"החשמל, כמו תחבורה ציבורית, צריך להיות שווה לכל נפש"

המדינה חייבת להבטיח לאזרחיה שמחיר החשמל יהיה שווה לכל נפש, גם אם זה יחייב אותה לסבסד אותו, כך סבור איתן מאיר, מנכ"ל דליה אנרגיות, יצרנית החשמל הפרטי המקימה את תחנת הכוח הגדולה בישראל. בראיון ל"גלובס" מגלה מאיר שהתחנה מתכננת להכפיל את גודלה ומציג פתרון למצוקת הקרקע ולהתנגדויות התושבים המונעים הקמת תחנות כוח נוספות במדינה.

- האם הפרטת משק החשמל תביא להוזלת תעריפי החשמל?

"מה שמשפיע על מחירי החשמל יותר מכול הוא מחיר הגז והדלקים האחרים, ובתחום הזה אין ליצרנים הפרטיים יתרון על פני חברת החשמל. עם זאת, רק שוק תחרותי יכול להביא להוזלת מחיר החשמל. נכון שהיצרנים הפרטיים לא ימכרו חשמל ישירות למשקי הבית אלא רק לצרכני התעו"ז (הלקוחות הגדולים, ע"ב), אבל התעשייה תגלגל את ההפרש לצרכן באמצעות הוזלת מחירי המוצרים. חשוב להדגיש שהסקטור הפרטי לא יוכל להחליף את חברת החשמל כיצרנית העיקרית של החשמל במדינת ישראל".

- יצרני החשמל הפרטיים ייקחו לחברת החשמל את הקצפת של הלקוחות. איך היא תוכל להיות רווחית?

"קודם כול, חברת החשמל חייבת לעבור רפורמה שתשפר מאוד את יעילותה ואת רווחיותה. מעבר לכך ובאופן כללי אני יכול לומר שבכל העולם המפותח אין היום מערכת תחבורה ציבורית שלא מקבלת סיוע ותמיכה, בדרך כלל באמצעות סבסוד. כמו תחבורה ציבורית גם חשמל הוא מצרך שהמדינה מחויבת לספק במחיר שווה לכל נפש".

לפני שבועיים הודיעה אלייד קפיטל, קבוצת אחזקות פרטית בראשות פרופ' יצחק סוארי, כי היא מנהלת מגעים לרכישה בשרשור של 15% ממניות מיזם תחנת הכוח הפרטית דליה אנרגיות. תחנת הכוח המתוכננת בתל-צפית אמורה להתחיל לפעול רק בסוף 2014 ואין לה עדיין הסכמים חתומים עם לקוחות פרטיים גדולים. למרות זאת הציעה אלייד 60-70 מיליון שקל עבור 15% ממניות דליה אנרגיות - מחיר המבטא למיזם שווי מרשים של 130-150 מיליון דולר.

- עדיין אין לכם תחנה פועלת ולקוחות. איך קיבלתם שווי כל כך גבוה?

"דליה בחרה במודל הזמינות הקבועה שמאפשר לה למכור עד 70% מהחשמל שתייצר לחברת החשמל ו-30% לצרכנים פרטיים. זה מודל שמבטיח למשקיעים תשואה שנתית של 15% לפחות על ההון. יש לנו שני הסכמים עם לקוחות ל-15 מגה-ואט אבל אלה רק הסכמי פיילוט שעשינו כדי ללמוד את השוק. הכוונה שלנו היא למכור בשלב הראשון עד 250 מגה-ואט. בנוסף אנחנו בודקים אפשרות לבנות תחנה נוספת בגודל זהה צמוד לתחנה הנוכחית, על שטח להרחבה שהתקבל בעקבות הסכמת מינהל מקרקעי ישראל. אנחנו בודקים מיזמים נוספים בתשתיות אנרגיה".

