גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"העבודה של העורך לא נגמרת אחרי שהוא לוחץ 'שגר'"

טוני היילי, שעומד בראש הסטארט-אפ Chartbeat, פיתח מערכת המספקת לעורכי אתרי תוכן את נתוני ההצלחה של כל ידיעה, בזמן אמת ■ "לא חשוב רק שתכתוב את זה, חשוב גם שמישהו יקרא את זה. מה שלא קוראים - אין לו מקום"

בעוד שלטלוויזיה היה רייטינג שיכתיב את התנהלותה, לעיתונות הייתה התפוצה. כמות מכירת העיתונים בדוכנים ולמנויים, הייתה במשך השנים סממן להצלחה, והמדד האולטימטיבי, שהבהיר אם גוף התקשורת קולע לדעת הקהל.

עם התפתחות העיתונות הדיגיטלית, צעדה המדידה צעד נוסף קדימה. משהפך המעקב אחר תנועות הגולשים לקל יותר, כל כניסה שלהם לכתבה מקוונת שינתה במעט את העבודה העיתונאית. הכותרות החלו להיות צעקניות יותר ושיקולי הקדימות, בין מה שחשוב לבין מה שמושך, החלו להשתנות. התלות בין הקורא לבין הכותב, הלכה והתחדדה.

עכשיו התהליך הזה עובר שלב נוסף בזכות צעיר בריטי בשם טוני היילי, שמשנה את העיתונות בזמן אמת.

היילי, שנבחר על-ידי מגזין "פאסט קומפני" לאחד מ-100 האנשים היצירתיים בשנת 2012, הוא מנכ"ל הסטארט-אפ צ'ארט ביט (Chartbeat). הוא הוביל משלחת לקוטב הצפוני, השתתף במרוץ יאכטות חובק-עולם, אבל כיום הוא מפתח שירות שמספק למנהלי אתרי תוכן באינטרנט את האפשרות לדעת בזמן אמת את נתוני ההצלחה של ידיעה שמתפרסמת אצלם. כלומר, בעזרת רכיב שמותקן בשרתיהם, אשר מתקשר עם שרתי החברה במנהטן, ניצב מול העורך בכל מקום בעולם מעין "לוח מחוונים", שמראה לו שורה של נתונים מידיים על כל מאמר או כתבה המתפרסמים באתרו.

באמצעות נתונים אלה יכול העורך לקבל החלטות מהירות על בסיס טעם קהלו - מי לשבט ומי לחסד, איזה נושא/עיתונאי/עורך מספק את הסחורה ואת מי צריך לפנות מהר ככל האפשר, כי הוא לא ממלא את ייעודו - למשוך עיניים. כיום להיילי יש 4,000 לקוחות סביב העולם, ובהם "ניו-יורק טיימס", CNN, "אל ג'זירה", וגם "הארץ" ו-ynet בישראל.

"הדבר הראשון שתראה מולך על המסך בעזרת צ'ארט ביט, הוא כמה אנשים נמצאים ברגע זה על הסיפור שלך", מסביר היילי בראיון ל"גלובס". "לא כמו יוניק יוזרס, אלא ממש כמה אנשים נמצאים כרגע על הכתבה. הדבר השני שתראה הוא מאיפה האנשים באים - האם הגיעו דרך פייסבוק, האם באמצעות דף הבית, גוגל ואולי מאי-מייל שחבר שלח להם. באותה מידה אתה מקבל מידע מדויק מהיכן לא מגיעים הקוראים שלך - וכך אתה יודע מה הכלי הנכון ביותר לקדם כל כתבה ובאיזה אופן".

אמצעי השליטה הזה באתר מאפשר לראות מהן הכתבות הנקראות בכל זמן נתון, ובעיקר מהן הכתבות שבהן שוהה הקורא הכי הרבה זמן ומה הוא עושה איתן. זה אלמנט מרכזי וחדש יחסית, שמספקת החברה. "זו הדרך היחידה שבה ניתן לקבל מידע על מה אנשים עושים בעמוד, אם הם מביטים על הסיפור, מגיבים, חולקים אותו ועד כמה הוא מושך תשומת-לב. אתה יכול למשוך אנשים להגיע לאייטם עם כותרת מפוצצת ופרובוקטיבית, אבל היום החוכמה האמיתית היא להשאיר את האנשים בסיפור, גם אחרי שלב הכותרת. "גילינו, שככל שזמן המעורבות גדול יותר עם סיפור ספציפי, אתה תחזיר ביום למחרת את הקורא".

לדברי היילי, ב-4 השנים האחרונות, שבהן פועלת החברה, ניתן היה לראות את השינוי התפיסתי כלפי הידיעות העיתונאיות וחייהן באוויר. "אחד השינויים שאנחנו רואים הוא שלפני כמה שנים רצינו כניסות לכמה שיותר עמודים. עכשיו מדובר על בניית קהל. אז האיכות מתחדדת ואיתה כמות המעורבות. ראינו איך בשנים האחרונות אנשים מעריכים הרבה יותר מידע שמתקבל בזמן אמת".

