מחקר: ירידה בשיעור הפיצויים הנפסקים בתביעות לשון הרע

שיעור הפיצויים הנפסקים בתביעות לשון הרע אינו מתקרב לרף המרבי בחוק ■ בתי המשפט לא בולמים את ההשתלחויות ברשתות החברתיות, וסכום הפיצוי הנפסק יורד כשמדובר בפרסומים ברשת ■ עורכי המחקר: "בשורות טובות לחופש הביטוי"

שיעור הפיצויים הנפסקים בבתי המשפט בתביעות לשון הרע לא עלה בעשור האחרון, במקרים מסוימים אף ירד בממוצע, והוא אינו מתקרב לרף המרבי הקבוע בחוק למתן פיצויים ללא הוכחת נזק - כך עולה ממחקר ייחודי בתחום תביעות לשון הרע שערכו ד"ר יובל קרניאל ועו"ד שלומי וינברג, שממצאיו מתפרסמים כעת ב"גלובס" לראשונה.

מהנתונים עולה כי בית המשפט הנדיב ביותר במתן פיצויים בתביעות לשון הרע הוא בית משפט השלום באשדוד, שבו סכום הפיצוי הממוצע עומד על 51,200 שקל, לעומת סכום הפיצוי הממוצע הארצי של תביעות לשון הרע בבתי משפט השלום, העומד על 34,723 שקל.

ד"ר קרניאל הוא מרצה בכיר בבית-הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה. עו"ד וינברג הוא יו"ר הוועדה ללשון הרע במחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין.

במסגרת מחקרם המקיף הם אספו את כל פסקי הדין הסופיים שניתנו בתביעות לשון הרע בבתי המשפט השונים בארץ במשך 3 שנים, בין 2010-2012, וערכו ניתוח הן לפי בתי משפט, לרבות בתי משפט לתביעות קטנות, המחוזיים כערכאה ראשונה וכערכאת ערעור, וכן פסקי דין של העליון.

במסגרת זו נמצאו 157 פסקי דין, מתוכם 12 של בתי המשפט המחוזיים, ושניים של בית המשפט העליון, אחד מהם בעניין תביעתו של סרן ר' נגד העיתונאית אילנה דיין, בפרשת וידוא ההריגה, תיק המצוי כעת לקראת מתן פסק דין בהליך דיון נוסף.

קיראו עוד ב"גלובס"


ממצאי המחקר מלמדים על ירידה בגובה הפיצויים שפוסקים בתי המשפט, לעומת מחקרים קודמים שנערכו בנושא בשנים עברו. לטענת קרניאל ווינברג, "ממצא זה אינו מצדיק ואינו מחייב שינוי החוק, או העלאה של רף הפיצויים ללא הוכחת נזק. אלה הן בשורות טובות לחופש הביטוי".

בנוסף, גם בבחינת תביעות לשון הרע המכוונות ספציפית כנגד כלי תקשורת, לא ניתן להצביע על עלייה בגובה הסכומים שבתי המשפט פוסקים. בהשוואה למחקרים קודמים, בשיעור גדול יותר מהתיקים ניתנו פסקי דין בסכומים נמוכים וזניחים יותר: קרוב למחצית מהתביעות (47.8%) הסתיימו בתשלום פיצויים שבין 10,000 ל-50 אלף שקל, ורק ב-14% מהתיקים שולמו פיצויים בגובה של יותר מ-50 אלף שקל, וזאת לעומת 23.1% מהתיקים, לפי מחקר שנערך בשנים 1996-1999.

מובילים: השלום באשדוד ובירושלים

בדירוג בתי המשפט המחמירים ביותר בתביעות לשון הרע ניצב כאמור בית משפט השלום באשדוד, עם שיעור פיצוי ממוצע של 51,200 שקל; לאחריו בית משפט השלום בירושלים, עם פיצוי ממוצע של 40 אלף שקל; השלום בקריית גת (34,425 שקל); השלום תל-אביב (33,250 שקל); השלום ראשון-לציון (27,379 שקל); השלום בחיפה והקריות (17,900 שקל); והשלום בנצרת (12,100).

יצוין כי לפערים בין בתי המשפט בשיעור הפיצויים הממוצע יש חשיבות רבה, כי להבדיל מסוגים אחרים של תביעות אזרחיות, דווקא בתביעות לשון הרע ניתן בקלות רבה יחסית לעשות "פורום שופינג", דהיינו לקבוע טקטית, ללא מגבלות של סמכות מקומית, היכן להגיש את התביעה.

הבדלים משמעותיים ניכרו גם בפיצויים הממוצעים שנפסקו בבתי משפט לתביעות קטנות, בין ירושלים לתל-אביב: בעוד שבירושלים הפיצוי הממוצע עומד על 7,875 שקל; בתל-אביב התביעות הקטנות הסתיימו בסכומים נמוכים בהרבה, של 3,875 שקם בממוצע.

סלחנות יחסית באינטרנט

המחקר בדק גם את גובה הפיצוי על תביעות בגין פרסומים באינטרנט, בהשוואה לנתון הכללי. מתברר כי הפיצוי הממוצע על תביעות לשון הרע בגין פרסומים ברשת עומד על 32,156 שקל, נתון נמוך בהשוואה לממוצע הכללי, העומד כאמור על 36,973 שקל לכל פסקי הדין.

לטענת עורכי המחקר, הנתונים תואמים את ההשערה כי בתי המשפט רואים בפרסומים באינטרנט ככאלה שיש לפסוק בגינם פיצויים נמוכים יותר מהרגיל.

