תעשיית המל"טים הישראלית שוב ממריאה

אירונאוטיקס משלימה עסקה גדולה ומדווחת על איזון תקציבי וצמיחה ■ אלביט מערכות ייצרה מל"ט בכל שבוע במהלך 2013

משלוח ראשון של כ-50 מיני-מל"טים מסוג אורביטר, שפיתחה ומייצרת חברת אירונאוטיקס מיבנה, ישוגר בימים הקרובים לצבא פינלנד כחלק מעסקה שנחתמה לפני כשנה וחצי. היקף העסקה הוערך בכ-30 מיליון דולר, ובמהלך החודשים הקרובים החברה הביטחונית עתידה למסור לצבא הפיני כ-150 מטוסים בלתי מאוישים נוספים שהותאמו לצרכיו המבצעיים. מדובר בדגם מיוחד של המיני-מל"ט אורביטר, שפותח על פי הצרכים שהגדירו ראשי הצבא הפיני, והוא נקרא אורביטר B-2. חלק ממערכותיו של דגם זה מאפשרות לו יכולות שרידות משופרות בסביבת פעילות קשה. כל מטוס מצויד במצלמת יום ולילה; ציוד היקפי לאיסוף ולניתוח של מודיעין; מערכת תקשורת ועוד. לצד מאות כלי הטיס הקטנים, החברה תספק לצבא עשרות מערכות מתאימות לשליטה ולבקרה.

מימוש העסקה עם פינלנד, כמו גם שתי עסקאות בהיקף קטן יותר שהחברה ביצעה במהלך החודשים האחרונים, מהווים מבחינת אירונאוטיקס סיבה טובה לחיוכים ראשונים אחרי תקופת משבר קשה: בעיות בתזרים המזומנים, שלוו בעיכובים בתשלום של חובות לספקים ולבנקים, הובילו למצב שהקרנות המשקיעות בה השתלטו עליה, והחליפו את המנכ"ל והמייסד שלה אבי לאומי בעמוס מתן, הוא עצמו בכיר לשעבר באלביט מערכות. כיום הקרנות ויולה, בראשית ו-KCPS מהוות את גרעין השליטה העיקרי שלה (75%); האחים שקד מחזיקים ב-14%; בעלי מניות פרטיים מחזיקים ב-11%; ואילו המייסד שלה אבי לאומי מחזיק בפחות מ-1%.

משלחת מצבא פינלנד ביקרה במתקני החברה ביבנה בשבוע שעבר ובחנה מקרוב את משלוח המל"טים שאמורים לשמש את הכוחות הפיניים בשנים הבאות. גורם שמקורב לחברה סיפר, כי הצבא הפיני נחשב לאחד מלקוחות העוגן של אירונאוטיקס, ומאז השינויים שחלו בה עם שינוי מבנה האחזקות בה, הושקעו משאבים רבים בשיקום האמון בין הצדדים. "החברה שיקמה את יחסי האמון שלה עם לקוחות גדולים נוספים ברחבי העולם ועם לקוחותיה בישראל, כיסתה את כל החובות שלה לספקים ופרסה את חובותיה לבנקים. בהחלט שיש כאן אווירה אחרת, של עשייה ושל יצירתיות ויש עסקאות שנראות באופן", אמר הגורם בשיחה עם "גלובס".

עמוס מתן, שמונה למנכ"ל אירונאוטיקס לפני כ-8 חודשים, לאחר שבתפקידו הקודם שימש מנכ"ל סולתם שבבעלות אלביט מערכות, מקפיד בינתיים לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך. עם זאת, אתמול (ד') אמר בשיחה עם "גלובס": "אנחנו עובדים מאוד קשה ושנת 2013 הייתה שנה טובה עבורנו, וחזרנו למצב של צמיחה ולאיזון תקציבי. שילמנו את כל החובות שלנו לספקים ואנו מסתכלים הלאה - אל 2014. אני מעריך שעם כל הקשיים והאתגרים שצפויים בשוק הביטחוני בעקבות הקיצוצים התקציביים, נראה את השנה הקרובה כהמשך של צמיחה בזכות עסקאות שנדווח עליהן בבוא העת".

