פורטפוליו / יעל הר אבן

גיל: 47 תפקיד: מנכ"לית קידום

24/11/2011, 16:07
אני: סופר אקטיבית, אנרגטית, לא אוהבת להפסיד. אם אני מגלה שמישהו לא ישר, זה הסוף שלו אצלי.

ילדות: נולדתי בחיפה. אבא למד בטכניון במחזור העתודאים הראשון וכשסיים עברנו לרמת גן. הייתי טום בוי, שיחקתי כדורגל, זכיתי במקום השני בארץ בטניס באליפות בית הספר עד גיל 14, והייתי תלמידה טובה.

משפחה: אימא ממשפחה ס"טית ירושלמית, דוברי לדינו, ואבא עבר את השואה כילד, נשלח למחנות עבודה ושרד. הוא היה המון שנים במו"פ וניהל פרויקטים סודיים בתעשייה האווירית. היה ראש סוכנות החלל, ועדיין משמש כעמית מחקר. אימא הייתה מורה עד גיל 28, פרשה, עשתה קורס מחשבים והתחילה לעבוד בבנק לאומי והגיעה לעמדת ניהול בכירה מאוד. אשת קריירה, ממולחת, יזמית, מפרנסת, מנהלת בכל רמ"ח אבריה.

אילן רמון: אבא עמד מאחורי הטסתו לחלל. במהלך השנים הוא הגיע אלינו כמה פעמים הביתה. איש מקסים, צנוע, חייכן. בזמן שהמעבורת הייתה אמורה לנחות על כדור הארץ, אבא ישב באולפן ערוץ 2 עם אביו של אילן רמון ושמע על האסון בשידור חי.

שירות צבאי: הייתי בקורס הקד"צ הראשון של חוויה, ואחר כך קצינת חינוך ומפקדת הקורס.

אקדמיה: אחרי הטיול חשבתי שאהיה צלמת של נשיונל ג'אוגרפיק ושאלמד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. עשיתי בי.איי ומאסטר בסוציולוגיה וניהלתי מחקרים בתחומים ארגוניים. הייתי באקדמיה עשר שנים, וב-1995 הגשתי את ההצעה לדוקטורט שעסק בשכר מנהלים בחברות בורסאיות, ואז קיבלתי הצעה לעבוד ב"אסטרטגיה".

אסטרטגיה: לא הייתה לי דילמה אם לעזוב את האקדמיה, כי הספיק לי. המשכתי להגן על הדוקטורט שלי במקביל, ואז נסענו לארצות הברית, להתמחות של דורי.

דורי עברון: בעלי, והחבר הכי טוב שלי, מומחה לפה ולסת. כשלמד רפואה היינו יחד און אנד אוף במשך שש שנים, ובגיל 30 התחתנו. יש לנו שתי בנות וחוק שבכל יום שישי אנחנו לא עובדים ומבלים יחד.

ניו יורק: דורי עשה התמחות ואני טיפלתי בשתי הילדות. שלושה חודשים הייתי איתן בבית. כדי שהגדולה לא תתקשה להשתלב בגן נתתי לגננת מילון פונטי של מילים בעברית. בתוך שבועיים היא התחילה לקשקש באנגלית. מאוחר יותר מצאתי עבודה בחברת טכנולוגיה. זה היה ניסיון מדהים, אבל בסוף מרגישים שם זרים. אין הון תרבותי, אין חברים טובים ואין משפחה. אחרי שלוש שנים חזרנו בלי חסכונות והתחלנו הכול מהתחלה.

בזק: הייתי אחראית על הפיתוח העסקי ועברתי את תקופת טרום ההפרטה עם אילן בירן, את תקופת ההשקעה בתשתיות של אמנון דיק, ואת זו של יעקב גלברד שבא למלא את צו בעלי המניות. כשנדרשתי על-ידו למכור פעילות במקום להצמיח את החברה, החלטתי לעזוב.

ברן רביב: קיבלתי הצעה מרן בוקשפן, שחזר ארצה לקבוצת ברן, לנהל את חברת התשתיות שעליה מניחים את התקשורת. הסביבה הייתה גברית לגמרי, ובפעם הראשונה הייתה אישה בתפקיד המנכ"ל, ועוד לא מהנדסת. למדתי להתרגש מאנטנה סלולרית, מללכת בשטח עם קסדה ובנעלי עבודה. יצאנו לקונגו ולנפאל, נכנסנו לתחום האנרגיה הסולרית, ואחרי שלוש שנים וחצי נהדרות פנה אליי הד האנטר והציע לי את קידום.

קידום: ארגון חינוכי עצום שמגלם את כל מה שאני מאמינה בו - חינוך, השכלה וניהול אופרציה. נתנו לי 850 עובדים ו-29 סניפים, ואמרו לי, תעשי מה שאת חושבת.

חינוך פרטי: החינוך הממלכתי לצערי לא עובד. אם תלמיד שלא יודע את הבסיס בחשבון מוציא אצלנו 100 בבגרות אחרי כמה חודשים, אז כנראה משהו שם לא עובד.

מדעי הרוח: היינו צריכים לאמץ מזמן את השיטה האמריקאית שלפיה כל סטודנט צריך ללמוד קודם שלוש שנים של לימודים כלליים, ואז להתחיל את האוניברסיטה. אם המדינה לא תחייב את זה, מדעי הרוח ייכחדו.

יואל גבע והיי קיו: מתחרים ראויים.

תפיסת עתיד: קודם כול להישאר בריאים, מה שלא טריוויאלי. אני רוצה לנהל מערכות גדולות ולהשפיע. גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>

 
חזרה למעלה