גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נס: "אני בא להציל חברות עם הנשמה ולא בשביל שכר-טרחה"

בשבוע האחרון הביא ד"ר שלמה נס לאישור העסקה למכירת עיתון "מעריב" ■ מאז ימי קלאב מרקט קיבע נס את מעמדו כ"מר פירוקים" הבלתי מעורער, שגם גוזר על הדרך קופונים שמנים ■ "כואב לי שמציגים אותנו, הנאמנים, כאוכלי נבלות"

יום שישי, 21.9.12, בצהריים. הטלפון של ד"ר (עו"ד ורו"ח) שלמה נס מצלצל. על הקו: יו"ר "מעריב", דני יעקבי, ומנכ"ל "מעריב", טל רז. יום קודם לכן הוגשה בקשה להקפאת הליכים ל"מעריב", וטרם הוחלט על מינוי נאמנים לעיתון, אבל הם כבר שקועים במשבר חמור שמצריך פתרון מיידי. "אנחנו לא יכולים לחלק את העיתון, כי סגרו את הדלקנים למובילים", הודיעו לנס בדאגה.

נס, שטרם מונה לנאמן בתיק, לא מהסס, מחייג לבנקים ומנסה לשחרר מהם קצת כסף לטובת הפצת העיתון. "ניסינו לעזור בשיחות לבנקים, אך זה לא עזר", הוא אומר.

אך נס לא ויתר. "בלית ברירה נתתי ערבות אישית שלי לבנק לאומי, שיזרים 75 אלף שקל לסונול, כדי לאפשר את חלוקת העיתון ביום ראשון ב-5 בבוקר. את זה עושה רק מי שעובד עם נשמה ובא להציל; ולא עוד אחד שבא לעשות עסקה ולקבל שכר-טרחה".

- ובכל זאת, כמה כסף אתה והנאמן הנוסף, עו"ד ירון ארבל, צפויים להרוויח מהתיק הזה?

נס (צוחק): "תכתבו שאני צוחק. אף אחד לא יודע, ואין לי מושג. זה ייקח עוד חודשים ארוכים עד שיהיה הסדר. אנחנו כרגע עסוקים בקרב ונמצאים בחזית האש".

- אתה באופן אישי קורא "מעריב"?

"'מעריב' היה העיתון הראשון שהייתי מנוי עליו, ואני מנוי עליו עד היום".

השבוע (ג'), לאחר כחודש של עבודה אינטנסיבית בתיק, שלדברי נס היה "סוחט" ו"אולי הכי קשה שהיה לי עד היום", אישרה השופטת המחוזית ורדה אלשיך את העסקה למכירת "מעריב", ולפיה רוב נכסי העיתון יימכרו למו"ל "מקור ראשון" שלמה בן-צבי, ובית הדפוס יימכר ליזם הנדל"ן עמוס מימון, בסכום כולל של 145 מיליון שקל.

בהודעה לעיתונות שיצאה לאחר אישור העסקה נמסר כי פרנסתם של 1,400 עובדים ניצלה. אך בפועל, מקריאת ההסכם עולה כי התחייבותו של בן-צבי לקליטת עובדים תקפה לשנה וחצי בלבד. בנוסף, הוא רשאי לפטר כבר עכשיו עד 10% מהם אם מצב העיתון יורע.

- למעשה, אין בהסכם רשת ביטחון אמיתית לעובדים.

נס: "חלק מהעובדים יועסקו שנתיים, וחלק שנה וחצי. יש כל מיני קבוצות. אף אחד לא היה מוכן לתת התחייבות בלי הגבלה. זה עולם עסקי שנמצא במשבר. הכוונה של מי שמשקיע עשרות מיליונים ויצטרך להשקיע בשוטף מיליונים רבים היא לא לסגור מחרתיים את העיתון. אנחנו לא יודעים מה יקרה בעוד שנתיים, אז עשינו כמיטב יכולתנו. אי-אפשר היה לעשות יותר מזה, וגם ועד העובדים שעמד מול בין-צבי במשא-ומתן לא הצליח להשיג יותר".

