עתירה: מינוי אליעזר ריבלין לנציב התלונות על שופטים אינו חוקי

העותר: ריבלין, שחצה את גיל 70, אינו עומד בתנאי החוק הקובעים כי לנציב רשאי להתמנות רק מי שכשיר להתמנות לשופט עליון ■ ביה"ד הארצי יכריע בסוגייה

בית הדין הארצי לעבודה ידון לאחר פגרת סוכות בעתירה יוצאת דופן, המבקשת לבטל את מינויו של השופט בדימוס אליעזר ריבלין לתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים.

הסיבה: לטענת העותר, הפעיל החברתי שבתאי עזריאל, לשון החוק אינה מאפשרת לשופטים בדימוס להתמנות לתפקיד הנציב, שכן החוק מגדיר מי שרשאי להיות מועמד לתפקיד, כמי ש"כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון". הגדרה זו אינה כוללת, לטענת עזריאל, שופטים בדימוס, שבוודאי אינם יכולים להתמנות לשיפוט אחרי גיל 70.

לפני כשנה וחצי פרש ריבלין מכהונתו כמשנה לנשיא העליון.

שני הנציבים הקודמים, טובה שטרסברג-כהן ואליעזר גולדברג, קיבלו גם הם את התפקיד בהיותם שופטים בדימוס של העליון, וחצו את גיל 70. בפנייתו של עזריאל לבית הדין לעבודה, צוין כי "זו הפעם השלישית שממנים נציב תלונות ציבור על השופטים, בעת שלכאורה המינוי אינו חוקי".

עוד נטען בעתירה כנגד הוועדה לבחירת שופטים, שבחרה פה-אחד את ריבלין לתפקיד הנציב, כי חרגה מכללי עבודתה, בכך שלא פירסמה את דבר מועמדותו 30 יום לפני המינוי, כפי שמחייבים הכללים ביחס למינוי שופטים.

תנאי עבודה

ב-2003 פנה עזריאל בטענה נגד מינויה של שטרסברג-כהן לתפקיד הנציבה. מלשכת שר המשפטים דאז, יוסף לפיד, התקבלה תשובה, על דעת נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק והיועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין, ולפיה סעיף ה"יציאה לקיצבה" של שופטים מופיע בחוק בתי המשפט בנפרד מסעיף הכשירות להתמנות לתפקיד, ולכן "הוא איננו מהווה חלק מתנאי הכשירות אלא מתייחס לתנאי העבודה. לכשירות של אדם יש לתת מובן של כישורים, אלה אינם תלויים בגיל". ב-2008 דחתה הוועדה לבחירת שופטים תלונה דומה של עזריאל נגד מינויו של גולדברג.

בעתירתו הנוכחית לבית הדין לעבודה קבעה נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, השופטת אפרת לקסר, כי "עניין המינוי של נציב תלונות הציבור על שופטים אינו מצוי בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה".

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד, קבעה כי הערעור שהוגש על החלטה זו יובא לדיון לאחר פגרת סוכות.