וינשטיין: יש לפרש בצמצום את התיקון לחוק מבקר המדינה

הפרקליטות הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה הדורשת לבטל את התיקון לחוק שמאפשר ללינדנשטראוס לכתוב את דוח אשכנזי-הרפז למרות שכהונתו הסתיימה‏ ■ "כתיבת דוחות ע"י המבקר היוצא לאחר תום כהונתו - רק בפיקוח המבקר המכהן"

‎‎היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, סבור כי יש לפרש בצורה מצמצמת את התיקון לחוק מבקר המדינה, המעניק לו אפשרות להשלים כתיבת דוחות במהלך 3 החודשים הראשונים לאחר סיום כהונתו. זאת, כדי שלא ליצור סתירה בין התיקון לחוק המבקר, לבין חוק יסוד: מבקר המדינה.

עמדת היועץ המשפטי הוגשה היום (ב') על-ידי פרקליטות המדינה לבג"ץ, לקראת הדיון הצפוי השבוע בעתירתו של עו"ד שלומי פרידמן הדורש לבטל את התיקון לחוק.

‏התיקון לחוק המבקר קובע כי מבקר המדינה היוצא יוכל להשלים את כתיבתם ואת פרסומם של דוחות, שטיוטה שלהם פורסמה עד 3 חודשים לפני תום כהונת המבקר, וזאת במשך 3 חודשים נוספים לאחר תום הכהונה.

מדובר בחוק שנחקק במהירות הבזק, כדי לאפשר למבקר היוצא, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, להשלים את כתיבת הדוח בפרשת אשכנזי-הרפז. מבקר המדינה החדש, השופט בדימוס יוסף שפירא, לא הביע התנגדות לכך שלינדנשטראוס יהיה זה שיפקח על השלמת הדוח הרגיש.

‏‏"אכן קיים קושי חוקתי בתיקון לחוק", כתבה לבג"ץ עו"ד דנה בריסקמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, "ואולם ניתן וצריך לפרש את החוק באופן המצמצם את סמכויות המבקר היוצא באופן משמעותי, באופן שיביא לכך שמשמעות התיקון לא תהיה הארכת הקדנציה של מבקר המדינה היוצא במקביל למבקר המכהן".

לדברי הפרקליטות, אם פרשנות זו לחוק תתקבל על דעתו של בית המשפט, יש לדחות את העתירה כנגד התיקון לחוק.

‏לפי הצעת הפרקליטות, יש לפרש את התיקון לחוק המבקר כך ש"כל סמכויות מבקר המדינה לגבי כלל ענייני הביקורת, כולל הדוח שאותו משלים המבקר היוצא, נתונות בידי המבקר המכהן. המבקר היוצא רשאי להשלים את כתיבת הדוח, אך אין הוא מוסמך להפעיל כל סמכויות ביקורת או בדיקה, אין הוא מוסמך לקבוע סדרי עדיפויות לעובדי משרד מבקר המדינה, ואין הוא רשאי לפעול ללא הסכמת המבקר המכהן.

‏"יש לפרש את החוק באופן המחייב לקרוא לתוכו דרישה של המבקר המכהן להמשך פעולתו של המבקר היוצא. כמו כן, נדרשת הסכמה של המבקר המכהן לכל הפעולות המתבצעות על-ידי המבקר היוצא וסמכויות-העזר שאותן הוא מפעיל ב-3 החודשים שלאחר סיום כהונתו".

‎‎קושי חוקתי

‏‎‎עתירתו של עו"ד פרידמן הוגשה בטענה כי נוסח חוק היסוד, הקובע כי משך כהונת המבקר יהיה 7 שנים בלבד, אינו מאפשר להאריך את הכהונה ב-3 חודשים נוספים באמצעות חוק רגיל.

אנשי משרד המשפטים השמיעו, כבר במהלך דיוני החקיקה המזורזים בוועדת השרים לחקיקה ובכנסת, ביקורת על התיקון לחוק וטענו שיש בו קושי חוקתי. "העובדה שבראש מוסד מבקר המדינה יעמדו שני ראשים עלולה להביא לקשיים בתפקוד המוסד, בהתנהלותו ובהתוויית מדיניותו", טענו אנשי ייעוץ וחקיקה.

‏שאלת ביטולו של חוק רגיל על בסיס סתירה בינו לבין חוק יסוד, שהוא חוק יסוד "משטרי", שאיננו חלק ממגילת זכויות האדם ואיננו כולל פסקת הגבלה, היא שאלה חוקתית סבוכה, שטרם קיבלה מענה מפורט בפסיקת בתי המשפט.

עם זאת, לטענת הפרקליטות אין צורך להידרש לשאלה זו כעת, נוכח האפשרות לפרש בצמצום את סמכויות המבקר היוצא, בתקופת 3 החודשים שלאחר סיום כהונתו, כך שלא תיווצר סתירה בין חוק המבקר לחוק יסוד: מבקר המדינה.

‏עוד טוענת הפרקליטות כי התיקון לחוק מכוון למקרים חריגים, וכי "השימוש בו ייעשה במשורה". רק פרשנות שכזו מאפשרת, לדעת הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, "ולו גם בדוחק", ליישב בין התיקון לחוק המבקר לבין הוראת חוק היסוד.

‏גישה דומה לזו הביע גם היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, בהודעה שהוגשה מטעמו לבג"ץ לפני ימים אחדים. "הסמכות הנתונה למבקר היוצא במהלך 3 החודשים הללו היא סמכות מוגבלת ביותר שאינה שקולה להארכת כהונתו של המבקר" כתבו עו"ד ינון ועו"ד גור בליי בהודעתם לבג"ץ. ‏‎‎‏(בג"ץ 5113/12).