תדמית הבינלאומית של ישראל בשפל המדרגה, אבל איך מנטרלים את הבעיה במדינה שבה הכול פוליטיקה? פשוט מאוד, מוציאים את הדיון הפוליטי מהמשוואה. זה לפחות מה שהבינה ג'ואנה לנדאו, מייסדת ומנהלת חברת "קינטיס" המוגדרת בפיה "סטרט-אפ חברתי א-פוליטי ללא מטרות רווח". בשלוש השנים האחרונות פועלת החברה לשיפור תדמית ישראל בעולם באמצעות מיזם בשם Vibe Israel המעודד שיח ישיר בין אנשי מקצוע אינטרנטיים מובילים מהארץ ומחו"ל, במטרה לתת ליצירתיות ולחדשנות הישראלית להצליח במקום שבו הדיון הפוליטי נקלע למבוי סתום. אחרי שבשנה שעברה הביאו אנשי "קינטיס" לארץ מובילי דעת קהל מתחום האופנה, השנה נפל הפור על תעשיית המוזיקה. חמישה בלוגרים סיירו במשך שבוע במרכזי העצבים של השוק המקומי, נפגשו עם אמנים מובילים, צפו בהופעות חיות, שוחחו עם מנהלים ויזמים וזכו למצגות של הטכנולוגיות החדישות בתחום קידום ושיווק מוזיקה ברשת.
"כמי שחיה בעבר שנים בחו"ל, יש לי פרספקטיבה לגבי ראיית ישראל בקרב הציבור העולמי", מסבירה לנדאו, "רובם לא יודעים עלינו כלום וזה לא מעניין אותם. לכן, נקודת המוצא של אירוח הבלוגרים בארץ הייתה הימנעות מכוונת מדיון פוליטי כי אין להם מראש צורך בזה. הם אנשי מוזיקה, ורוצים לדבר ולשמוע מוזיקה. המפגש עם להקת הרוק הכבד 'חלאס', שחבריה יהודים וערבים, הייתה הדבר הכי קרוב שחוו למפגש פוליטי. גם בפגישה שלהם עם אחינועם ניני, הנתפסת כאמן עם מודעות פוליטית גבוהה מאוד, יצא שבמהלך השיחה דיברו רק על השירים שלה".
אז איך זה משרת את התדמית הישראלית בעולם?
"בעצם הצגת העובדה שיש כאן עשייה תוססת וחדשנית עם עניין לקהל שוחרי מוזיקה מכל העולם, שהבלוגרים האלה הם מייצגים במידה רבה את טעמם. כאשר החלטנו ללכת השנה על בלוגרים מוזיקליים ערכנו תחקיר, ושלחנו מיילים עם הצעה להשתתף בפרויקט לרשימה ארוכה שמתוכה סוננו החמישה האלה שיש להם, ביחד, קהל גולשים-קוראים בסדר גודל של כ-9 מיליון איש בכל העולם. הם לא אמורים לחזור הביתה ולכתוב שירי הלל לישראל. מספיק שיביעו התרשמות אישית מהיצירתיות של האמנים המקומיים, הן במוזיקה והן במיזמי הרשת המפותחים כאן".
למה רק בלוגרים? מה לגבי עיתונות כתובה או בכירי תעשיית המוזיקה העולמית?
"כמה סיבות, אחת מהן כלכלית. הרבה יותר זול לממן ביקור לאנשים צעירים עם דרישות צנועות בכל הנוגע לתנאי האירוח, סקרנות אותנטית ובעיקר אמינות בקרב הקוראים שלהם. זה לא סוד שבקרב גולשים הבלוגרים נתפסים כמקור מידע נקי מהשפעות חיצוניות, וככאלה הם עושים לנו שירות לא פחות טוב מסנטורים או חברי קונגרס שמימון ביקור שלהם בארץ דורש הון. עלות הפרויקט הנוכחי הייתה 35 אלף דולר, וזה בהחלט סביר".
מטען עשיר
של חוויות
חמשת הבלוגרים - סמנתה אדוסוריה, לוק ברייטון, ברנדון בוגז'ביץ, רורי המילטון ורבקה שילר, שעבור כולם זהו הביקור הראשון בישראל, עברו בארץ חוויה מקצועית נטו, ולאיש מהם אין תובנות מרחיקות לכת לגבי פתרון עתידי לסכסוך הישראלי-פלסטיני או המשבר הגרעיני באיראן. מה שנשאר להם זה בעיקר מטען עשיר של נתונים וחוויות, הכולל בין השאר פגישות אישיות עם עידן רייכל, גבע אלון, נינט טייב, משינה, אינפקטד משרום, עברי לידר וג'וני גולדשטיין (הצמד TYP), אחינועם ניני, קרולינה, אורן ברזילי, המוזיקאי קותימאן ועוד רבים.
