השיבה הביתה

הדולר החלש, מחירי השפל של הגז הטבעי והשכר הנמוך גורמים ליותר ויותר חברות אמריקאיות להחזיר חלק ניכר מפעילות הייצור שלהן לאדמת ארה"ב *כיצד פריחת שוק האנרגיה האמריקאי תורמת את חלקה לכך, ומי הן שמונה החברות ש"בארונ'ס" מזהה כמרוויחות הגדולות מהמגמה

כמעצמת העל התעשייתית היחידה שלא נפגעה על ידי מלחמת העולם השנייה, ארה"ב הייתה אחראית לכמעט 40% מהתוצר העולמי. בימינו, נתון זה התכווץ ל-18%. אנחנו מייצרים בובות אמריקניות בסין, ג'ינס ליווייס במקסיקו וסרטי קולנוע בוונקובר, שזכתה לכינוי "הוליווד הצפונית".

אלא שאחרי עשרות שנים של מיקור חוץ, ארה"ב נהנית בשקט מתחייה יצרנית, וחברות כמו אפל, קאטרפילר, פורד וג'נרל אלקטריק מייצרות יותר מתוצרתן על אדמה אמריקאית. לא רק חברות אמריקאיות נמשכות לאנרגיה הזולה, לדולר החלש ולשכר הקפוא: סמסונג מתכננת מפעל מוליכים למחצה בהשקעה של 4 מיליארד דולר בטקסס; איירבוס בונה מפעל באלבמה וטויוטה מעוניינת לייצא מיניוואנים מהמפעל שלה באינדיאנה לאסיה.

"חגורת החלודה" חוזרת להיות נוצצת, הודות לגורמים רבים כמו עלייה בשכר ובעלויות הקרקעות באסיה, אך הגדול שבהם הוא בום האנרגיה האמריקאי.

הודות להתחלה מבטיחה בהפקת נפט וגז מפצלי סלע, צפון אמריקה מפיקה כעת יותר גז טבעי מכל יבשת אחרת. שלא כמו נפט, קשה לייצא גז בקלות על פני אוקיינוסים, והתוצאה היא אנרגיה מהזולות בעולם: גז טבעי בארה"ב עולה רק 3.55 דולר למיליון btu (יחידת המדידה של גז טבעי), מול 12 דולר באירופה ו-16 דולר ביפן. אנרגיה זולה לא רק מצמצמת את גירעון הסחר ואת ההתמכרות של אמריקה לנפט מהמזרח התיכון, אלא גם הופכת את המפעלים המקומיים ליותר תחרותיים בעולם - מתת אל למדינה שעברה מיצוא סחורות ליצוא משרות לעולם.

מי שזוללת אנרגיה - מרוויחה

הנהנות העיקריות מכך הן חברות זוללות אנרגיה כמו יצרניות כימיקלים ופלדה, ו"בארונ'ס" זיהה 8 מניות שצריכות לשגשג בסביבת האנרגיה החדשה (ראו בהמשך). בזכותן, העושר החדש יורעף גם על בנקים אזוריים, קבלני בנייה ועסקים קטנים מקומיים. "ארה"ב היא סעודיה של הגז הטבעי", אומרת ננסי לזאר, מנהלת משותפת בחברת המחקר International Strategy & Investment. "השוק המתעורר הכי אהוב עלי הוא לב אמריקה".

בום האנרגיה האמריקאי נולד מפיצול שכבות סלע, תהליך שנוי במחלוקת שבו מוזרמים נוזלים בלחץ גבוה דרך שכבות הסלע בעומק שיכול להגיע ל-2 ק"מ, כדי להציף את הנפט והגז באותן שכבות. המבקרים טוענים שטכניקה זו מחוללת נזק סביבתי, אך אפילו הם מודים שהיא הובילה לשפע של גז זול. ב-6 השנים האחרונות, הפקת נפט וגז טבעי בארה"ב זינקה מ-15 מיליון חביות ביום ל-20.1 מיליון, שיא של 20 שנה. היבוא צנח במקביל מ-14 מיליון חביות ביום אל מתחת ל-8 מיליון חביות, שפל של 25 שנה.