לעומת פרסומים ברשת, שבהם הפיצוי נמוך מהממוצע, הפיצויים בתביעות לשון הרע כנגד כלי תקשורת גבוהים מהממוצע הכללי, ועומדים על 46,739 שקל. מדובר בתביעות כנגד עיתונות כתובה, טלוויזיה וכלי תקשורת נוספים.

הממוצע הכללי, ללא שקלול התביעות נגד כלי התקשורת, עומד על 35,297 שקל, ובהתעלם מפסק דין קנווסט - שניתן על-ידי השופטת מיכל אגמון-גונן וכלל נתבעים שחלקם כלי תקשורת וחלקם לא - הממוצע נמוך אף יותר ועומד על 28,043 שקל.

עם זאת, השוואה למחקרים מהעבר מגלה כי גם בתחום זה חלה ירידה בשיעור הפיצוי. כך, מצאה בעבר ד"ר תמר גדרון כי הפיצוי הממוצע בתביעות לשון הרע נגד כלי תקשורת עמד על 60,838, ביחס לשנים 2004-2009.

על הירידה הנמשכת בגובה הפיצויים בתביעות לשון הרע נגד כלי תקשורת תעיד גם החלוקה הפנימית בין השנים שנמדדו במחקר הנוכחי - בין 55,000 שקל ב-2010, ל-47,091 שקל ב-2011, ועד ל-41,875 שקל ב-2012.

משא-ומתן עדיף על תביעה

"הבדיקה האמפירית מעלה כי בעשור שחלף מאז המחקר הקודם, ובניגוד לציפיות, אין עלייה בשיעור הפיצויים שבתי המשפט פוסקים בתביעות לשון הרע", אומר קרניאל. "בתי המשפט ברוב-רובם של המקרים לא מתקרבים אפילו לרף שנקבע בחוק לפיצויים ללא הוכחת נזק, כלומר אין כלל צורך בתיקון החוק ובהעלאה של הסכום הקבוע בחוק. בתי המשפט ממילא פוסקים פיצויים נמוכים יותר.

"יתרה מזו, המחקר מעלה כי באותם מקרים בהם כן יש צורך בפיצויים של ממש, בתי המשפט יודעים לפסוק זאת גם במצב המשפטי הנוכחי, ואכן יש מקרים חריגים שבהם הפיצוי יהיה גבוה הרבה יותר, אך אלה הם חריגים שאינם מלמדים על הכלל".

לדברי קרניאל, "המסקנה הבולטת של המחקר היא שאין טעם להגיש תביעות לשון הרע, ועדיף לפתור את הסכסוך בכלים אחרים, מהירים ויעילים יותר, כמו משא-ומתן, גישור, בוררות או בירור בבית הדין של מועצת העיתונות".

לוינברג יש מסקנה שונה במקצת מהנתונים: "במקרים המתאימים ניתן להגיש תביעות לשון הרע, במקום המתאים - במיוחד למשל כאשר התובעת הינה חברה; או כאשר התובע הוא עורך דין, שאז משתלם להגיש תביעות לשון הרע, ופחות כשמדובר בסכסוכים פרטיים.

"מסקנה נוספת, לטעמי, היא שבתי המשפט עדיין לא הפנימו את חומרת הפגיעה של פרסומים באינטרנט, וייתכן שאנו צפויים לעלייה בגובה הסכומים שייפסקו בגין פרסומים באינטרנט, עם ההפנמה של חומרת הפרסומים באינטרנט - במיוחד ברשתות חברתיות כמו פייסבוק".

עורך דין מקפיץ את הפיצוי

ממצא נוסף במחקר מגלה כי סכומי הפיצוי שוב קופצים כלפי מעלה כאשר התובע הוא עורך דין: 48,794 שקל בממוצע, לעומת 30,766 לכל יתר התביעות.

הממצא הזה עומד בניגוד למחקר מקביל שערך עו"ד וינברג ביחס לשנים 2004-2009. המחקר ההוא גילה כי כאשר אחד התובעים הוא עורך דין, הסכום הממוצע עומד על 40,593 שקל, סכום הנמוך מהפיצוי הממוצע הכללי באותן שנים, שעמד על 49,205 שקל.

הנתונים העדכניים עשויים לבסס את המסקנה כי פגיעה בבעלי מקצוע באינטרנט, כמו עורכי דין, מהנדסים, רופאים וכו', עלולה להיות חמורה יותר מבעלי מקצוע רגילים. מסקנה אפשרית נוספת היא שעורכי דין מנהלים באופן אגרסיבי יותר את תביעותיהם.

שיעורים חריגים של פיצוי נמדדו גם כאשר אחד הצדדים להליך הוא חברה או תאגיד. כשהתובע הוא תאגיד, קופץ הפיצוי הממוצע ל-128,682 שקל (תוך שקלול פסק דין קנווסט) ו-41,550 (תוך התעלמות ממנו); כשהנתבע הוא תאגיד, עומד הפיצוי הממוצע על 111,833 (כולל פסק דין קנווסט) ו-31,091 (ללא פסק הדין).

כאנקדוטה, המחקר בחן גם את גובה שכר-הטרחה הנפסק בערכאות השונות בתביעות לשון הרע, וגילה כי שיעורו לא השתנה לאורך השנים. מדובר על נתון נמוך של 6,434 שקל בממוצע, ולדעת עורכי המחקר הוא מעיד על "אי-נוחות של בית המשפט מעצם ניהולן של תביעות לשון הרע".

לשון הרע
 לשון הרע