מנכ"ל ביטוח לאומי: "אי-אפשר להתקיים מ-2,300 שקל בחודש"

על רקע המחאה ומשה סילמן שהצית את עצמו, פרופ' שלמה מור-יוסף מודה כי שיעור מקבלי הקצבאות, בהן קצבאות הילדים, פוגע במי שבאמת נזקק להן ■ "עובדי הביטוח הלאומי עושים כמיטב יכולתם לתת את השירות"

"בן אדם שמצליח להביא את עצמו למצב כזה או שמביאים אותו למצב כזה - זה מזעזע בכל קנה-מידה", אומר ל"גלובס" מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, על רקע המקרה של משה סילמן, שהצית את עצמו בשבת במחאה על מצבו הכלכלי ועל מה שהגדיר כאטימות המערכת, לרבות זו של שירותי הרווחה והביטוח הלאומי.

לדברי פרופ' מור יוסף, שמתראיין לראשונה מאז המקרה, "זהו סוג של התאבדות עם אמירה מאוד ברורה. האלמנט של ההצהרה ושל הכאב מאוד בולט. זה לא יכול להשאיר אף אחד אדיש, בין אם אתה מעורב ובין אם אתה אשם או לא".

בבוקר שבו פתח סניף הביטוח הלאומי ברמת גן הוצת על-ידי אלמונים, שריססו במקום את הכתובת "תג מחיר משה סילמן", מור יוסף חושש שהמוסד שלו יהפוך לסמל האטימות ומטרה לזעם.

"המוסד לביטוח לאומי, בפעילות רבת-ההיקף שלו, הוא מוסד שדואג לביטחון הסוציאלי ורוצה להקטין את הפערים עד כמה שניתן, אבל בסופו של דבר, הכללים לפעילות שלו נקבעים בכנסת ולא בביטוח הלאומי. עובדי המוסד עושים כמיטב יכולתם לתת את השירות ואנו רוצים לשפר השירות עד כמה שניתן. אני לא חושב שלהסתכל על הביטוח הלאומי כסמל שלטוני שראוי להפגין מולו או נגדו זה הדבר הנכון לעשות".

"על החרדים לצאת משוק הקצבאות"

מור יוסף מקפיד לציין שהמקרה של סילמן כולל שרשרת של אירועים וגורמים שונים שהביאו להידרדרותו, אבל הוא לא מתחמק כשהוא נשאל האם סביר שאדם שהוכר כסובל מאובדן כושר עבודה בגובה 100% צריך ויכול להתקיים מקצבה של 2,300 שקל.

"התשובה ברורה", הוא משיב, "קצבה בסדר גודל כזה לא מאפשרת קיום בפני עצמו. בתפיסה של מדינת ישראל, ביטוח לאומי הוא רשת הביטחון האחרונה לפני שאתה חסר כל, אבל רשת הביטחון הזו היא מאוד מינימלית. אני מודע לזה".

מור יוסף רומז כי אחד הגורמים שמביאים לכך שגובה הקצבאות בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי, נובע משיעור הקצבאות שמחולקות, בהן קצבאות אוניברסליות, כמו קצבאות ילדים וזקנה, שניתנות ללא קשר למצבו הכלכלי של האזרח. "כמובן שיש 'טרייד אוף' בין הקצבאות האוניברסליות לבין הקצבאות הדיפרנציאליות, וככל שתיתן ליותר אנשים את הקצבה האוניברסלית זה יבוא על חשבון הקצבה האחרת. מצד שני, אנשים אומרים בצדק 'שילמתי כל חיי לביטוח לאומי, למה שלא אקבל כלום?'".

- אז אתה מתחבר למחאה בנוגע לשוויון בנטל? מקומם של החרדים בחברה ובשוק העבודה קשור לנושא הקצבאות?

"כשהופעתי בפני ועדת פלסנר אמרתי להם דבר אחד - נתקו את השירות בצבא משוק העבודה. תנו להם לעבוד כי אחרת אתם גוזרים עליהם עוני. אם הם לא יהיו לא בשוק העבודה ולא בשירות האזרחי או הצבאי שתורם לחברה, הם יישארו בשוק הקצבאות".

"יש לשאוף לצמצום הפערים"

- אתה סבור שמשרד האוצר דומיננטי מדי בקביעת מדיניות הרווחה בישראל?

"הכי נוח לי להאשים את האוצר, וזה לא נכון לעשות. בסופו של דבר העוגה היא עוגה אחת, וכשאנחנו משלמים קצבאות בכמעט 70 מיליארד שקל בשנה אז ברור שכל שינוי אצלנו הוא מהותי, ולכן מסתכלים עלינו. בדקנו לאחרונה את גובה הקצבאות בעשור האחרון וגילינו שגם בניכוי הדמוגרפיה והאינפלציה, סכום הקצבאות גדל ריאלית ב-10% בממוצע. עיקר השינוי לחיוב נעשה בקצבאות הילדים ובקצבאות הנכות. אבל ברור שמהרגע שאנחנו חלק מה-OECD, אנחנו רוצים להיות שם ולהשקיע ברווחה כמו ב-OECD. כך גם בנוגע לצמצום הפערים במדד אי-השוויון ובמדדים אחרים. יש לנו לאן לשאוף".

- אתה צופה שגם בתקציב הקרוב הקצבאות יהיו מטרה לקיצוץ?

"אני לא יודע אם יהיה בכלל תקציב השנה או שהולכים שוב לבחירות. בדרך כלל בתקופה הזו של השנה, המוסד לביטוח לאומי מקבל כבר טיוטה מחוק ההסדרים כדי שנעיר הערות. הם די רדומים שם כי רוב האנשים לא מאמינים כנראה שיהיה תקציב. אבל אני לא מחכה שישלחו לי טיוטות, אני הולך לאוצר ושואל אותם מה קורה".

- איפה בכל זאת המוסד לביטוח לאומי יכול להשתפר?

"יש הרבה מה לעשות בתפעול ובשירות שלנו, ואני מתעסק בזה ביומיום. אנחנו צריכים לשפר את חווית השירות ואפילו כשאומרים 'לא' למישהו, לפחות שיבין למה לא. זה נכון שהביטוח הלאומי הוא גורם מבצע, אבל בוודאי לא ההנהלה או אני לא רואים את עצמנו רק כמבצעים, אלא יש לנו תפקיד מרכזי בהשפעה על המדיניות ועיצובה. יש פה מחלקת מחקר גדולה מאוד, ואני בהחלט חושב שחלק מהתפקיד שלנו זה לאסוף את הנתונים ולהציג אותם בצורה כזו, כדי לאפשר לכל מקבלי ההחלטות לראות איפה באמת הצורך ואיפה צריך לסייע".