מיוחד: קפיצה לעתיד - תחזית דיגיטלית ל-30 השנים הבאות

תכירו את הומו ספיאנס, 2040: "גלובס" מציג את התחזיות ל-3 העשורים הקרובים, שיביאו איתן שינוי דיגיטלי גם בתפיסה שלנו את עצמנו כבני-אדם

ספרו הקלאסי "מלחמת העולמות", שפורסם ב-1898, מתאר הסופר הבריטי ה.ג'. וולס את הפולשים החוצנים מכוכב הלכת מאדים כיצורים דמויי כדורים, רוב גופם מורכב מעיניים ומוח, וגפיהם מנוונים, כך שהם נדרשים למכונות דמויות עכבישי ענק כדי לנוע ממקום למקום. "בעתיד הרחוק לא נהיה שונים בהרבה מאנשי המאדים, כשהטכנולוגיה תאפשר לנו להשיג כל דבר ללא מגע יד, והמוח יהפוך לאיבר היחיד שבו נעשה שימוש תמידי", כתב וולס. כמו הקולגה הצרפתי ז'ול וורן, הוא לא תאר לעצמו עד כמה נבואותיו יתקרבו לאמת.

קיראו עוד ב"גלובס"


גם העתיד שתואר בסרטי המדע הבדיוני הפופולריים כמו טרילוגיית "בחזרה לעתיד", נשמע היום הגיוני, הגם שהוא לא התרחש במלואו. אנו לא נוהגים במכוניות מעופפות, לא נעים בסקייטבורדים מרחפים, והולוגרמות רחוב אינן מראה נפוץ. אבל הסיכוי שהדברים הללו יתרחשו נשמע היום קרוב מתמיד.

גבולות המרחב אמנם לא נשברו ב-50 השנה האחרונות כפי שהם נשברו ב-100 השנה שלפניהן, עם מכוניות, מטוסים וחלליות; אבל מה שכן התרחש מלהיב הרבה יותר: התפתחות האינטרנט שינתה את פני החברה ואת צורת החשיבה שלה יותר מכל מכונית מעופפת. וזה גם קרה הרבה יותר מהר ממה שאפשר היה לדמיין, שהרי רוב העולם המערבי התחיל להשתמש באינטרנט רק לפני כ-15 שנה, והיום אנו מחוברים לרשת ואחד לשני בכל מקום.

"הדבר שמוביל את השינוי הוא הדיגיטציה של החיים", אומר פרופ' ג'ף רוזנשטיין מהאוניברסיטה העברית, "קצב הדיגיטציה מואץ, ובעוד 30 שנה לאנשים תהיה הקלטה בת-תיוג וחיפוש של כל החיים שלהם, לצד הזיכרון הסובייקטיבי".

תחת ההנחה שמכוניות שינהגו לבד הן כנראה רק עניין של זמן ושלא יירחק היום שבו נוכל למזג את התודעה שלנו עם כל חפץ ומקום בעולם, "גלובס" יצא לברר מה התחזיות ל-30 השנה הבאות. תכירו את עצמכם, את הומו ספיאנס 2040.

מגורים וסביבה

ישוב שלם ב-390 קומות

בית חכם? ערים חכמות שיודעות לנהל בצורה חכמה את החשמל, התחבורה והאשפה? כל אלה יהיו לסטנדרט. אבל איך ייראו באופן ויזואלי הערים שבהן נחיה בעוד 30 שנה? ההערכות הן שתהיה צפיפות אורבנית גבוהה, ו-70% מאוכלוסיית העולם תגור בערים, לעומת 50% היום.

הערים יצטופפו והכפרים ייעלמו משום שהאנושות תגיע בדרך הקשה למסקנה שדווקא הפיזור אינו אקולוגי במיוחד. המטרה תהיה להפיק יותר משטחים קטנים, ואנשים יחיו בסביבה שתנסה לספק להם את כל הצרכים - כמו ישוב שלם שיגור בתוך בניין ואפילו יספק תעסוקה.