ב-2020, ארה"ב תהפוך למפיקת הנפט הגדולה בעולם, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית. ב-2025 , צפון אמריקה תהפוך ליצואנית נטו של אנרגיה, מנבאת אקסון מוביל.

ויתרון זה אמור להתקיים עשרות שנים. "אלו לא רק היתרות האדירות שיש לנו מתחת לפני הקרקע", אומר טום פרקר, שמנהל את תיק מניות משאבי הטבע של טי. רואו פרייס. "לאף אחד אחר אין את קוקטייל התשתיות הניתן לניבוי שלנו, את הידע, הזמינות היחסית של מים ומשטר תמלוגים שמעניק לבעלי הקרקע חלק במשחק הזה". באירופה קיימת רתיעה חזקה מפיצול שכבות סלע ומעט מאוד תשתיות בתחום. ביפן אין כמעט שכבות פצלים מתאימות. לסין יש יתרות גדולות, אך רק באזור הסמוך לנהר יאנגצה יש מספיק מים לנצל אותן.

לא על הגז הזול לבדו

גז זול אינו היתרון היחיד של ארה"ב. בעשור שחלף מאז הצטרפות סין לארגון הסחר העולמי ב-2001, הסינים הפכו למפעל הייצור הזול ביותר על פני כדור הארץ, אך השכר וההטבות בסין עולים ב-15%-20% בשנה, ואילו בארה"ב הם נותרים בעינם. ולמרות מאמצי בייג'ין, היואן הסיני התחזק ב-33% מול הדולר מאז 2005. קרקע לתעשייה עולה בממוצע 10.22 דולר לרגל רבועה ברחבי סין, וזאת בהשוואה ל-1.3 דולר ו-4.65 דולר בטנסי ובצפון קרוליינה. "בתוך 5 שנים, העלות הכוללת של ייצור מוצרים רבים בערי החוף בסין תהיה נמוכה רק ב-10%-15% בהשוואה לחלקים רבים של ארה"ב", אומר האל סירקין, שותף בכיר בבוסטון קונסלטינג גרופ. אם נוסיף את עלויות היבוא וההובלה הימית, פער זה מצומצם עוד יותר.

יצרנים שמחפשים היכן להקים מפעלים מעוניינים לא רק בעלויות זולות. העברת חלק משרשרת האספקה קרוב יותר לארה"ב - שהיא עדיין השוק הצרכני הגדול בעולם - מסייעת לחברות להגיב מהר יותר לשינויים בטעמי הצרכן וגם להאצת החדשנות, אומר גארי פיזאנו, פרופסור בבית הספר למנהל עסקים של הרווארד.

חברות לא יסגרו את כל מפעליהן בחו"ל לחלוטין. מיסי החברות בארה"ב עדיין גבוהים בהשוואה למדינות רבות, ויש גבול לכמות מקומות העבודה שניתן יהיה ליצור בהתחשב בחידושים באוטומציה ובפריון. אבל ההערכה היא שעד 2020 יתווספו למשק האמריקאי 2.5-5 מיליון משרות ייצור, שיוכלו לגלח 2-3 נקודות האחוז משיעור האבטלה, שהוא כרגע 7.8%. ארה"ב תרחיב גם את היצוא, על חשבון יריבות של עלויות גבוהות כמו גרמניה ויפן. ונמלי ארה"ב מוכנים למשימה, מפני שהם פועלים כיום ב-54% מיכולתם, בהרבה מתחת ל-59% באירופה, 67% באמריקה הלטינית ו-76% בדרום-מזרח אסיה.

וזאת רק ההתחלה: שפע גז ודולר חלש הם מגמות ארוכות טווח, והמשכורות בארה"ב צפויות להישאר מרוסנות עד ששיעור האבטלה יחזור להיות נמוך מ-6%, אומר ג'פרי קורזניק, אסטרטג ההשקעות הראשי של פיפט אבניו פרייבט בנק. "מיקור חוץ מתנהל זה עשרות שנים, אך החזרה לאדמה אמריקנית מתרחשת רק מזה שנתיים-שלוש". הנה 8 המניות שאמורות להרוויח מכל הסיפור הזה.