התלבט - ובחר ללמוד הכול ביחד

את המשא-ומתן למכירת העיתון מתאר נס כ"מכובד". "המשא-ומתן היה מאוד מכובד והוגן מצד כל הצדדים - גם עורכי הדין של שלדון אדלסון, גם של אלי עזור וגם של בן-צבי. זו הייתה התמחרות יפה ומכובדת. זה היה תהליך קשה, באווירה טובה".

- האם נכון שהעובדים תמכו בעזור שהציע לרכוש את "מעריב" והתנגדו לבן-צבי?

"חלק מהעובדים תמכו בעזור, וחלק היו בהבנה עם הפרסומאי הדר גולדמן. בסופו של דבר, זו שאלה של כלל המערכת, ולא של מה עובד כלשהו רוצה".

הנאמן המבוקש ביותר

תיק ההבראה של "מעריב" נחת על שולחנו של נס לפני חודש, לבקשת העיתון. למה דווקא הוא? נדמה שבנושא הבראת החברות היום, אין צורך לשאול שאלה כזאת, ואין זה מפתיע ששמו של נס מתנוסס כנאמן מבוקש ביותר בהקפאות הליכים של חברות גדולות ומוכרות במשק. שמו של נס כבר הפך לשם נרדף לשיקום ולהבראת חברות.

כשנס נשאל איך הגיע למעמד הזה, הוא מסביר שזה כמו לבחור רופא מומחה. "זה תחום ספציפי. כמו שבן אדם חולה בוחר מנתח מומחה לתחום מסוים, שאין הרבה שעוסקים בו. אני עוסק בכך כבר 30 שנה".

עם זאת, הוא ממהר להצטנע ולומר שהוא לא עובד לבד. "המערכת שלנו לא מבוססת על אדם אחד. יש שותפים, צוות של עובדים, סיירת מטכ"ל של עובדים מעולים, כלכלנים, עורכי דין שנכנסים לעסק שהם לא מכירים אותו, ויכולים לנהל אותו. אין דבר כזה במשרדי עורכי דין אחרים, ולכן אין הרבה מתחרים, כמו שהיו רואי החשבון גבי טרבלסי וצבי יוכמן, שפרשו מהתחום. גם בתיקים שבהם ממנים עורכי דין אחרים, המשרדים הכי מכובדים פונים אלינו לעזרה. זוהי עבודת צוות".

נס, 52, יליד ארה"ב ונצר למשפחת רבנים, עלה לארץ עם הוריו כילד. בארה"ב ניהל אביו משרד רואי חשבון מצליח, שהעסיק יותר מ-50 עובדים והמשפחה חיה ברווחה במנהטן. אך בארץ דחה האב הצעה להצטרף כשותף למשרד רואי החשבון קסלמן, והחליט שהוא רוצה לתרום למדינה באמצעות פעילות עסקית - דבר שהתברר כטעות. לטענתו, אנשי עסקים ממולחים וגם נוכלים קלטו את הנאיביות של העולה החדש האמיד, ואביו הפסיד מהר מאוד את כל כספו.

המשפחה מכרה את ביתה בשיכון צמרת בתל-אביב ועברה לדירה שכורה בשיכון בבלי. בהמשך נמכר גם הפסנתר המשפחתי כדי לממן סעודת בר-מצווה לבן שלמה, ואמו אף יצאה לעבוד לראשונה בחייה בגיל 50.

אל תחומי המשפט וראיית החשבון נמשך נס כבר בתקופת לימודיו בישיבת עמיאל "השחורה", אך הוא התקשה לבחור ביניהם. אביו היה רואה חשבון, בן-דודו היה נשיא פירמת ראיית החשבון הבינלאומית דלויט-טוש; ואחותו רחל דון-יחייא, וגיסו לשעבר, בני דון-יחייא, היו עורכי דין. נס התלבט בין שני המקצועות, ולבסוף בחר ללמוד את הכול יחד - גם כלכלה וחשבונאות וגם לימודי משפטים.

