הותר לפרסום: ראיות לכאורה לאשמת השב"ס במותו של בן זיגייר

זיגייר נמצא תלוי במקלחת תא המעצר, כשעל צווארו כרוך סדין הקשור לחלון ■ השופטת דפנה בלטמן-קדראי בדוח על סיבת המוות: "משימות הפיקוח עליו לא קוימו" ■ משפחתו: "החקירה העלתה מחדלים העולים כדי גרם מוות ברשלנות"

נשיאת בית משפט השלום בראשון-לציון, השופטת דפנה בלטמן-קדראי, החליטה היום (ג') לאשר לפרסום את החלטותיה בנוגע להליך חקירת סיבת המוות של "האסיר X" בן זיגייר, שמת בתא המעצר בכלא איילון בשנת 2010. הפרסום הותר לבקשת חדשות 10.

מהפרטים שהותרו לפרסום עולה כי זיגייר מצא את מותו כשהוא תלוי במקלחת תא המעצר, כשעל צווארו כרוך סדין הקשור לחלון תא השירותים.

רעייתו של זיגייר הסכימה לביצוע נתיחה לאחר המוות בגופת בעלה, במסגרת הליך חקירת סיבות המוות.

הליך חקירת סיבת המוות הסתיים זה מכבר, וכעת מתמקד הדיון המשפטי במחלוקת בין המדינה לבין באי-כוחה של משפחת זיגייר בשאלת זכותה של המשפחה לקבל לידיה את מלוא חומר החקירה שהצטבר בחקירה.

המדינה טענה כי "יש לסגור את תיק חקירת סיבת המוות לאחר שלא נלמד מהחקירה כי מות המנוח נגרם כתוצאה מעבירה פלילית כלשהי, לרבות גרימת מוות ברשלנות".

לעומת זאת, המשפחה טענה כי "החקירה העלתה סדרת מחדלים העולים כדי גרם מוות ברשלנות".

עוד כתבה השופטת בלטמן-קדראי: "המנוח איבד את חייו בעת מעצרו. החשד שנחקר קשור לשאלה האם מותו נגרם בעבירה. תחילה נבחנה השאלה האם המוות נגרם כתוצאה ממעשה מכוון של אחר. אמנם המנוח נמצא כשהוא תלוי בחדר המקלחת בתא המעצר, אך בכך לא נשללה האפשרות התיאורטית להתערבות פעילה מצד אדם אחר שהביאה במכוון למותו בדרך זו. הממצאים שנמצאו בזירה, ממצאי הבדיקה הטוקסיקולוגית ובחינת תנאי הכליאה - כל אלה שללו התערבות אדם אחר בגרימת מותו של המנוח".

בשאלת גרימת המוות ברשלנות, הוטלה מלאכת החקירה על היאחב"ל, וחוקרי היחידה גבו בין היתר עדויות מעובדי שב"ס, עובדי רפואה, עובדים סוציאליים, מפקדים וסוהרים שהשגיחו על זיגייר. חלק מהעדויות נגבו באזהרה. בנוסף נגבו עדויות גם מבני משפחתו ועורכי דינו, ונבדקו צילומי הווידיאו של המצלמה שהוצבה בתא.

משימות הפיקוח לא קוימו

"חומר הראיות מלמד כי כל אנשי השב"ס שתיפקדו במשמרת בעת האירוע האובדני עבדו בכוונה מלאה לקיים את משימותיהם", כתבה השופטת, "ואולם עובדה היא שמשימות הפיקוח על המנוח, על-פי ההוראות הידועות, לא קוימו".

השופטת דחתה את עמדת המדינה שלפיה יש לסגור את תיק חקירת סיבת המוות ללא קביעת אשם, וקבעה כי "בסיכום החקירה מצאתי כי יש ראיות לכאורה לאשמם של גורמים בשב"ס בגרימת מותו של המנוח. ואולם, נושא ההעמדה לדין כרוך בשיקולים נוספים של עוצמת הראיות ושל מדיניות האכיפה. בסופו של יום סברתי כי ראוי שהמדינה תשקול שוב את עמדתה לעניין ההעמדה לדין, לאחר שתלמד את הקביעות וההדגשים שפורטו בהחלטתי".