"ערים יצופו מעל השטחים הקיימים", אומרת כרמלה יעקבי-וולק, ראש החוג לעיצוב פנים של המסלול האקדמי המכללה למינהל. "יהיו מגה-מבנים שיישבו מעל הבינוי הקיים וישלחו רגליים. הערים יהיו בשכבות של פיתוח, כאשר כל שכבה תתקשר עם שכבה אחרת בעזרת מעליות ועל-ידי כך ניתן להכפיל את השטח".

אם הערים יתייחסו לכל החללים הפנימים בצורה בריאה עם מספיק אור ואוויר, הן יהיו מסוגלות לייצר שטחים דרך עוד שכבה לגובה. משום כך, בנייה על הים כנראה לא תהיה כיוון פופולרי לעיר העתידית, כיוון שהיא גוררת השקעה גדולה ודווקא פוגעת באקולוגיה.

שיטת הבנייה תעבור אף היא לעולם הרובוטיקה, ומכשירים הדומים למדפסות יבצעו את העבודה הזו. כבר היום יש מדפסות תלת-ממד שיודעות להדפיס רהיטים באבקת אבן, מדוע לא בנייני ענק? וכמו בכל דבר, תהיה שאלה של עלות - "יכול להיות שמיליון סינים יהיו אז זולים מרובוט אחד", אומרת יעקבי-וולק.

וכיצד ננוע ממקום למקום? כאן מעריכי העתיד נשארים נאמנים לאימג'ים המובאים בשלל סרטים וספרים: מכונית שתנהג בעצמה ותעופף בשמיים. "המכונית המעופפת כבר קיימת", אומר העתידן פרופ' דוד פסיג, ראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת וראש המעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת בר אילן. "הבעיה היא עם כל מערכות השליטה והבקרה. אנחנו יכולים לסבול כבר היום מכוניות שנעות לבד בכבישים, כי לא כל תקלה תוביל לאסון. לעומת זאת, במכוניות מעופפות כל תקלה תוביל לאסון. רק כאשר הטכנולוגיה תהיה בטוחה ב-100% היא תהיה המונית, ויש לנו עוד דרך ארוכה עד שנגיע למצב שבו כל אחד יהיה ברכב מעופף".

תרבות

מי צריך לשלם לכוכבים 30 מיליון דולר לסרט?

ההומו ספיאנס מודל 2040 עדיין יזדקק, עקרונית, לידיו ולרגליו, אך הצורך שלו להניע אותם ילך ויפחת. התהליך כבר בעיצומו - יותר ויותר אנשים יכולים לנהל חיים שלמים בלי לצאת מפתח ביתם, ואין פלא שגם צריכת אמנות ובידור עוברת כבר היום למחשב הביתי ולמסך הקטן.

מערכת הבידור הביתית של ההומו ספיאנס העתידי צפויה, לדעת רוב המומחים הטכנולוגיים והחברתיים, לאחד את המחשב הביתי והטלוויזיה למסך אחד דרכו (ומולו) יתנהלו רוב חיינו.

המקלדת תיעלם לטובת תוכנה שתהפוך דיבור לטקסט כתוב. רוב הסיכויים שבני הדור הבא יוותרו לחלוטין על אחיזה בעט. הטלוויזיה תעבור מעידן התלת-ממד לעידן ההולוגרמות, ולב האקשן ינדוד לתוך חלל החדר.

יציאה לקולנוע תהפוך מיותרת, והשיפור בטכנולוגיית הולוגרמת תלת-ממד יאפשר גם חוויית צפייה בהופעות חיות של זמרים והרכבים בבית, באיכות תמונה וצליל שיעלו על תנאי השטח של אולם חיצוני. סיבובי הופעות עולמיים יהיו נחלת ההיסטוריה.

