לחשוב כמו תמנון

מתגברות העדויות כי לתמנונים יש מערכת עצבים מבוזרת, כלומר מוח נפרד לכל אחת משמונה הזרועות

נהוג לחשוב על תמנון כראש אחד בעל שמונה זרועות. ואולם ייתכן כי דימוי של שמונה ראשים - אולי אפילו תשעה - החיים בגוף אחד נכון יותר.

איש אינו בטוח כיום כמה מוחות יש לתמנון. ישנן עדויות לכך שכל אחת מהזרועות של התמנון - המכילות מערכת עצבים מסועפת ומורכבת - מתפקדת לעתים באופן עצמאי, בלי להחליף מידע ביניהן, בעוד במקרים אחרים,גורם בקרה אחד ויחיד מנצח על הפעילות של כל זרועות התמנון.

פיטר גודפרי סמית' - פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת הרווארד, ארה"ב - בודק סוגיה שמעניינת פילוסופים מקדמת דנא: תורת ההכרה. רוב הפילוסופים מחפשים את התשובה לשאלה הזו בעיקר בתוך עצמם, אך גודפרי סמית' האוסטרלי החליט לבדוק אותה במפרץ סידני, שם הוא צולל כדי לאסוף מידע על התמנונים.

הרעיון של אינטליגנציה דיפוזית מרתק את המדע זה זמן רב. הכוונה היא לכמה מערכות עצבים שיש להן הכרה אחת מאחדת, או להיפך - מערכת עצבים אחת שהיא בית לכמה "הכרות". לא ברור עד כמה הכרתם של בעלי החיים מזכירה את זו שלנו, ויש לזכור כי כן לא ברור עדיין בדיוק מהי ההכרה שלנו.

מחקרים ראשונים שהראו סימני שאלה לגבי אינטליגנציה דיפוזית נערכו בציפורים. נמצא כי כאשר ציפור למדה משימה כשאחת מעיניה הייתה עצומה, ונתבקשה לבצעה כשעינה השנייה הייתה עצומה, היא לא הצליחה - כלומר הידע לא עבר היטב בין שני חלקי המוח. זאת, בניגוד למתרחש אצל בני האדם, שיוצרים אינטגרציה מלאה - ככל שידוע לנו - ממידע שמתקבל מכל אחת מהעיניים.

לתמנונים מערכת עצבים גדולה ומורכבת, יחסית לחבריהם האחרים בים, אך יותר ממחצית מתאי העצב שלהם נמצאות בזרועות - יחס אחר לגמרי מחלוקת תאי העצב בין המוח לפריפריה של הגוף אצל חיות אחרות. כאשר התמנון נמצא באקווריום חדש ולא מוכר עם מזון במרכז, חלק מהזרועות מושכות לפינה, מחפשות ביטחון, בה בשעה שהזרועות האחרות מושכות את החיה למרכז, כאילו מתנהל בתוך התמנון מאבק בין שני רצונות.

אגב, לתמנון יש גם שלושה לבבות - שניים מעבירים את הדם דרך הסנפירים כדי שיאסוף חומרים חיוניים מן המים, ואחד מעביר את הדם העשיר דרך גוף התמנון.

מהי החוויה של התמנון ברגע המאבק בין רצונותיו הסותרים? קשה לנו אפילו לדמיין. חיות אחרות הנחשבות אינטליגנטיות - כמו דולפינים, קופים, פילים וכמה סוגים של ציפורים - נמנות בוודאות עם החיות שלהן מוח מרכזי, ולכן מאתגרות אותנו פחות.

התמנון כה שונה, כה רחוק מאתנו בעץ האבולוציוני, שחקירתו משולה כמעט למציאת חיים מחוץ לכדור הארץ. "תמנונים הן החיות הכי אינטליגנטיות מבין חסרי החוליות, אבל טבעה המדויק של האינטליגנציה שלהם עדיין לא ברור לנו", מסביר גודפרי סמית'.

"באמצעות חקר התמנון, אנו למדים אילו אזורים של המוח ושל צורת המחשבה אוניברסליים יותר ואילו תלויי ענף התפתחות", מוסיף הפילוסוף. בימים אלה, הוא וצוותו מלמדים את התמנונים כיצד לפתוח צנצנת. בעבר למדו תמנונים בוגרים לנווט במבוכים ולפתור חידות שונות. ואולם התמנונים אינם יודעים להעביר מידע מדור לדור, שכן לתמנונים הקטנים אין כמעט קשר עם הוריהם.

זה לא אני, זה המוח השני

איך נראית האינטראקציה החברתית בין חיות בעלות מוח מבוזר? תמנונים ממעטים באינטראקציה, ונחשבים חיות בודדות (מלבד הרשת החברתית בין כל מוחותיהם), אך גודפרי סמית' מספר כי גילה בחוף סידני שני תמנונים שחיו במרחק של כמה מטרים זה מזה במשך כשבוע. במקום אחר במפרץ נמצאה לפתע קבוצה של תמנונים החיים בצפיפות לא-שגרתית.

ומה לגבי חיי המין של יצור בעל שמונה זרועות, ומי יודע כמה מוחות? התמנונים הזכרים פיתחו שתי אסטרטגיות. אחת היא רביה מקרוב, בדרך המקובלת, ואילו השנייה מרחוק, על ידי אחיזת חפיסת זרע באחת הידיים והצעתה לנקבה בג'נטלמניות. האסטרטגיה המרוחקת נפוצה במקרים שבהם התמנון הזכר קטן מהנקבה. זאת, כנראה משום שלעתים הנקבות אוכלות את הזכרים.

וגם אם לא - ההתרבות של התמנונים מאתחלת בדרך כלל מפל הורמונלי שמביא למות התמנון תוך זמן קצר מהרגע שבו מילא את תפקידו האבולוציוני - הזכרים מעט אחרי שסיימו להפיץ את זרעם, והנקבות מעט אחרי שהביצים בקעו.