Southwestern Energy

אנרגיה זולה היא מכרה זהב ליצרנים, אך קללה לחברות חיפושי אנרגיה, והמשקיעים נמנעים מחברות שיש להן את החשיפה הגדולה ביותר למחירי הגז הנמוכים. 99% מההפקה והיתרות של סאות'ווסטרן הם בגז טבעי, ואתם הייתם מעריכים שהנהלתה צריכה להזיע קשה מול מחירי גז שמצויים בשפל של קרוב לעשור.

אבל זה לא כך, מפני שסאות'ווסטרן היא מפיקה מאוד יעילה. היא מנצלת את 3.6 הדונמים שלה בטקסס, במרב הביטחון העצמי התפעולי, עם בארות הצפה, מתקנים שחלקם בבעלותה ושירותים "אנכיים" משולבים. יש לה 700 אלף דונמים נוספים בשדה פצלים אחר. החברה מתכננת להגדיל השנה את ההפקה ב-11%-13%, ואנליסטים צופים שהרווח למניה יעלה השנה ב-19%. הרווחים יעלו עוד יותר אם מחירי הגז יעלו, אבל לא כדאי לכם לצפות לכך בינתיים.

LyondellBasell Industries

יצרניות כימיקלים זוללות אנרגיה ותלויות גם בתוצרי לוואי של זיקוק נפט וגז - כמו אתאן, בוטאן ופרופן - שהם חומרי גלם שלהן. לכן, בום האנרגיה מפצלים הוא ברכה כפולה של אנרגיה וחו"ג זולים. פירמת רואי החשבון PwC חושבת אפילו שנתחיל לראות תחליפים פלסטיים לחומרים כמו מתכות, זכוכית או עץ. אלו יהיו חדשות טובות לענקיות כימיקלים מגוונות כמו דופונט ודאו כימיקל, שמשקיעה 4 מיליארד דולר בהרחבת ייצור ובניית מפעל אתילן בטקסס.

טים פרקר מטי. רואו פרייס אומר ששולי הרווח המצומצמים של חברות כימיקלים שתלויות יותר בקומודיטיס יכולים לקבל עידוד גדול יותר מהמשטר החדש של אנרגיה וחו"ג זולים יותר. הבחירה שלו היא ליונדל-בייזל.

מאז שחברה זו יצאה מפשיטת רגל באפריל 2010, מניותיה עלו ב-184%. הנהלתה משפרת את הרווחים ומחזירה הון לבעלי המניות באמצעות רכישת מניות ודיבידנדים. שולי רווח נקי של 5.6% עולים בהרבה על הממוצע הענפי של 3.7%. עם יכולת ייצור חדשה, חו"ג זולים ותזרים מזומנים חופשי של 14 מיליארד דולר בשנה, החברה יכולה להרוויח 10 דולר למניה ב-2016 ולהפוך למניה של 100 דולר, אומר דיוויד בגלייטר, אנליסט של דויטשה בנק.

Nucor

ייצור פלדה אינו סתם עוד עסק עתיר אנרגיה. צינורות ומוצרי פלדה נוספים הם חלק אינטגרלי מחיפושי אנרגיה ומשינוע שלה, שלא להזכיר בניית מתקני הפקה וייצור. ניוקור, ש-99% מהכנסותיה באים מארה"ב, והיא בעלת מפעל הפלדה הגדול ביותר וממחזרת המתכות הגדולה ביותר, תהיה מוטבת גדולה של תחיית האנרגיה והייצור.

תעשיית הפלדה נגועה בעודף כושר ייצור, והמניות שלה עולות ויורדות בהתאם למצב הרוח הכלכלי, אבל ניוקור היא מניית מגננה יותר מיריבותיה. סם דובינסקי, אנליסט הפלדה של וולס פארגו, אוהב אותה כמשחק לטווח הארוך "הודות למבנה העלויות הרזה ולמגוון המוצרים, ששניהם מניבים רווחים בקצה העליון של חברות פלדה בגודל דומה".