סגירה פיננסית

עסקת אלייד מותנית בין השאר בהשלמת הסגירה הפיננסית להקמת התחנה. הסכמי המימון צפויים להיחתם בסוף אפריל או בתחילת מאי. מדובר בסכום עתק של כ-4 מיליארד שקל ש-80% ממנו יגויסו כחוב בכיר מקונסורציום בהובלת בנק לאומי. לצד הבנק חברים בקבוצה גופים מוסדיים שונים. ה-20% הנותרים מהמימון הם הון עצמי ש-60% ממנו מגויסים על ידי הנפקת מניות בכורה לגופים המלווים והיתר "כסף מהבית" שמביאים היזמים.

- הסכום שהבעלים מביאים מהבית נמוך יחסית.

"אל תשכח שהפרויקט כבר 'שרף' 120 מיליון שקל בדרך הארוכה שעשה מאז שדליה הוקמה ב-2005 (ראו תרשים). גם היום היזמים משקיעים סכומים מעבר להתחייבויות שלהם. למרות שהסגירה טרם הושלמה, התחלנו כבר בעבודות ההכשרה של הקרקע, בעלות של 6 מיליון אירו, במטרה לזרז את לוחות הזמנים של הפרויקט".

מי שיכול רק לקנא במצבה של דליה אנרגיות הוא חברת IPM, יזמית תחנת הכוח בבאר טוביה. המיזם הפך מוקד להתנגדות תושבים המתגוררים סמוך ועורר גל של פרסומים שליליים בתקשורת. הניסיונות של החברה לקדם את הקמת התחנה בוועדות התכנון אינם צולחים בינתיים למרות המיליונים שהשקיעה ביועצים המקצועיים: רק אתמול החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות לדחות את ההכרעה בתוכנית, לאחר שמועצת באר טוביה הגישה לות"ל סקר סיכונים הסותר את ממצאי הסקר של היזמים.

"תרומה סביבתית"

- איזו עצה אתה יכול לתת לעמיתיך מבאר טוביה?

"אני יכול להבין שתושבים לא אוהבים תחנות כוח ליד הבית. גם כנגדנו הוגש בג"ץ אבל לדעתי הצלחנו להעביר את התוכנית בזכות הנכונות מצדנו להידברות עם התושבים ובזכות השקיפות - העברנו להם את כל תסקירי ההשפעה על הסביבה והתחייבנו להקים תחנת ניטור. אני מעריך שיזם שירצה להקים היום תחנת כוח יידרש לתת תרומה סביבתית משמעותית. לדעתי המקרים שלנו ושל באר טוביה הם סימפטומים לבעיה לאומית. אין היום קרקע פנויה במדינת ישראל לתחנות כוח. במקום שהמדינה תדאג לאתר קרקעות, היזמים צריכים להתרוצץ ולהתעמת עם התושבים".

- מה הפתרון?

"חייבים למצות את הקרקעות הזמינות. לחברת החשמל יש הרבה מקום במתחמים הקיימים שלה להקמת תחנות נוספות, אבל אין לה ההון הדרוש. לכן חייבים לייצר שיתופי פעולה במתכונת של BOT בין הידע המקצועי של חברת החשמל לבין ההון של השוק הפרטי - אם זה עובד בתחום הרכבות הקלות אין סיבה שזה לא יעבוד בתחום תחנות כוח. נוסף על בעיית הקרקע קיימת בעיה לאומית בממשק שבין היזם הפרטי והסקטור הציבורי. כמי שמכיר היטב את שני הצדדים אני יכול להעיד ששניהם עושים עבודתם נאמנה, אבל יש פער מהותי בקצב העבודה. הסקטור הציבורי עובד הרבה יותר לאט ומבחינת היזם, הזמן זה כסף. בנוסף, הרגולטור לא מייצר מספיק ודאות עסקית. היזם לא יכול לעבוד בשוק שכללי המשחק שלו משתנים כל הזמן".

 דליה אנרגיות וחברת תחנות הכוח