תיקים מאתגרים ומסובכים

את הקריירה שלו בכלל, ובתחום הפירוקים בפרט, החל נס במשרד רואי החשבון של יוסי שחק, אז נשיא לשכת רואי החשבון, שבמסגרתו הקים מחלקה משפטית-מקצועית שעסקה בפירוקים, בכינוסים, בבוררויות ועוד. תוך שנה העסיקה המחלקה 17 עובדים, ונס צורף כשותף במשרד. כך התגלגל לתחום ההתמחות שלו עד היום: פירוקים, שיקום והבראת חברות.

התקדמותו של נס הייתה מטאורית. אחרי 4 שנים הוא עזב את משרד שחק ומונה, כשהוא בן 32 בלבד, לכמה תפקידים בכירים בשירות הציבורי, בהם חבר ברשות ניירות ערך ויו"ר חברת החשמל. העיתונים התלהבו מהדוקטור הצעיר שנכנס לחברת החשמל, וכינו אותו 'ילד הפלא' ו'הילד בעל אלף התארים', ומאוחר יותר 'מנקה האורוות' של חברת החשמל. בהמשך, ויתר נס על התפקיד, חזר לשוק הפרטי ופתח את משרדו "שלמה נס ושות'". בשלב זה חזר לאהבתו הראשונה: הבראה ופירוק חברות.

בדרך הוא נישא ללאה, היום ד"ר לאה נס, חברת כנסת מטעם הליכוד, והם מתגוררים עם חמשת ילדיהם, בגבעת-שמואל.

משרדו של נס עסק גם בתיקי הבראה ופירוק חברות שלא הגיעו לכותרות, אבל ב-2007 הוא קיבל את תיק קלאב-מרקט. הרשת, שהעסיקה 4,000 עובדים ועבדה עם אלפי ספקים, הייתה על סף התרסקות, אך נס, יחד עם רו"ח גבי טרבלסי, הצליח להוציא אותה מהבוץ ולמכור אותה כעסק חי. כל ענף הקמעונאות במדינה היה מעורב בשיקום הזה, וכשהמאבק של נס והצוות שלו הצליח, כולם הרגישו כי "קרה שם נס". ושלמה נס הפך לשם דבר בתחום.

גם הקולגות מפרגנים. לדברי עו"ד אביחי ורדי, מומחה לפירוק ולשיקום חברות, ויו"ר ועדת פירוקים של לשכת עורכי הדין, "גם לפני תיק קלאב-מרקט שלמה נס היה מאוד מוכר, אבל קלאב-מרקט היה הצלחה פנומנלית. הוא הצליח לגייס שם יותר ממאה מיליון שקל אשראי מהמערכת הבנקאית, שזה דבר בלתי אפשרי בתיקים האלה. נתנו בו אמון. הוא שם את השם שלו והוכיח את עצמו. זאת לא נקודת הפריצה לתודעה האמיתית שלו, אבל זו נקודת-מפתח משמעותית, שנראית כאילו היא נקודת הפריצה לתודעה".

לדברי עו"ד אלי זהר, ששימש כיו"ר ועדת הביקורת בקלאב-מרקט, "שלמה נס היה מוכר שנים בחוגים המקצועיים כ'מר פירוקים'. כך הוא הגיע לקלאב-מרקט, עם מוניטין והצלחות מוכחות. הוא עשה כל מיני פעילויות בתחום הקפאת ההליכים והפירוקים והשיג תוצאות טובות".