באשר לתעשיית הקולנוע, גם עידן כוכבי המסך הגדול הדורשים (ומקבלים) סכומים של עד 30 מיליון לסרט, יחלוף מן העולם. כבר היום ב-2011, מאפשרת האנימציה הממוחשבת בריאה של יצורים דמיוניים אך אותנטיים על המסך (כמו בסרט "אווטאר"). גם אם בשלב זה כל אולפני הוליווד מכחישים זאת, היום שבו שחקנים שייווצרו באנימציה ממוחשבת יככבו בסרטים באורך מלא (בחינם) הוא רק עניין של זמן.

קיום ובריאות

אחסון התודעה באופן בלתי מתכלה

לא כולם רוצים לחיות לנצח, אבל כמעט כולם מעדיפים לא להזדקן. הפועל היוצא מכך הוא ניסיון לזכות בחיים ארוכים מאוד. רוב ההמצאות פורצות הדרך בתחום הביולוגי בעשורים הקרובים - כמו גם בעשורים הקודמים - יכוונו למטרה זו. חוקרים מפצחים בהדרגה את כל המנגנונים אשר גורמים למכונה שהיא גופנו להתבלות בהדרגה.

בעשורים האחרונים, מספר רב של תסמיני זקנה הוגדרו מחדש כמחלות. כך, נהוג לדבר על אלצהיימר ולא על דמנציה בלתי נמנעת של גיל; על אוסטיאופורוזיס ולא על הזדקנות העצמות. בהדרגה, מתגלים מנגנונים גנטיים ששולטים בתהליכים אלה, ומתברר כי אפילו יש חפיפה ביניהם. באמצעות נטרול של גנים להזדקנות, ניתן היום לגדל במעבדה עכברים עם תוחלת חיים ארוכה מהממוצע.

מרגע שנוכל להתערב באותות הכימיים המאותתים לתאים שלנו להזדקן, לתקן את המוטציות המתרחשות בתאים לאורך זמן, להאט את תהליכי ההתבלות המכניים ולהחליף כל חלק פגום בחלק חדש - נחיה להרבה מאוד זמן.

זהו מקור ההתלהבות הראשוני מתחום תאי הגזע. תאים אלה יכולים להתמיין לכל תא בגוף וכך להפיק "חלקי חילוף" ביולוגיים. אופציה נוספת היא הפיכת התודעה האנושית לווירטואלית ואחסונה כמידע במשהו שאינו בהכרח פיזי, ולכן אינו יכול להתכלות. אולי זה כבר יקרה ב-2040.

הרעיונות הללו נתמכים, למשל, על-ידי החוקר ריי קורצווייל, מייסד תנועת הסינגולריות. קורצווייל גייס אחריו גורמי מחקר ופיתוח רציניים כמו גוגל, נאס"א ואוניברסיטת סטנפורד, אשר מממנים מחקרים בהובלתו בתחום. בינתיים, הוא בונה סביבו קהילה של מאמינים ומתפרנס גם ממכירת תוספי תזונה ממותגים.

הרפואה של העתיד תדאג לא רק להאריך את חיינו, אלא גם להפוך אותנו לבני אדם הכי יפים ומצליחים שאנחנו יכולים להיות - תהיה אשר תהיה ההגדרה של יופי והצלחה בעתיד. השינוי יכול להיות חיצוני - לא מן הנמנע שנוכל ללבוש כבר ב-2040 כל יום גוף סינתטי אחר, בהתאם למצב רוחנו.

ולא רק הגוף: כבר היום משמשים חומרים משני תודעה לשליטה במצבי רוח ותכונות אישיות. כך, לאדם העתידני לא יהיו תכונות וכישרונות קבועים, תהיה לו היכולת לברוא לעצמו שילוב של תכונות וכישרונות. היכולת לברוא את עצמו כל בוקר מחדש בצורה יצירתית, אך מותאמת לדרישות התרבות, עשויה בעצמה להיות הכישרון הנדרש ביותר בעתיד.