"זו הייתה החלטה מהירה מאוד להגיע לכאן", משחזר לוק ברייטון. "יום אחד העורך שלי אמר: 'הגיע איזה מייל מישראל תבדוק במה מדובר'. קראתי את הפרטים, נשמע מעניין, אמרתי לו: 'אני נוסע לישראל', הוא ענה: 'Cool' וזהו".
מיהרתם לגלוש ל-Youtube לחפש שירים וקליפים של אמנים ישראלים, כדי להגיע מוכנים?
סמנתה אדוסוריה: "הבלוג שלי מקדיש הרבה מקום למוזיקת עולם, אז במסגרת הזו היו מוזיקאים ישראלים שהתייחסנו אליהם בעבר אבל לא ברמות כאלה".
ברייטון: "שלחו לנו כמויות גדולות של חומר מקדים, אבל אני מודה שלא הקשבתי וקראתי הכול מראש. כולנו העדפנו להגיע הנה ולהתוודע למה שקורה בשטח בזמן אמת".
מאיזה אמן התרשמתם במיוחד?
רבקה שילר: "מאורן ברזילי (חבר 'מופע הארנבות של ד"ר קספר', ט.פ). הוא הזמין אותנו להופעה בבית שלו, וסיפר על המחלה והאשפוז שעבר לפני כמה שנים שמתוכם נוצר האלבום. אני די מדברת בשם כולם כשאני אומרת שהיה קונצנזוס חיובי לגביו".
רורי המילטון: "מבנה הבלוג שלי לא מאפשר לי לכתוב על ישראל יותר מדי בבת אחת, אז נראה לי שיש מספיק חומרים לפיזור אייטמים במהלך השנה וחצי הבאות לפחות".
עד כמה, לדעתכם, יש למוזיקאים ישראלים או לחילופין ליזמי אינטרנט מקומיים סיכוי ממשי להגיע לעמדות מפתח בתעשייה העולמית?
ברנדון בוגז'ביץ: "אני התחלתי את הבלוג שלי על הספה בסלון, וכיום יש לי עשרות אלפי קוראים, אז המסקנה היא שלעולם אין לדעת מראש כמה רחוק רעיון קטן אחד יכול להביא אותך. מה שכן, התרשמתי מהרצינות ומהחשיבה לטווח רחוק של יזמי האינטרנט. יש להם הבנה יסודית של שוק המוזיקה העולמית, מה צרכן מוזיקה עכשווי מחפש וצריך ומה הדרך היעילה ביותר לספק לו את זה. אז כן, גילינו פה הרבה פוטנציאל ואני מקווה שתצליחו לממש אותו".
רבקה שילר: "הרשימה אותי גם הכנות שלכם. נדיר שבמהלך מצגת למיזם רשת בתחום המוזיקה לא פוחדים לומר לך: 'כאן עוד יש מקום לשיפור' או 'פה המערכת עוד לא מתפקדת באופן מושלם'".
כבלוגרים מנוסים, המשכתם להעלות חומרים לרשת כמו גם לטוויטר ולפייסבוק גם במהלך הביקור בישראל. חששתם מתגובות המארחים והאמנים, במידה שהייתה ביקורת לא בהכרח חיובית?
ברנדון בוגז'ביץ: "אני אף פעם לא חושש. זה לא היה שונה עבורי מלהיפגש עם להקה מקומית בארצות הברית ולכתוב שהם גרועים, אם זו דעתי. באופן טבעי, כאשר בשבוע אינטנסיבי אחד אתה נחשף למסה כזו של מידע, לא כל דבר מרשים אותך במידה שווה".
רשימת הבלוגרים:
רבקה שילר (בריטניה):
7 מיליון גולשים בחודש
www.nme.com,
כתובת טוויטר: @nmemagazine
לוק ברייטון (בריטניה):
700,000 גולשים בחודש
www.thisisfakediy.co.uk
כתובת טוויטר: @thisisfakediy
סמנתה אדוסוריה (ניו יורק):
מיליון גולשים בחודש
www.mtviggy.com
כתובת טוויטר: @mtviggy
רורי המילטון (סקוטלנד):
120,000 גולשים בחודש
www.feelmybicep.com
כתובת טוויטר: @feelmybicep
ברנדון בוגז'ביץ (קליפורניה):
50,000 גולשים בחודש
www.theburningear.com
כתובת טוויטר: @theburningear
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