עו"ד אילן בומבך, קולגה וידיד המשפחה, זוכר את הימים שלפני קלאב-מרקט. "הכרתי אותו בתיק פירוק בנצרת שהתנהל בתחילת דרכי כעורך דין לפני כ-20 שנה. כבר אז הוא שימש כמפרק והיה מוכר בתחום. בתחילת דרכו הוא שימש כמפרק בהרבה תיקים פחות מתוקשרים, אבל שקבעו הלכות משפטיות. 18 שנים לאחור - כבר אז הוא הצטיין והתבלט בכמה כישורים ייחודיים לו, וצבר מוניטין. אמנם לא תמיד שזפה עין ציבורית את התיקים שלו לפני קלאב-מרקט, אבל כשהוא פרץ לתודעה כאיש של קלאב-מרקט ובתיקים מפורסמים אחרים, זאת לא הייתה תחילת הדרך שלו. היו לו הרבה מאוד תיקים מאתגרים ומורכבים ומסובכים קודם".

לא כולם שותפים לחלוקת המחמאות

מאז קלאב-מרקט זרמו הרבה מים בנהר, ונס הספיק להציל מקריסה גם את רשת בורגראנץ', קבוצת זיקה תעשיות, פויכטוונגר השקעות, אגרקסקו, אאורה. רוב חברות הנדל"ן שנקלעו לקשיים בשנים האחרונות נוהלו או שוקמו על-ידו, בהן רובננקו, ברנוביץ', צמנטכל, אריה את עופר, פבר, מי ערד, ח.י.ל אחזקות ועוד. תפקודו בתיקים הללו זיכה אותו בכינוי "המשקם הלאומי".

"הכינוי הזה דבק בו בצדק", אומר עו"ד ורדי, "עם הצלחות אי-אפשר להתווכח. הוא מצליח לפתור בעיות בדרך מהירה ויצירתית. יש לו יכולת כלכלית-חשבונאית וצוות משפטי מעולה וגם מערכת קשרים ענפה. מה שלפעמים לוקח לאדם מן השורה זמן לעשות, כיוון שהוא צריך לפנות ולהגיע לגורמים שונים, אצל שלמה זה מהיר, והוא יודע להגיע אל מי שצריך כאן ועכשיו ולתת תשובות היום. ובתיקים האלה זה מאוד חשוב".

עו"ד זהר מחזק: "הוא מבוקש בצדק. הצלחותיו נאספות ועומדות לזכותו. קודם כל, מבחינת ההשכלה הוא שילוב של חשבונאות וגם של עריכת דין. דבר שני, הוא מחובר ומקושר לאוכלוסיות שונות, מכירים אותו, והוא יכול לקבל גישה מהירה לכל מיני גורמים שיש להם יכולת לסייע בסיטואציות לא פשוטות.

"העיסוק הזה בנכסים בחברה שמפסידה או בקשיים מאוד מורכב. הוא מצריך חריצות, גישה אנושית, יחס לבני אדם, ולשלמה נס יש את כל אלה. הוא מסביר פנים, הוא מתמודד בסיטואציות מאוד קשות של אנשים כועסים ורוטנים, והוא יודע להתנהל איתם".

לדברי בומבך, "נס הוא איש מקצוע מעולה, עם הבנה עסקית משובחת ויכולת משפטית מגוונת". נוסף לכך "הוא נעים-הליכות, ומענטש. זה מאוד חשוב, כיוון שהרבה פעמים, כמפרק, הוא צריך לגשר בין אנשים רוגזים, בין עובדים ממורמרים, ונמצא בצמתים עם הרבה התלהטות של יצרים; והוא מצליח לפרק את המוקשים האלה בנועם. לידע המשפטי שלו, ליכולת שלו להתהלך עם אנשים, לסגור משברים, יש חשיבות עליונה כשצריך להבריא עסק שנתון בקשיים".

אבל לא כולם שותפים למחמאות לנס. עורכת דין בכירה שעוסקת בתחום פירוקים וכינוסים טוענת כי נס זוכה לקבל כל-כך הרבה תיקים בשל יחסיו עם הבנקים הגדולים בישראל. לדבריה, במקרים רבים מאוד הבנקים פונים לבית המשפט ומבקשים כי ימנה את נס כנאמן של חברות במשבר, שחייבות להם כספים.