ואם יש אפשרות למנוע מאדם להזדקן, אולי תוכל להתממש האופציה לשלוט על קצב התבגרות הילד. אותו הורה שלנצח נראה ומרגיש בן 20, יכול להחליט כי הוא מעוניין בילד שלא יעבור לעולם את גיל ארבע. סוג של חיית מחמד עתידנית.

פרו, רבו ושבטו

מה לזוגיות וליצירת ילדים

אחת הסוגיות האתיות המעניינות בתחום הרפואי היא השיבוט. הכבשה דולי הוכיחה ששיבוט אפשרי, אם כי עדיין לא בטוח שהוא גם בריא. מחקרים בעכברים הראו כי התהליך עדיין מאופיין בשינויים קטנטנים אך חשובים בגנום של המשובט, אשר מובילים לבעיות בריאותיות חמורות.

איך יראה העולם כשהשיבוט יהיה אפשרי? תרחישי האפוקליפסה מדברים על האפשרות ליצור בפס ייצור ילדים ללא הורים, שיהוו קאסטה של עבדים ללא זכויות אדם. האם היא תשלים עם הדיכוי, או שבשלב כלשהו תתפרץ נגד בני האדם שהתרבו מינית? ייתכן שזו תהיה המחאה החברתית, גרסת 2040.

המדע הבדיוני עסק גם בסוגיה של משובטים זהים הפועלים בסנכרון מוחלט, אולם אין סיבה להאמין שהשיבוט יגיע לשם. הרי גם תאומים זהים חיים בעולם כשני אנשים עם תודעות נפרדות ורצון חופשי. מחקרי מעבדה הראו כי אפילו תאי חיידק משובטים שגדלו בתנאים זהים, הפכו עם הזמן לנבדלים זה מזה, בשל מוטציות סטטיסטיות.

כך שהשיבוט הוא בעיקר פתרון התרבות. לא בטוח שיש תועלת כלכלית ביצירת ילד ללא הורה, ואין צורך להקים קאסטה מיוחדת של אנשים ללא זכויות אדם - כבר היום תושבי מדינות עניות משמשים כוח עבודה זול ושפני ניסויים עבור המדינות המבוססות.

אבל, השיבוט יכול להמשיך את המגמה של נתק בין יצירת ילד וגידולו לבין זוגיות ומיניות. כבר היום ניתן לראות חוזים משפחתיים מגוונים ויצירתיים לגידול משותף של ילדים, בלי קשר לזוגיות, ועד שנת 2040 המושג "משפחה" יעבור הגדרה מחדש בדרך שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין.

ממשק אדם-מכונה

רשת חברתית של זיכרונות

האפשרות של קיום מכונה עם בינה של אדם או אדם עם יכולות של מכונה, מלהיבה את האנושות מתחילת עידן המכונות. "כשהתחלתי את דרכי במדע בשנות ה-70, זה היה חלום רחוק", אומר פרופ' אילון ועדיה, ראש מרכז אדמונד וליל ספרא למדעי המוח. "כיום זה נראה מעבר לפינה".

החסם אינו בממשק עצמו, אומר ועדיה, שהרי כבר היום ניתן לגרות את המוח באמצעות אלקטרודות ולהשיג תגובה, למשל תנועה. החסם הוא בלדעת מה האות שיש לשדר לאותו מוח כדי להשיג תגובה מורכבת ספציפית שבה אנחנו מעוניינים. "המוח הוא כה מורכב, הרבה מעבר לכל דבר שבני האדם תכננו", הוא אומר.

אך החידה מתחילה להתפענח. "כבר ניתן להביט על תמונת הדמיה בזמן אמת, ולומר אם הנבדק מביט במכונית או בפניו של אדם", הוא אומר. במחקר שפורסם בכתב העת נייצ'ר, הציגו חוקרים עכבר שלחלקים שונים במוחו הוזרקו מולקולות המגיבות לטווחי אור שונים. כעת, כאשר מאירים על מוח העכבר באור מסוים, האזור הרלבנטי מגורה, והעכבר מתחיל לרוץ במעגלים. אם מאירים בצבע אחר, יבצע העכבר תנועה אחרת.

