גם החרדים כבר מבינים שהדרך לעבודה עוברת בקמפוס

מחקר חדש של התמ"ת: החרדים שלומדים מקצוע רוצים לשפר את איכות החיים ומקבלים תמיכה מהמשפחה; נמשכים בעיקר לתחומי המשפטים ומינהל העסקים ■ החוקרים אופטימיים: המגמה תתרחב ■ 59% מהנשאלים: קשה להתפרנס בזמן הלימודים

מחקר מקיף שעשה משרד התמ"ת מצביע על כך שרבים מהחרדים שניגשים ללימודים אקדמיים לשם רכישת מקצוע והשתלבות בשוק העבודה, פונים ללימודי משפטים, חינוך והוראה ומינהל עסקים. יותר ממחצית מהסטודנטים החרדיים שענו על שאלונים במסגרת המחקר, הסבירו את בחירת מקצוע הלימוד שלהם בעניין אישי, אך רק 12% מהם בחרו במקצוע שאותו הם לומדים בשל מידת הביקוש לבוגריו בשוק העבודה או באפשרויות הקידום בו.

המחקר, שהגיע לידי "גלובס", נעשה בידי מינהל המחקר של משרד התמ"ת והושלם בחודשים האחרונים. הוא התמקד בקבוצה של יותר מ-2,000 סטודנטים בני המגזר החרדי, על הזרמים השונים שבו, שפנו ללימודים אקדמיים לרכישת מקצוע במסגרת קרן קמ"ח.

במסגרת תוכניותיה, קרן קמ"ח מקצה כיום מלגות לימוד לכ-6,000 סטודנטים חרדיים במוסדות להשכלה גבוהה. רובם הגדול של הסטודנטים שלומדים מקצוע במסגרת תוכניות קמ"ח (83%) נשואים ולהם 3.6 ילדים בממוצע. 80% מהסטודנטים גברים, 20% נשים ורובם הגדול (37%) ליטאים; עוד 24% חסידים ו-22% ספרדים.

המחקר המקיף של משרד התמ"ת בא על רקע אחד היעדים המרכזיים שלו לשנים הקרובות, לשילוב הערבים והחרדים במעגל העבודה, על רקע שיעורים גבוהים של בלתי מועסקים במגזרים אלה. המחקר בדק ומצא כי כמחצית מבין החרדים שהשתתפו בו, ציינו כי הסיבה המרכזית שהובילה אותם לגשת ללימודים גבוהים או מקצועיים הייתה הרצון לרכוש מקצוע ולהשתלב בסופו של תהליך בשוק העבודה.

עוד עולה מהמחקר כי 46% מבין החרדים שנכנסו לתוכניות הלימוד של קרן קמ"ח וניגשו ללימודים גבוהים עבדו לפני כן, אך פנו ללימודים כדי לשפר את תנאי העסקתם ולהעלות את רמת השכר שלהם: "ממצא זה משקף בבירור את הרצון העז של נשים וגברים חרדיים להתקדם בשוק העבודה, גם עבור אלו שכבר השתלבו במקומות עבודה שונים", קבעו עורכי המחקר, אסף מלחי, חוקר ורכז תחום חרדים במינהל המחקר בתמ"ת ומיכל בראל, סטטיסטיקאית וחוקרת במינהל.

92% מכלל הסטודנטים שהשתתפו במחקר לומדים במסגרות אקדמיות או מקצועיות שבהן מתקיימת הפרדה בין נשים לגברים; כ-80% מבין אלה שנשאלו בידי עורכי המחקר, דיווחו כי הם מרוצים במידה רבה עד רבה מאוד מהמוסד שבו בחרו ללמוד. שביעות הרצון הגבוהה ביותר יוחסה בידי הנשאלים להפרדה שקיימת במהלך הלימודים בין גברים לבין נשים. כ-75% מהנשאלים אמרו כי הם שבעי רצון מרמת הלימודים במוסד שבו הם לומדים ומאיכות צוותי ההוראה.

עוד עולה מהמחקר כי אלה שבחרו לגשת ללימודים אקדמיים בניסיון להשתלב בעתיד בשוק העבודה, קיבלו את ברכת הדרך לכך מסביבתם הקרובה: 78% מבין הסטודנטים אמרו כי הוריהם תמכו בהחלטתם במידה רבה ובמידה רבה מאוד; 93% אמרו כי עם החלטתם נהנו מתמיכת בן או בת הזוג; 76% דיווחו כי קיבלו תמיכה מבני משפחה אחרים ו-69% מסרו כי שכניהם או חבריהם בקהילה החרדית הביעו תמיכה רבה או רבה מאד בהחלטתם. עם זאת, כמעט 30% דיווחו כי לא קיבלו תמיכה או נתקלו בהתנגדות.

במסגרת המחקר, מצביעים החוקרים על המניעים של הסטודנטים החרדיים לגשת ללימודי משפטים ומינהל עסקים שנובעים מהרצון להשתלב בתחומי לימוד שלהערכתם יוכלו לסייע להם בשוק העבודה, או שמדובר בתחומים בעלי סטטוס חברתי גבוה. במקרה של לימודי משפטים, למקצוע יש זיקה ללימודי הגמרא שרווחים בעולם התורני ומחייבים הסקה והקשה לוגית בין טקסטים: "חרף הערכות הפסימיות, הנתונים מלמדים כי קצב הגידול במספר הלומדים החרדיים באקדמיה הולך וגדל באופן ליניארי וכך גם מגוון תחומי הלימוד שלהם. מגמה זו מחזקת את העמדה האופטימית באשר לעתידם של החרדי באקדמיה ובמסגרות ללימודים גבוהים. אנו מעריכים כי מגמה זו תלך ותתחזק בשנים הקרובות", מעריכים החוקרים.

קרן קמ"ח: 10,000 דולר לסטודנט

קרן קמ"ח (קידום מקצועות חרדיים) הוקמה ב-2007 ומרבית המלגות שהיא מעמידה מקורן בתרומות של פילנתרופים, בהם המייסד של הקרן, ליאו נואי, קרן וולפסון ותורם נוסף מדרום אמריקה. התמיכה הממוצעת של הקרן בסטודנט אחד, נאמדת בכ-10,000 דולר שאמורים לאפשר גם דמי קיום למשפחותיהם בתקופת הלימודים.

בין השירותים שהקרן מעניקה לסטודנטים החרדיים, בחינות התאמה למקצועות השונים, בחירת מקצוע בליווי של פסיכולוגיים תעסוקתיים, בחירת מסגרת לימודית וסיוע בהשמה בשוק העבודה.

על-פי נתוני קמ"ח, מאז שהחלה לפעול, נעשו אל הקרן כ-12 אלף פניות, ועד כה כמחציתן נענו. בעקבות ריבוי הלומדים במשפטים ומינהל עסקים - החליטה באחרונה הקרן לא לתת מלגות לסטודנטים שפונים ללימוד משפטים, ולהפנות אותם למקצועות שנחשבים אטרקטיביים יותר בשוק העבודה, כמו ראיית חשבון ולימודי הנדסה.

דירוג הקשיים בתקופת הלימודים
 דירוג הקשיים בתקופת הלימודים

התומכים והמתנגדים
 התומכים והמתנגדים