Dover

הגיל הממוצע של מפעל ייצור אמריקאי הוא 15.5 שנים, והציוד שלו הוא בן 6 שנים. בשני המקרים מדובר על ותק שמתקרב לשיא של 50 שנה. "הציוד והמפעלים הישנים מאותתים על מחזור החלפה גדול מהרגיל", כותבת חברת ISI. ב-5 השנים הבאות, צופה ISI שהשקעות ההון בארה"ב יעלו מ-10.1% מהתמ"ג ל-14%, קרוב לשיא של תחילת שנות ה-80. אלו הן חדשות טובות לדובר, תשלובת שמייצרת מגוון רחב של דברים - ממערכות קירור ומשאבות מיוחדות לחלקי ציוד קידוח וציוד להטבעת ברקודים.

בהשוואה למניות רגישות אחרות מבחינה כלכלית, דובר מגוונת ויציבה יותר. ההנהלה הקצתה את ההון בצורה חכמה, כשהיא מבצעת רכישות, קונה חזרה מניות ומגדילה את התשואה להון ל-12.4% - שיא של עשור. תשואת הדיבידנד היא 2.1%, ושולי הרווח, 9.7%, עולים בהרבה על הממוצע הענפי. למרות זאת, המניה נסחרת כעת ב-67 דולר, במכפיל של 12.8 לרווח שחזוי ב-2013, הנחה ביחס לשוק הכללי ולמניות מיכון אחרות.

Calpine

קלפיין היא היצרנית העצמאית הגדולה בותר בארה"ב של חשמל מגז טבעי, והיא מפעילה חלק מתחנות הכוח החדשניות והיעילות ביותר בארה"ב. רק לפני שש שנים, כמעט מחצית מהחשמל האמריקאי הופק מפחם. מאז, חלקו של הגז הטבעי בהפקה עלה מחמישית לשליש, וחלקו של הפחם מצוי בירידה.

מעבר מתמשך זה לחשמל נקי יותר היה סיבה אחת לכך ש"בארונ'ס" היה שורי לגבי המניה ("קלפיין נערכת למפגן אור", 23 ביולי 2012). לחברה יש גם יכולת ייצור בלתי מנוצלת שמושיבה אותה במושב הנהג כשחברות חשמל אחרות מחליפות את התחנות הפחמיות שלהן, שהן בנות עשרות שנים.

במבט ראשון, יתרון זה נראה מגולם היטב במניה, שבמחיר של 19 דולר נסחרת במכפיל של 27.6 לתחזית רווחי 2013. אך מכפיל זה לכאורה נמוך מהמכפיל החציוני של המניה ב-5 השנים האחרונות, וקלפיין מייצרת יותר מ-1 דולר למניה בתזרים מזומנים חופשי וממשיכה לפרוע חובות.

CF Industries

אנרגיה יכולה להוות 70% מעלות הייצור של דשנים, וג'ק אבלין, מנהל ההשקעות הראשי של BMO פרייבט בנק, מצביע על CF Industries כחברה שהיא מוטבת גדולה משפע הגז הטבעי.

החברה, שמייצרת דשנים מבוססי חנקן ואשלגן, מניבה 85% מרווחיה בארה"ב. מניית החברה עקפה את החברות המתחרות ועלתה ב-73% בשנתיים האחרונות. שלב העלייה האחרון היה כשבצורת שיגרה את מחירי התירס ופולי הסויה לגבהים חדשים. מחשש שהרווחים המחזוריים כבר הגיעו לשיא, אנליסטים הורידו את הדירוג של המניה, והמשקיעים חוששים ששולי הרווח ורכישת המניות מהציבור יסבלו מכך שההנהלה משקיעה 3.8 מיליארד דולר בהרחבת ייצור דשני החנקן שלה.

אבל כל נסיגה במניה היא הזדמנות למשקיעים לטווח הארוך. הגז הזול אמור להשאיר את שולי הרווח התפעולי קרוב לשיא של 50.1%. היצע התירס ההדוק, רמת המים הנמוכה במיסיסיפי ו"חגורת תירס" שעדיין סובלת מבצורת צריכים לתמוך במחירי הדגנים והדשנים, ודירוג האשראי של CF עם החוב הנמוך שלה יאפשרו לה ללוות כספים בזול לכל מטרה.