בעוד כמה עשורים ניתן יהיה להשתיל במוח חלקיקים בגודל ננומטרי, שיוכלו להגיב לגלי רדיו המשודרים מבחוץ. "כבר היום קיימים ממשקים שמאפשרים לעיוורים לראות ופרוטזות המתקשרות עם קצות עצב", אומרת גם סופרת ומתרגמת המדע הבדיוני ורד טוכטרמן. "עם השלמת הממשק בין המוח האנושי למחשב, יוכל המוח שלנו לדלות מידע גם מתוך מאגר זיכרונות שאינו מאגר הזיכרונות הפרטי שלנו". ייתכן שהשליפה הזו עדיין תרגיש כמו היזכרות.

לדבריה, "בטווח הארוך יותר - כנראה שלא בתוך ארבעים שנה - מצב כזה עשוי להוביל לרישות מלא של בני אדם, יצירת ישות שהיא לא לגמרי מוח כוורת יחיד אבל גם לא פרטים נפרדים. "אם שבב שמותקן במוח ייתן לנו תחושה כאילו שאנחנו מאחזרים את הזיכרונות הפרטיים שלנו בכל פעם שנחפש פריט מידע שמעולם לא ידענו בעצמנו, איפה ההפרדה בין 'אני' לבין 'כל האנושות'?"

ועדיה מוסיף כי "אין מניעה טכנולוגית לכך שבני אדם יתמזגו עם מכונות, שאנשים ימזגו תודעות, או שאדם אחד ישלוט בתודעתו של אחר. אבל השאלה היא אם אנחנו רוצים להגיע לחברה כזו. אני כמדען מעדיף לחשוב כי הטכנולוגיה תעזור לרפא אנשים שהמוח שלהם חולה, ולא לשנות רדיקלית את המוח של אנשים בריאים".

רובוטיקה

נישואים עם ברזלים

כשבוחנים את סרטי המדע הבדיוני רואים שהרובוטים תמיד היו איום על האנושות. "בעוד 30 שנה, הדברים שמניעים אנשים יישארו כמו שהם היום", אומר איש העסקים ד"ר יוסי ורדי. "הם ירצו להיות מחוברים לחברים וירצו להיות בקשר עם אנשים אחרים. אבל גם ברור שתהיה יותר רובוטיקה, והמדע הבדיוני יהפוך לאף יותר בדיוני".

ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר, ראש המכון לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, סבור שהצורך של אנשים לבצע מספר רב של מטלות יגרום להם להשתמש באווטאר.

"אנשים יהיו נוכחים ביותר ממקום אחד באמצעות אווטאר, שכפול בעל גבולות של הזהות שלהם", הוא אומר. כך יהיו לאדם ב-2030 יותר שעות פנאי.

"זהו שכפול של האדם ברמה מסוימת", אומר עמיחי-המבורגר, "כאשר המטרה המרכזית היא להוריד ממנו את העומסים. גם רובוטים שיתפקדו כחבר או כבן או בת-זוג היא אופציה קבילה בעיני עמיחי-המבורגר.

המדען והעתידן ריי קורצווייל טוען שבעתיד, האינטליגנציה של הרובוטים תעבור את זו של בני האדם. בשנת 2019, מחשב שיעלה 1,000 דולר יהיה בעל כוח עיבוד הזהה למוח של אדם בודד, ובשנת 2029 המחשב יהיה בעל כוח עיבוד של 1,000 מוחות איש. בשנת 2040 תתרחש נקודת המפנה, והמחשב יהיה בעל כוח עיבוד של כלל המוחות האנושיים. קורצווייל צופה ששתלים עצביים יוכנסו ישר לתוך ראשנו, והם ישפרו את יכולות החשיבה והזיכרון שלנו. במידה רבה, כל אחד מאיתנו יהפוך לרובוט.

