אווירת משבר מתקרב

בשבוע שעבר הודיעו שרי האוצר של מדינות אירופה על הקמת גוף מאוחד שיפקח על הבנקאות האירופית ועל העברת מנה נוספת מחבילת הסיוע ליוון. המהלכים האלו נתפסים כמגבירים את יציבות גוש האירו, ותורמים לאופטימיות של המשקיעים. עוד סיבה לעליית האופטימיות היא ההודעות של ראשי ממשלות ספרד ויוון, מריאנו ראחוי ואנטוניס סאמראש, שלהערכתם החלק הגרוע של המיתון כבר חלף, ושעד סוף 2013 כלכלות יוון וספרד יצאו מהמיתון.

האופטימיות של המנהיגים ושל שוקי ההון אינה נתמכת ואף מנוגדת לתחזיות שמספקים גופים באירופה. על-פי התחזית של הבנק המרכזי באירופה, הבונדסבנק, ברבעון האחרון החל בגרמניה מיתון, שצפוי להימשך עוד כחצי שנה לפחות. ואף שלהערכת כלכלני הבונדסבנק מצב כלכלת גרמניה עדיין טוב יחסית לעומת כלכלות אחרות, הם צופים שההתאוששות תהיה איטית, ושהצמיחה בגרמניה ב-2013 תהיה כמעט אפסית.

הבונדסבנק צופה עוד, שבעקבות המיתון תהיה עלייה באבטלה אחרי ששנים רבות לא נרשם גידול באבטלה בגרמניה. התחזיות האפורות-שחורות משרות בגרמניה אווירת משבר מתקרב, וחברות מובילות, כמו לופטהאנזה וסימנס, כבר הודיעו על סגירת מפעלים ועל פיטורי אלפי עובדים.

הירידה בהכנסות ואווירת המשבר שמתחילה להתפתח בגרמניה מובילות גם לצמצום הייבוא, להקטנת הצריכה, ולהאטה בנסיעות של גרמנים לטיולים בחו"ל - צעדים שעלולים לפגוע משמעותית גם במדינות נוספות.

תחזיות מנותקות מהמציאות

אוסטריה, לדוגמה, כבר הודיעה שהיא מורידה את תחזית הצמיחה שלה לשנה הבאה מ-1.5% לחצי אחוז בלבד; ההולנדים הודיעו שהכלכלה שלהם מתכווצת בקצב מהיר, שאם הוא יימשך כך, התוצר-לאומי-גולמי יקטן ב-4% עד סוף 2013; וגם בלגיה חתכה את תחזיות הצמיחה.

מכיוון שכלכלות יוון וספרד תלויות גם בייצוא לגרמניה - לא פחות מהולנד ומבלגיה - הרי שהתחזיות האופטימיות של ראחוי וסאמראש נראות מנותקות מהמצב הכלכלי האמיתי שלהן. עד עתה, הקיטון בתוצרים של יוון, ספרד ואיטליה נבע בעיקר מקיטון בתוצר המקומי שלהן, והייבוא הגרמני סיפק מעין כרית-ביטחון שמנעה נפילה חדה יותר. כעת, גם כרית-הביטחון הזאת נמצאת בסכנה. כך שבמקום שיפור במצב הכלכלי, ראחוי, סמראש והמשקיעים עשויים לגלות שאירופה עומדת לשקוע ב-2013 למיתון חריף יותר.

הנחמה של יוון וספרד והמשקיעים בשוקי ההון היא, שנראה כי קיימת הסכמה בקרב הציבור באירופה, שיש להמשיך ולהעביר חבילות סיוע למדינות במשבר, גם אם הדבר יתבטא בהידוק נוסף בחגורות, ובהתארכות המשבר. המשבר הכלכלי הנוכחי חושף, אפוא, הן את חובתה של אירופה לעבור שינויים במבני התעשייה והתעסוקה שלה כדי להפוך לתחרותית יותר, והן עד כמה גדולה הנכונות של האזרחים באירופה לשלם בעבור האידיאל הפוליטי של איחוד אירופי.

הכותב הוא כלכלן במכללה האקדמית נתניה