועי צמיחה / צלם איל יצהר

מימין לשמאל: פרופ' יאיר טאומן, רונן בראל, ג'וליאן טורנתון, אפרת פלד, פרופ' ריקרדו האוסמן,
תיאודור אשנאפי וחסן אקצ'יקוליולו

"עלינו לענות על הצרכים המשתנים שלהם"

ברזיל היא מדינה שתופסת את הפוקוס בפוטנציאל השווקים המתעוררים. אריסון השקעות משקיעה בברזיל דרך חברת המים מיה, שפועלת בסקטור המים גם באסיה ובאפריקה. לדברי טורנתון, מנכ"ל החברה בברזיל, "המים הם הצורך החיוני השני לאדם אחרי אוויר, לכן לחברות מים יש הזדמנות להיכנס לאמריקה הלטינית ולהשקיע בתשתיות המים".

לדבריו, ברזיל עוברת תהליך של עיור מסיבי שמשפיע על רמת החיים ומשנה את הדרישות של הצרכנים במעמד הבינוני: "היום בברזיל לכולם יש כבר אינטרנט וטלפון נייד - עכשיו דורשים האזרחים גם מערכת מים. חלקם יכולים לשלם וחלקם לא. הדרישה היא לספק 24 שעות ביממה מים טובים במקומות שאין בהם עדיין כלל תשתיות. צריך לבסס תשתית של העברת ואספקת מים בצורה יעילה ורווחית".

הנציג הטורקי התייחס לפוטנציאל בברזיל בהסתייגות: "המצב הביטחוני בברזיל, כך שומעים, לא טוב באזורים שונים וזאת סוגיה חשובה בכל הקשור לצמיחה כלכלית. זה הפקטור שמבדיל את ברזיל ממדינות אחרות. כשם שמים הם צורך בסיסי, כך גם הביטחון האישי הוא צורך חיוני לאנשים".

אך לא רק רמת הביטחון האישי או היציבות הפוליטית משמעותית בהשקעה בשווקים המתעוררים - אלמנט נוסף וחשוב הוא הבנת התרבות הזרה. פרופ' טאומן סיפר על השינויים שעוברים בתי הספר לעסקים בישראל ובעולם ואומר, כי בעבר השוק האמריקני והאירופי הוא שעמד במרכז חומר הלימוד - היום לומדים יותר גם על השווקים המתעוררים. "המצב השתנה. שלא כמו בעבר, רבים מהסינים שרוכשים השכלה בארצות הברית חוזרים לסין כדי לנהל שם עסקים. גם אנחנו צריכים ללמוד את התרבויות בסין ובהודו, שהן תרבויות חמקמקות. צריך ללמד איך עושים שם עסקים ולהבין מה מתרחש. לשם כך אנחנו שולחים סטודנטים מדי שנה למספר שבועות לסין ולהודו".

טורנתון תהה אם אולי שכחנו את מקצועות הצווארון הכחול, שהכרחיים בתהליכי צמיחה, ופלד הסכימה שבתחילת שנות ה-90 הייתה נהירה ללימודי טכנולוגיה ועסקים. גם האוסמן הסכים: "על מנת לממש את פוטנציאל הצמיחה בשווקים המתעוררים צריך להקנות ידע מקצועי, כדי להיות מסוגלים לענות על צורכי השוק המשתנים".

"לישראל יש המון להציע ולא רק טכנולוגית"

מעמד הביניים, הסכימו הנוכחים, הוא הכוח המוביל בצמיחת השווקים המתעוררים, ועל כן נדרשת הבנה של הצרכים המשתנים באותו מעמד. ואשנאפי, הנציג האפריקני, הדגים: "ישנן טכנולוגיות שבאפריקה הן נפוצות ובעולם המערבי פחות, כמו שירות של הודעות לנייד שמודיעות אם התרופה שרכשת היא אמיתית או מזויפת".

פלד הוסיפה, כי "אפריקה תוסיף 450 מיליון אנשים ב-20 השנה הקרובות לאוכלוסיית העולם. זה נתון מדהים - אפריקה היא תופעה פנומנלית שאנשים ממשיכים להתעלם ממנה". אשנאפי השיב, כי "אפריקה לא נמצאת תחת הראדאר מכמה סיבות, אבל זה מתחיל להשתנות". לצורך המחשת השינויים התרבותיים הוא דיווח, כי "בעשור האחרון הצטרפו 316 מיליון מנויים חדשים לשירותים סלולריים, והצפי מלמד כי עד שנת 2030, 50% מהאפריקנים יגורו בערים".

פלד הוסיפה, שאריסון השקעות בוחנת שיתופי פעולה עסקיים גם באתיופיה.

"אבל האם לעולם המתפתח יש בכלל את היכולת להתמודד עם הדרישה לטכנולוגיה מבחינה של תשתיות?", שאלה פלד את הנוכחים. האוסמן השיב: "עד כה, משום שהטכנולוגיות מתפתחות במדינות העשירות, הן מתמקדות בצרכים של האוכלוסיות במדינות הללו - בהתייחס למה שכבר יש להם. כלומר, מפתחים את הטכנולוגיה בהתאם לקונטקסט. לכן, האתגר של עמק הסיליקון בשנים הבאות הוא לראות אם הם יכולים לענות על הצרכים של הצרכנים במעמד הבינוני באותם שווקים מתעוררים".

לסיכום, פלד התייחסה גם לזווית המקומית ולימדה מניסיונה על פוטנציאל ההשקעות. "הפוקוס המרכזי של אריסון השקעות היה וממשיך להיות על שווקים מתעוררים, והתפיסה שלנו היא ליצר חברות ולפתח את החברות שלנו כשחקניות גלובליות", היא אמרה והדגימה, "חברת שיכון ובינוי, למשל, עברה מהפך מדהים בארבע השנים האחרונות, והיום יותר מ-50% מההכנסות שלה מגיעות מאפריקה, מרכז אמריקה ומזרח אירופה. העתיד נמצא בשווקים המתעוררים".

עוד הוסיפה פלד, כי "לישראל יש המון מה להציע לעולם המתפתח. לא רק בתחום הטכנולוגיה אלא גם בתחום של תשתיות ואנרגיה, הרי אנחנו בנינו ב-60 שנה מדינה שהתחילה מכלום והיום היא עוברת שלב ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת. יש לנו סטנדרטים וידע גבוהים ואנחנו יכולים לתרום המון לאתגרים שעומדים בפני אותם שווקים מתעוררים".

לוגו מועדון ארוחת הבוקר
 לוגו מועדון ארוחת הבוקר