התחום החברתי

נצטרך להיזהר לא להפוך לקורבנות

"התפתחות הטכנולוגיה יכולה ללכת לשני כיוונים: שלילי וחיובי", אומר ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר. "אנחנו יכולים לכוון את הטכנולוגיה כך שתשפר את הרווחה שלנו או שנהפוך לקורבנות".

פופולריות הרשתות החברתיות היום הביאה לכך שלכל אחד יש מאות חברים וירטואליים, והיא גם תוביל את האדם ליצירת קשרים ללא שום מאמץ. אפילו נוכל ליצור את בן או בת הזוג האידיאליים כשילוב של הולוגרמה או רובוט.

תסריט שלילי ומוכר לגבי העתיד בא לידי ביטוי בסרטים כמו "מטריקס", שבהם המכונות שולטות בבני האדם, והם מחוברים אליהן עם כבלים שונים מתוך הגוף. האנשים במטריקס חיים בעולם וירטואלי, וגופם סופג את המידע מהמכונות. "מטריקס משקף את החשש שגורמים שליליים יוכלו לחדור למוח שלנו", אומר עמיחי-המבורגר. "אבל, כבר היום יש את גוגל שיודעת איך התנהגנו בשנה האחרונה ולמעשה כבר יודעת איך לתפעל אותנו".

שליטה של גורם מסחרי בהתנהגות האנושית יכולה להיגרם בעקבות חדירה שלהם למוח. "אם הגורם העסקי הוא זה שיכוון את הטכנולוגיה, והאנשים יחשבו בצורה פסיבית, הרי שחופש הבחירה שלהם יישלל לחלוטין".

תסריט אחר מציג דברים חיובים יותר. למשל, אנשים עם מגבלות פיזיות יוכלו לחיות חיים מלאים ולתפקד בצורה בריאה.

"נוכל ליצור עולם שבו מנצלים טכנולוגיה, ממחזרים בצורה טובה יותר והחור באוזון לא קיים. נוכל גם למצוא מענה למחלות סופניות ותוחלת החיים תעלה בצורה מדהימה", אומר עמיחי-המבורגר.

כיצד תשפיע הארכת החיים על החברה? ייתכן שבני האדם ב-2040 יהיו משועממים, ויחפצו לגוון את חייהם בין משרות, בני זוג ומדינות. ייתכן שערך החיים יעלה, הרי אובדן חיים יתורגם לוויתור על אלפי שנים ולא רק על מאה. לכן, כל טראומה לנפש או לגוף תיחשב כחמורה יותר, כי היא תיזכר אלף שנה. אבל יש כאן גם סכנה: לאנשים שמיצו את חייהם והם משועממים, לא יהיה מה להפסיד, והם עלולים להוביל מגמות של חורבן והרס.

על דבר אחד מסכימים המומחים: החברה הקפיטליסטית של היום תישאר כזו, ועדיין יהיה אלמנט של תשלום ומחיר לדברים. אחד הכיוונים הצפויים הוא חזרה לתחום המסחר בין אנשים על מוצרים או שירותים שונים, אך הכסף יישאר.

היום אנשים משלמים בכרטיסי אשראי, בעתיד הקרוב התשלום יהיה באמצעות הטלפון הסלולרי, ובעתיד הרחוק יותר זיהוי ביומטרי יחליף את שיטת התשלום, והזיהוי על החיוב יתבצע באמצעות סריקת העין או האצבע. חברה ללא שטרות? אולי ב-2200.

תקשורת ומחשבים

ניתוח להוצאת וקבלת שיחות

התפתחות הסמארטפונים והטאבלטים בשנים האחרונות גורמת לנו לשגות לפעמים במחשבה שלתחום הזה אין עוד לאן להתפתח. אך מדי כמה חודשים, אנו מגלים שהמהנדסים ואנשי השיווק של יצרניות הטלפונים לא אמרו את המילה האחרונה.