Williams Partners

למה הנהגים האמריקאים לא נהנים מהנחה משמעותית יותר בתחנת הדלק? קודם כל, הביקוש העולמי הוא שקובע את מחירי הבנזין. אחרי עשרות שנים של יבוא נפט מחו"ל, התשתית של ארה"ב צריכה גם היא להתכוונן מחדש להפצת גז טבעי שמופק במדינה. זה מיטיב עם שותפויות מוגבלות שמפעילות קווי צינורות.

וויליאמס מרכזת ומשנעת גז טבעי, והיא הבעלים של 78% מהשותפות המוגבלת שקרויה באותו שם, וויליאמס פרטנרס. יש לה נכסים מגוונים והיא פורחת כשהביקוש לתשתיות גז טבעי ולעיבוד של הגז מצויים בעלייה. אך 2012 הייתה השנה הראשונה ב-13 השנים האחרונות שבה תשואות השותפויות פיגרו אחרי התשואות בשוק המניות הרחב, בגלל חולשת מחירי הגז הטבעי, חששות מיסוי ומימוש רווחים אחרי שנים של עליות במניות.

מניית וויליאמס איבדה 22% בשנה שעברה. גם מניית החברה האם ירדה בעקבות הנפקת מניות נוספות למימון השקעה מסובכת בהיקף 2.5 מיליארד דולר בחברה דומה אך פרטית בשם אקסס מידסטרים, ובשותפות המוגבלת שהיא שולטת בה.

אך עסקה זו מחזקת את מעמדה של וויליאמס בשדות גז הפצלים יוטיקה ומרסלוס, ומוסיפה הכנסה קבועה מעמלות שממתנת את חשיפתה למחירי הסחורות התנודתיים. המשקיעים חוששים שוויליאמס תצטרך אולי לגייס עוד כסף, אך תזרים מזומנים של 1.6 מיליארד דולר שצפוי השנה עולה בהרבה על הרווח המתואם של 816 מיליון דולר שוול סטריט צופה, וצריך להספיק בהחלט לתשלום הדיבידנד, שהחברה הבטיחה להגדיל בקצב שנתי של 20% עד 2015.

Union Pacific

כל מוצר צריך לעבור ממפעל הייצור שלו למקום אחר. חברת הרכבות קנזס סיטי סאות'רן, שיש לה רשת פסים ייחודית שמקשרת את המערב התיכון למקסיקו, יכולה ליהנות מכל גלישה של הייצור אל מדרום לגבול ארה"ב-מקסיקו, אך מלכת הרכבות הבלתי מעורערת נשארה יוניון פסיפיק.

לחברה שנולדה לפני 150 שנה, כשאברהם לינקולן חתם על חוק הרכבת הפסיפית (לחוף המערבי), יש רשת קווים צפופה שמכסה את מפת ארה"ב ממערב למיסיסיפי. בראד דלקו, אנליסט תחבורה של סטפנס, רואה את יוניון פסיפיק כאחת ממניות הרכבות החשופות ביותר לתעשיות זוללות אנרגיה. החברה שולטת בחופי מפרץ מקסיקו, יש לה את עסקי הובלת הכימיקלים הגדולים ביותר מבין חברות הרכבות, והיא מובילה 75% מכלי הרכב המורכבים וחלקים שלהם במערב ארה"ב. היעדרותה היחסית מהחוף המזרחי מגינה עליה עוד יותר מפני תחנות הכוח הפחמיות המתות בהדרגה.

מניית יוניון פסיפיק עלתה ב-44% בשנתיים האחרונות, כמעט פי שניים מהביצוע הממוצע של קבוצת מניות הרכבות. ועדיין, המניה נסחרת במכפיל של 14 בלבד לרווח החזוי, פרמיה קטנה מול מתחרותיה, ולא גבוה יותר מהממוצע ההיסטורי שלה. ההנהלה העלתה את שולי הרווח התפעולי לשיא של עשור, 36%. חברת הרכבות הענקית הזו מצויה בכושר מצוין למהפכה הבאה.