מסוציאליזם לתאצ'ריזם

נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, נבחר על סמך הבטחתו שיבטל מסים, יוסיף תשלומי העברה וידאג למניעת קיצוצים בסקטור הציבורי. למימון התוכניות הללו, הולנד הבטיח שהוא יעלה את המסים רק על החברות הגדולות ובעלי ההון. בזכות הבטחותיו הוא זכה לסיוע ארגוני העובדים הגדולים והאזרחים שהאמינו שתוכניותיו ישפרו את מצבה של צרפת בלי שיצטרכו לשלם יותר מסים.

אחרי שהולנד נבחר לנשיא, הוא ניסה לממש את המדיניות שהבטיח: להעלות את מסי החברות ומסי ההכנסה על מקבלי השכר הגבוה. התוצאה הייתה, שמדדי אמון היצרנים צנחו לשיא השפל. אפילו חברות שהן סמל צרפתי, כמו פז'ו ואייר-פראנס העבירו חלק מפעילותן למדינות אחרות.

החשש מעלייה באבטלה ומהחמרה במיתון הובילו את הנשיא להרהור מחודש; והולנד הכריע החודש על נסיגה רבתי מהבטחות הבחירות שלו. במקום הטלת עוד מסים על החברות היצרניות, הוחלט על הקלות מסים של עשרות-מיליארדי אירו לחברות יצרניות. הולנד גם הודיע על סיוע לחברות שיתחייבו לא לפטר עובדים והשתתפות ממשלתית בשכר עובדים חדשים. בניסיון לשיפור היזמות והחדשנות של חברות בצרפת, תוכניות הממשלה כוללות גם שורת הקלות ליזמים שיקימו עסקים קטנים.

כדי לממן את ההקלות לעסקים, התוכנית כוללת גם עלייה במע"מ ובמסי הקנייה. בנוסף, הממשלה מתכוונת להעביר תוכנית קיצוצים בהיקף שטרם נראה בצרפת. כדי להשלים הכנסות, הממשלה ניסתה להטיל גם מסים על מוצרים "לא בריאים" כמו ממרח נוטלה, אבל המס הזה נפל כי הגורם היחיד שיכול לאחד קומוניסטים ושמרנים להצבעה משותפת נגד הממשלה זה האהבה לקרפ עם שכבה עבה של קרם-אגוזים.

הדירוגים עשויים לרדת עוד

שינוי הכיוון שביצע הולנד מסוציאליזם לתאצ'ריזם הוגדר בצרפת כ"נסיגה המשפילה ביותר שביצע נשיא צרפתי ב-30 השנה האחרונות". אבל שינוי הכיוון הצליח להעלות משמעותית את מדדי אמון היצרנים. למרות השיפור באמון, היצרנים עדיין חוששים שהנשיא יסתפק בשינויים שביצע עד עכשיו, ויימנע משינוי חוקי העבודה ומפגיעה בכוחם של ארגוני העובדים. לכן, חברות כרנו וכפז'ו ממשיכות לפטר עובדים ולפגוע בתנאי שכר העובדים הקיימים.

לעומת מדדי האמון החיוביים של היצרנים, מדדי האמון של המצביעים צנחו בעקבות שינוי הכיוון, ובסקרים האחרונים הנשיא זוכה לפופולריות של 40% ופחות. בנוסף, המצביעים יודעים שהקיצוצים שכבר הועברו בתקציב, לא מספיקים, ולכן הם ישמעו בקרוב על קיצוצים ועל מסים נוספים. בינתיים, הם גם לא שומעים על תוכניות שיוציאו את צרפת מהמשבר, אלא רק על תוכניות שאמורות לצמצם את הגירעון בתקציב הממשלה ועל תוכניות למנוע קריסות של יוון, ספרד ומדינות אחרות בגוש.

אין פלא, אפוא, שבאווירה כזאת, שבה כולם חוששים מהיציבות השלטונית ומתקשים לחזות את הצעדים הבאים של הממשלה, חברות הדירוג הורידו את דירוג האשראי של צרפת, ומזהירות שהדירוגים עשויים לרדת עוד בעתיד.

הכותב הוא כלכלן במכללה האקדמית נתניה