"ב-50 השנה האחרונות נוצרו טכנולוגיות וגאדג'טים שמחקים ומשפרים בעיקר שני חושים: השמיעה והראייה", אומר העתידן, פרופ' דוד פסיג. "העתיד הוא שימוש בחושים אחרים: הריח והטעם. אני אוכל לשלוח לך קובץ של טעם וריח. בהתחלה כל מכשיר כזה יעמוד בזה בפני עצמו ואחרי זה הם יתחברו לחושים האחרים".

עולם המחשבים האישיים שמלווה אותנו בכל מקום ב-2011 - המחשב הנייד, הטאבלט והסמארטפון - צפוי לשנות צורה. "במקום מוצר נייד אחד לכל אדם, נגיע לאלפי מחשבים לאדם שיוטמעו בסביבה", אומר ד"ר אורן צוקרמן, ראש המעבדה לחדשנות במדיה במרכז הבינתחומי הרצליה. "היום טכנולוגיית מחשוב הענן שולחת מידע שלי למחשב. בעתיד, התוכן יוזרם למחשבים בסביבה מבלי שאצטרך להסתובב עם מוצר מסוים. הסביבה הקרובה אליי תהיה יותר אישית ומידע שלי יוזרם אליה".

הזיהוי יכול להתקיים בכל מיני מקומות: דמיינו ב-2040 מעלית שתדע לאן האדם רוצה לעלות ברגע שהוא מגיע אליה; רמזור שיזהה שהרכב מתקרב ויאפשר לו לנסוע בצורה חלקה; שעון מעורר שיסרוק את האדם וידע להעיר אותו לפי מצב השינה שלו. חלק מהטכנולוגיות הללו לא נשמעות בדיוניות, אולם החידוש יהיה שבעתיד הן יעבדו בצורה חלקה ושקופה, מבלי שהמשתמש יצטרך להתעסק איתן.

שיחות טלפון, הודעות טקסט ושאר תפקודיו של הנייד הסלולרי, ייחשבו היסטוריה מסורבלת בעיני ההומו ספיאנס ב-2040. הליך כירורגי פשוט יאפשר השתלת שבב תקשורת ישירות למוח האנושי שיאפשר קבלת שיחות, שליחת הודעות וגישה ישירה לאינטרנט.

רוברט היינליין, מענקי ספרות המדע הבדיוני של המאה שעברה, תיאר את התהליך בספרו "שליטי הבובות" משנת 1958. ארבע שנים מאוחר יותר כתב את יצירת המופת "גר בארץ נוכריה" שניבא את ילדי הפרחים והתנועה ההיפית שש שנים לפני שהפכה למציאות. לנבואות של איש כזה כדאי להתייחס ברצינות.

וכבר ב-2011, ד"ר אמיר גלוברזון מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב של האוניברסיטה העברית, סבור שיכולות האדם משלימות את יכולות המחשב. היתרונות של המחשב הם יכולות אדירות של אגירת מידע, שליפת מידע וחישוב. לאנשים יש הבנה של קונספטים ושל מצב העולם בצורה אינטליגנטית. אנחנו לא יודעים בדיוק איך להגדיר מהי האינטליגנציה הזו. לו היינו יודעים, היינו מפילים את החסם העיקרי בפני הבינה המלאכותית .

אבל נראה כי הרבה לפני שמחשבים יחשבו כמו בני אדם, תהיה להם היכולת להציג מצג כאילו הם חושבים כמו בני אדם. כבר קיימים מחשבים שבנסיבות מסוימות עוברים את מבחן טיורינג - יכולים לבלבל אדם לחשוב שמדובר בבן-אנוש.

אחת היכולות שמחשבים עשויים ללמוד עד 2040 היא ניתוח סמנטי של טקסט, והאפליקציה המובילה היא תרגום סימולטני אוטומטי מכל שפה לכל שפה, כמו ה"דג בבל" בספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס. לכך יש פוטנציאל לטשטוש עוד יותר חזק מזה הקיים של גבולות בין-תרבותיים.

מה צפוי לנו בעוד שלושים שנה