לשנות את הלייאאוט באופן מיידי בהתאם לנתונים

היילי מספר לדוגמה על עיתון גדול בארה"ב, שהציב ידיעה ראשית, מושקעת גרפית ומקיפה, על כך שלמעשה המזלות כפי שאנחנו מכירים אותם אינם אותם מזלות, וכי גלגל הזודיאק קופץ חודש קדימה. "לאף אחד לא היה אכפת אם הוא תאומים או שור", אומר היילי, "ופתאום גילינו ידיעה קטנה ומקומית בתחתית עמוד הבית, שמגלים בה עניין רב. אפשר היה לראות את זה באופן מיידי ולהפוך באחת את מבנה העמוד כולו.

"מה שאכפת לנו הוא לעזור לאנשים להבין מה חשוב ומה קורה באתר שלנו, שהם יידעו מה אנשים באמת רואים וקוראים, מתי הם מתעוררים לפעילות בעקבות האייטם, ואז אפשר לשנות משהו בזמן אמת על-פי המדדים שאנחנו מספקים. גם אם יש סיפור שהוא מאוד חשוב לך, אבל הוא לא מתחבר לקהל, אז אתה יכול לראות את זה מיידית ולשנות את זה".

שינוי דרמטי במיוחד שקרה בשימוש בשירות הוא במי שמשתמש בו. "ארגוני חדשות השתנו לחלוטין ועכשיו עושים בנו שימוש עורכים, מפיקים, עיתונאים בעצמם, לא בהכרח המנהלים. כי אלה האנשים שיכולים לפעול באופן המיידי ביותר. זה שונה לחלוטין ממה שהיה לפני כמה שנים. אז המנהלים אמרו 'לא ניתן מידע לאנשי הקו הראשון, נשמור אותו אצלנו והם יעבדו בבורות מוחלטת'. עכשיו אנחנו במצב שכל האנשים ב'קו הראשון' משנים ללא הרף את האתר. התפקיד של העורך לא נגמר כשהוא לוחץ על כפתור ה'שגר', הם עובדים כל זמן".

ידיעות שמתעכבים עליהן מכניסות כסף

אחד היתרונות הגדולים של היילי, הוא באיסוף המסקנות של צ'ארט ביט מרחבי העולם. הוא מרצה בפני סטודנטים לתקשורת על האופן שהולך ומתברר, שלפיו גולשי האינטרנט קוראים את הידיעות. "הצלחנו לשקלל, דקה אחר דקה, את התנהגות הגולשים בכל האתרים הגדולים ויש לנו צוות גדול של מדעני מידע. יש כמה דברים מעניינים שגילינו: הדבר הראשון שיעיד אם אדם יחזור מחר, הוא מידת ההתעכבות שלו בידיעה והמעורבות שלו בה. מצאנו שבעמוד הבית אנשים ממעטים לרדת ולקרוא למטה. יש אתרים בהם אנשים לא טורחים בכלל לגלול מטה ורק מתעדכנים תכופות בכותרת הראשית. אבל לעומת זאת, בעמודים הפנימיים, 66% מהמעורבות של הגולשים מתרחשת דווקא למטה, כשצריך לגלול מטה. זה חשוב מאוד מבחינת התוכן ומשנה תפיסות מבחינה מסחרית לחלוטין".

זו, אם כן, סיבה אקוטית שבגינה אתרי תוכן משתמשים בשירות - לא רק התוכן, אלא הפוטנציאל המסחרי. ידיעות שמתעכבים עליהן, גם מכניסות כסף. זאת, משום שלמפרסם נוח שקוראים את מסריו המונחים לצד התוכן, עד תום. ידיעות שלא זוכות להתעניינות, פוגעות ביכולות של גופי המדיה להתפרנס, במובן הכי פשוט של המילה. פוטנציאל מסחרי מוצאות בצ'ארט ביט גם ענקיות קמעונאיות כמו רשת סטארבקס ואתר אופנת העילית GILT.

- מה הם הסיפורים שמחפשים היום אתרי האינטרנט שיש להם את צ'ארט ביט?

"גילינו שלפעמים יהיו סיפורים שכמות הכניסות אליהם תהיה קטנה מאוד, אבל כל מי שנכנס כמעט יעשה שימוש בסיפור. כלומר, הוא יגיב או ישלח אותו למישהו או יחלוק אותו בטוויטר. סימן שיש לסיפור הזה פוטנציאל לא ממומש וצריך לקדם אותו אחרת לחלוטין. אולי לשנות את הכותרת או להעלות במדיה אחרת".

- החשש הגדול מהשימוש בשירות שלכם הוא מפגיעה באיכות. זו תפיסה די נפוצה שהצהוב והשטחי מושך יותר תשומת-לב של הגולשים.