אלביט: מכירה של עשרות מל"טים

החברה הביטחונית הגדולה יותר, אלביט מערכות, סיכמה בימים האחרונים את פעילותה בשנת 2013, ודיווחה כי אשתקד ציינה פריצת דרך משמעותית בתחום המטוסים הבלתי מאוישים. בחברה אמרו כי במהלך השנה שעברה היא החלה בהספקה של מל"ט הדגל שלה, הרמס 900, לשלושה לקוחות בעולם, ושניים מהם כבר הכניסו אותו לפעילות מבצעית. בחברה דיווחו, כי אשתקד היא ייצרה מל"טים בקצב של אחד לשבוע, באופן שאפשר לה לספק ללקוחותיה בעולם עשרות כלי טיס. לרוב מדובר במל"טים המתקדמים מסוג הרמס 900 והרמס 450.

בין לקוחות החברה שקיבלו אשתקד את המל"ט הרמס 900, גם חיל האוויר הישראלי, שנערך לקראת הפעלתו המבצעית. חיל האוויר מפעיל כיום בשגרה את המל"ט הרמס 450, וזאת לצד המל"טים מסוג הרון והרון TP שמתוצרת התעשייה האווירית.

הרמס 900 מסוגל לטוס בתנאי מזג אוויר קשה; בגובה של יותר מ-30 אלף רגל ולשאת כמות גדולה של מטענים ייעודיים לשימושים שונים בהתאם לצרכי מפעיליו. הוא בעל יכולת להמריא ולנחות אוטומטית, וניתן להפעילו מאותה תשתית של שליטה ובקרה המשמשת את הפעלת המל"ט הרמס 450.

עם אספקה נרחבת ומשביעת רצון של פלטפורמות בלתי מאוישות ללקוחותיה בעולם בשנה שעברה, באלביט מציינים גם עלייה במספר המטענים הייעודיים (מטע"דים), שמותאמים לכלי הטייס לביצוע מגוון של פעילויות במתארים שונים. בין המטע"דים גם מערכות ללוחמה אלקטרונית שפותחו בחברת הבת אלישרא; מערכות המתאימות את פעילות המל"טים למשימות בקרה ימית; ומטע"ד היפרספקטרלי המאפשר למל"ט לגלות ולזהות מגובה רב חומרים מסוכנים.

"מכל שקל שהמדינה משקיעה בתעשיית החלל - חוזר אליה חצי שקל בתוך חודש"

"ההשקעה של מדינת ישראל בחלל היא אחת ההשקעות 'הזולות' ביותר והכדאיות ביותר שהיא מבצעת", אומר ראש מינהלת הלוויינות של מפא"ת שבמשרד הביטחון, אמנון הררי. הוא אמר את הדברים במסגרת סקירה שמסר בכנס החלל הבינלאומי התשיעי על שם אילן רמון, שנפתח היום במכון פישר בהרצליה.

לדברי הררי, "על כל שקל שמקבלת תוכנית החלל מהמדינה, חצי שקל חוזר אליה אחרי סיבוב של כחודש: 18 אגורות בתור מע"מ ועוד כ-30 אגורות בצורה של מס ההכנסה שמשלמים לה עובדים בתעשיית החלל דרך משכורות המשולמות להם על העסקתם. רוב התקציב בתעשיית החלל מושקע בארץ, ברכש של תוצרת כחול לבן, וזאת כמדיניות שנאכפת בתקיפות". הררי הוסיף ואמר כי החצי השני של השקל המושקע בתעשיית החלל מחזיר את עצמו בצורה של קניית ביטחון מצד המדינה. "מדובר בביטחון מהסוג שתמיד נדרש כאן, בלי קשר או תלות בשאלת הסיכוי למלחמה מידית. גם במצב של רגיעה מוחלטת או אפילו במצב של שלום, מדובר בכלים שמאפשרים לוודא ולאמת שאין אצל השכנים הקרובים והקצת יותר רחוקים התפתחויות שליליות שאינן רצויות", אמר.

ישראל נחשבת לאחת מעשר המדינות בעולם שיש להן יכולת מלאה בתחום החלל, כמו לוויינות ושיגור. לדברי הררי, הקטר הטכנולוגי שמאפשר הישג זה הוא התעשיות הביטחוניות המקומיות, בהובלה משרד הביטחון. "הרבה רעיונות ופתרונות נוצרים בחברות הביטחוניות ומגיעים ממנה, אך אם המערכת הממשלתית לא תתחבר אליהם ותתקצב אותם, הם יישארו בגדר רעיונות", אמר.

לכנס החלל על שם האסטרונאוט הישראלי הראשון שנספה באסון המעבורות קולומביה, אילן רמון, הגיעו ראשי סוכנויות חלל מכל העולם, אסטרונאוטים ואנשי תעשיית החלל. הכנס נערך בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.