עם זאת, לדבריה, אין לה מושג אם לנס יש הסדרים כלשהם עם הבנקים, והיא מדגישה כי נס הוא איש מקצוע מעולה, שתמיד מספק את הסחורה. "הטבלה לא משקרת. נס מביא הסדרים שהנושים יוצאים מהם טוב".

עורך דין מוביל אחר מתחום הפירוקים הרבה יותר חריף בביקורת שלו. "הוא לא עורך דין, הוא פועל כרואה חשבון. הוא לא מופיע בבית המשפט ולא חוקר עדים בחקירה נגדית. את העבודה המשפטית, עיקר העבודה, עושים בשבילו אחרים. הוא שוכר עורכי דין חיצוניים, כמו ששכר את משרד עורכי הדין נשיץ-ברנדס בתיק של אאורה".

ולגבי הקשרים שיש לנס, עורך הדין טוען כי נס משתמש בהם כדי לקבל תיקים שבהם התכוונו הצדדים לבקש מינוי של עורך דין או רואה חשבון אחר. "הוא דוחף את עצמו לתיקים שלא היו אמורים להיות שלו. יש לו כל מיני 'שליחים' שדוחפים את שמו. ככה הוא קיבל את קלאב-מרקט, שבו במקור רצו למנות רק את רו"ח טרבלסי. אני לא אוהב את השיטה הזו".

לא כולם גנבו ולא כולם גנבים

גם בעיתונות הכלכלית הותקף נס לא פעם, ואף נטען בה, בין היתר, כי השופטת אלשיך, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי, מקדמת אותו ומאשרת לו סכומי שכר-טרחה גבוהים מהמקובל.

נס, מצדו, לא מחזיר אש למבקרים ומצר על ההכפשות. "לצערי, יש יהודים שלא אוהבים לפרגן, וצרות-העין והקנאה מובילות לדברים לא טובים. כותבים שטויות, וזה עצוב וחבל. אפשר לפרגן לכל אחד בתחומו. אני מצליח בלי לפגוע באף אחד ובלי לדרוך על אנשים".

הצלחותיו והניסיון שלו בתחום מציבים את נס במרכז הזירה העסקית, המצויה היום בקשיים כלכליים ובעיצומן של תספורות כואבות, שמובילות לביקורת קשה על הטייקונים המובילים את החברות הגדולות במשק.

גם בתיק "מעריב" לא נחסכו הביקורות מנוחי דנקנר, שלטענת רבים הוביל את העיתון לקריסה. אך נס לא מתרשם מהביקורת. להיפך, הוא מבקש להעביר מסר לשוק: הפופוליזם מביא להפלת חברות שלא אמורות לקרוס.

לדבריו, "שוק ההון בישראל לא יודע להתמודד עם חברות במשבר. מנהלי הכספים לא מבינים בתחום ובמשמעויות שלו, ויש פופוליזם שאומר 'בוא נצעק ונתקוף את הטייקונים, העיקר שנהיה מוגנים'. לא למדו עדיין את הלקח, והאווירה הזו עדיין קיימת, וזה מביא להחלטות שמפילות חברות שלא צריך להפיל אותן".

ונס נותן דוגמאות: "לב לבייב הביא 800 מיליון שקל מהבית, ועוד גינו אותו. בעלי הון לא רוצים לעבור את זה, לא כולם גנבו ולא כולם גנבים. אבל זו האווירה היום, וחבל. לפעמים, פוגעים בחברות שיכלו להמשיך להתקיים. לבנקים יש מחלקות אשראי, וכשחברות שלוו נכנסות לקשיים, הן מגלות הבנה ופותרות את המצב בדרך עניינית ומקצועית".