"אם כל מה שאתה מחפש הן כניסות מהירות, אז כותרות פרובוקטיביות זה מספיק. אם אתה משנה את המטריצה ל'איך אני בונה קהל, גורם לו להגיע מחר', אתה לא יכול לזייף את זה. אתה חייב איכות. אם כל מה שתפרסם באתר שלך אלה סיפורי ג'סטין ביבר, אנשים יבואו, יכנסו, אבל לא יחזרו. ככל שתשמור עליהם יותר זמן, הם יחזרו שוב מחר. אז האיכות כן קובעת".

- אך האם משפט הקהל המהיר והנוקב לא ידחק החוצה את הסיפורים החשובים?

"נניח שיש לי תחקיר חשוב על הנעשה באפגניסטן ואני רוצה לשים אותו בעמוד הקדמי, לא משנה מה אומרים הנתונים. אבל אז אני רואה שזה לא מגיע לאנשים באופן שבו הייתי רוצה שזה יגיע אליהם. צריך להבין גם איך להביא את הסיפורים החשובים. האם זו הכותרת הארוכה שמרחיקה? האם המבנה של הפסקאות? הם יכולים להבין את כל זה. אנחנו רואים על-פי נתונים בזמן אמת איך שינוי כותרת משנה באחת את הטראפיק. לא חשוב רק שתכתוב את זה, חשוב שמישהו יקרא את זה ואם לא קוראים את זה, אתה בבעיה ואתה צריך למצוא את הדרך לשנות ולשפר את זה. מה שלא קוראים, אין לו מקום".

- יש נטייה להאמין שהאינטרנט סובל ידיעות עיתונאיות מסוג אחר - מהירות יותר, קצרות. האם המעבר של עולם המדיה כולו לעידן הדיגיטלי עשוי לשים סוף לחומר המעמיק והתחקירי?

"זה לא חד-משמעי. אפשר לשים משהו ארוך באתר ואז לגלות שאנשים קוראים רק את שתי הפסקאות הראשונות ובאותה מידה ראינו שאנשים רוצים הרבה יותר מידע ואתה רואה את המעורבות. הרעיון הוא לא לנסות לחזות הכול ולנסות להבין איך ייראה העתיד, אבל כן לאמץ את המציאות של הרגע הזה".

"יש עורכים שהתמכרו לצ'ארט ביט"

"יש אצלנו הרבה עורכים שממש התמכרו לצ'ארט ביט", אומר ליאור קודנר, ראש חטיבת הדיגיטל של קבוצת "הארץ". "הארץ" הייתה אחד הלקוחות הראשונים של הסטארט-אפ עם קומו. לדברי קודנר, "העורכים הבכירים מסתכלים על זה כל הזמן ורואים מה כדאי ומה לא כדאי לקדם. יש גם אפליקציית אייפון ייעודית ואנחנו עוקבים באמצעותה אחר מה שנעשה באתר. זה כלי משמעותי לעבודה, כי אפשר לראות בזמן אמת מה עובד ומה לא ולמדוד את העבודה בצורה מאוד מהירה".

- איך נזהרים שלא לתת למדדים של צ'ארט ביט לנהל את האתר?

"העורכים מונחים שהשיקול המרכזי הוא לא טראפיק, שהם צריכים לייצג את האתר כמו שהם מאמינים בו. לאתר יש נוסחה מסודרת בין המעניין והחשוב. אנחנו צריכים לצור את המיקס הנכון. במסגרת זו לא נשים כותרת ראשית רק על-פי הצ'ארט ביט, אבל יש ספוטים מסוימים באתר שבהם אנחנו יכולים לשים דברים מהסוג הזה".

לדבריו, "שינוי תמונה בידיעה, שינוי מילה בכותרת - יכולים לעשות שינוי ביחס לידיעה על-פי צ'ארט ביט. אם תשים לב, הכותרות באתר הבית שונות לחלוטין מהכותרות בידיעות עצמן, זה בגלל צ'ארט ביט".

באחרונה בחנו ב"הארץ" כלי שמציעה חברה אחרת, שלא רק מראה מה קורה באתר, אלא נותן המלצות עריכה ואף עם קבלת רשות, מזיז את הידיעות בעצמו. בקבוצה החליטו להמשיך עם צ'ארט ביט.

באחרונה עבר "הארץ" לשיטה של חומת תשלום, וקדנר מאשר, כי מערכת צ'ארט ביט מסייעת להחליט אילו ידיעות לחסום לתשלום.

המסקנות

■ מיידיות היא שם המשחק: כלי תקשורת חייבים לדעת בזמן אמת מה קורה אצלם באתר.

■ כותרות מפוצצות אולי יכניסו קוראים, אבל לא בהכרח ישאירו אותם.

■ המטרה המסחרית והתוכנית חייבת להיות להשאיר כמה זמן שאפשר את הקורא באתר.

■ לא לפחד לשנות ולערוך כתבה מחדש באתר, גם אחרי שפורסמה.

■ מה שלא קוראים, גם אם הוא חשוב - אין לו מקום.

עוד כתבות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"