לסיכום מזהיר נס: "ההתנהלות הזאת (העליהום על הטייקונים, א' ל"ו ו-ח' נ') מביאה לקריסת חברות או לכך שבעלי שליטה אומרים 'מה שאני לא אעשה יירקו עליי, אז שיעשו מה שרוצים', וכך הבעלים עצמם לא נרתמים להצלת החברות".

"חורה וכואב לי מאוד שמציגים אותנו כאוכלי נבלות"

אחד העיתונים הכלכליים מתח באחרונה ביקורת חריפה על נס, בטענה שהוא זכה לשכר-טרחה "שמן" במספר תיקי פירוק שבהם עסק. זאת, על חשבון הנושים המסכנים שנאלצו לוותר על חלק נכבד מחובם.

כך למשל, נטען באחת הכתבות כי השופטת ורדה אלשיך אישרה את בקשתו של נס לקבל 1.94 מיליון שקל בגין חודשיים עבודה בלבד כנאמן של חברת אגרקסקו. במקרה נוסף נאמר כי נס ועו"ד יהודה רוה גרפו לכיסם 20 מיליון שקל בתיק הקפאת ההליכים של החברה הציבורית אאורה השקעות. זאת, בשעה שהסדר הנושים שגיבשו הביא לתספורת כואבת של 112 מיליון שקל, שעליה שילם הציבור.

נס כואב את הביקורת. "חורה לי מאוד וכואב לי שמציגים אותנו כאוכלי נבלות או כאנשים שנהנים מנפילות של אחרים. אנחנו מצילים אנשים. מי שלא אוהב אנשים ולעזור לאנשים, לא יכול להחזיק מעמד במקצוע הזה. יש לחצים איומים ונוראיים בשעות לא שעות. אני נכנס לתיק בלי שאני יודע מה יהיה, ועובד עם כל הנשמה. זה בדיוק הפוך ממה שאומרים. זה כואב לי מאוד, וזה פופוליסטי".

לטענת נס, "יש עיתונאים מסוימים שרוצים ליצור אג'נדה, והיות שהתחום הזה חשוף בבית משפט בניגוד להסכמי שכר-טרחה אחרים של עורכי דין עם לקוחות שהם חסויים, מה יותר קל מלבוא ולבקר אותנו? לך תסביר שזה לא אני לבד, אלא עשרות אנשים שעובדים יום ולילה על תיק. זה עסק, זה מפעל תעשייתי עם עלויות כבדות, ועד שאתה מקבל שכר-טרחה עוברות שנים".

לדבריו, שכר-הטרחה לא מתקרב לשיקוף התוצאות שהוא מביא לנושים. "לעומת התוצאה לנושים אין פרופורציה בכלל. המדד של המבקרים לא נכון. הם סופרים חודשי עבודה, אבל חצי שנת עבודה היא אלפי שעות עבודה של אנשים יום ולילה. זה הכול פופוליזם.

"עורך דין יכול לעשות עסקת נדל"ן אחת ולקבל מיליונים, וזה בסדר, אבל מה שאנחנו עושים לא בסדר? מי שמכיר את התחום יודע שהביקורת הזו לא עניינית ונובעת מרוע. אף אחד לא יעסוק בתחום הזה בגלל שכר-הטרחה. יש עבודות הרבה יותר קלות עם פחות סיכון ושכר-טרחה יותר גבוה".

נס מוסיף: "אנחנו עושים דברים שעורכי הדין הכי מכובדים בישראל אומרים שהם לא היו עושים אותם. למשל, בקלאב-מרקט, כשהרשת הייתה בקריסה, רו"ח טרבלסי ואני חתמנו על ערבויות אישיות של 60 מיליון שקל כדי לחדש את הספקת הסחורה לרשת והחזרתה לחיים בשלב הראשון. עורך דין מהכי בכירים בישראל אמר לי שלעולם לא היה עושה את זה, אבל כך הצלנו את הרשת. דברים כאלה עושה מי שבא להציל עם הנשמה, ולא בשביל שכר-טרחה".

שכר הטירחה בתיקים בולטים

עוד כתבות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"