גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מי שטוען שמחשב ואדם יתאחדו - אולי הוא מספיק טיפש"

ביג דאטה? לא מעשי תוכנית אסטרטגית? דבר נורא ואיום ללמוד מה גורם לחברות להצליח? לא רלוונטי דייב סנודן, אחד החוקרים המובילים בתחום ניהול ידע, רוצה שתזרקו לפח כל מה שאתם יודעים על ניהול ותלמדו לעבוד בתנאים של חוסר ודאות

כל הרצאה של דייב סנודן, חוקר בתחום ניהול ידע, נפתחת בהצהרה שהוא וולשי, רוצה לומר: אני לא אחד מאותם חניכים ממושמעים של המוסדות ללימוד מינהל עסקים, המוציאים מתוכם אנשי עסקים "אמריקאים", גם אם אינם אמריקאים במקור. נראה שסנודן (שום קשר לאדוארד סנודן, מדליף שיטות הפעולה של ה-NSA) נהנה להיות הילד הרע של עולם הניהול בכלל וניהול הידע בפרט. תכנון העתיד והצבת מטרות ארוכות טווח ויעדים? לא בבית ספרו. לימודים של סיפורי מקרה מוצלחים כמו שנהוג בהרווארד ובאוניברסיטאות אחרות? צריך להעיף אותם לכל הרוחות, כי "לא ניתן לנהל על פי מתכון או תכתיב. אנחנו צריכים שפים ולא טבחים". סנודן הוא בהחלט האיש המתאים להרצות על ניהול בישראל - אומה חסרת תפיסת עתיד, שונאת תכתיבים ובעלת אובססיה תמוהה לשפים.

ומה יחליף מתכונים? סיפורים, הכוח המניע של התרבות האנושית, וניסויים מדעיים לטווח קצר. סנודן לא מסתפק בהצהרות ומנסה להפוך את הפרובוקציות שלו להמלצות ניהול ישימות באמצעות חברת Cognitive Edge שייסד ב-2005. בין לקוחותיו תאגידים גדולים וגופים ממשלתיים. באחרונה היה אורח חברת הייעוץ הארגוני בלומנטל ושות', המייצגת את החברה שלו בישראל.

ניבוי: אי אפשר ללמוד מהעבר

הטכנולוגיה משתנה כל הזמן, וכך גם בני האדם שמשתמשים בה. לכן, אומר סנודן, זו אחת הסיבות לכך שלא ניתן להסתמך על התנהגותם של אנשים היום או בעבר כדי לצפות את התנהגותם בעתיד. כל ניסיון לתכנן את העתיד באמצעות חיקוי של מה שקרה בעבר הוא מופרך. "הבעיה של מדעי החברה עד היום, ובעיקר של מדעי הניהול, היא הניסיון לגזור תובנות מתוך תצפיות, תוך בלבול יחסים של סיבה ותוצאה", הוא אומר. "למשל, נהוג בבתי הספר לניהול ללמוד את 'גורמי ההצלחה של החברות הטובות ביותר', ואז להמליץ לחברות אחרות לחקות אותן חברות, אבל אף חברה שהצליחה באמת לא חיקתה חברה מצליחה אחרת".

כאמור, סנודן מתנער מכל תפיסת ניהול שבבסיסה הצבת יעדים ומטרות. למעשה, כשאנחנו מעלים בפניו את האפשרות שבכל זאת יש תוכניות אסטרטגיות שמצליחות, הוא ממש מצטלב בזעזוע. "אנחנו לא יכולים לדעת כל כך הרבה לגבי העתיד, והצלחה בתוכנית אסטרטגית כזאת היא או מזל גדול מאוד, או 'בישול' של הדוח האסטרטגי בדיעבד, או אולי עדות לפעילות בסביבה קפואה באופן יוצא דופן".

אז מה צריך לעשות? להסתכל על מה שקורה בהווה. לאתר פרמטר אחד שנראה שאינו עובד ולנסות להיטיב אותו, ואז למצוא פרמטר אחר שניתן ברמה סבירה של ודאות לשפר, ואז להיטיב גם אותו. איך יודעים מה לנסות לשפר וכיצד ניתן לנסות ולשפר זאת? על ידי ניסוי ותעייה.

פתרונות מקבילים: הניסוי האוסטרלי

הרעיון של סנודן הוא לנסות במקביל כמה פתרונות. מנהלים ודאי אוחזים כעת בראשם באימה: גם לנהל ללא תפיסת עתיד וגם לנסות ליישם כמה פתרונות בבת אחת? הרי מדובר בכאוס מוחלט והשחתה מטורפת של תקציבים. לא כך, אומר סנודן.

בואו ניקח דוגמה שסנודן מכיר היטב - הטמעת מערכות מחשוב ארגוניות. לדבריו, היום ארגון אינו יכול להרשות לעצמו להטמיע מערכת במיליוני דולרים במשך כשנתיים. עד שהמערכת תוטמע, היא כבר תהיה מיושנת להחריד. לכן הוא ממליץ להשתמש במערכות זולות וגמישות, ולתת לעובדים להתנסות בכמה מהן במקביל. המערכת ש"תתפוס" את העובדים היא המערכת המתאימה ביותר לארגון. ומה מחיר הטעות? לא גדול, הוא אומר, כיוון שמדובר בניסוי זול ומבוקר.

בגלל הדברים האלה, טוען סנודן, SAP ושרפוינט (מערכות מידע שדורשות זמן רב להטמעה) יהיו בדרך לאבדון אם לא ימציאו את עצמן מחדש ("וגם אמרתי את זה בכנס של SAP", הוא מתגאה), וכך גם לגבי כל המקצוע של אפיון מערכות מידע, שבו יושבים אנשי המחשוב עם גורמים שונים בארגון ומנסים להבין מהם הצרכים שלהם ועל בסיס תשובותיהם בונים את "מערכת המחשוב האולטימטיבית". "באפיון מערכות שואלים אנשים מה הם רוצים ואז אחרי שנים רבות נותנים להם גרסה מעוותת של זה. אנשים בכלל לא יודעים מה הם רוצים לפני שהם מתנסים. תמיד חשבתי שאפיון מערכות זה בעיקר כסת"ח. מחתימים אנשים על מסמך שהם לא מבינים עד הסוף, ואז אם המערכת לא יעילה, מאשימים אותם שזה מה שביקשו".

האם ניתן ליישם את הרעיון של פתרונות מקבילים גם בתחומים שאינם הטמעת מערכות מחשוב ארגוניות? בהחלט, אומר סנודן. ניתן לבחון כך שיטות תמרוץ שונות בארגון או טעמים חדשים של מוצר. מסובך ודורש קשב ניהולי? ודאי, אבל זול יותר מטעויות הנעשות כתוצאה מהנחות מוטעות לגבי הטבע האנושי או מ"מתכונים" שהעתקנו מחברות אחרות. "אין כזה דבר לנהל במטרה לא להיכשל, כי אין לנו מספיק ידע על העתיד בעולם משתנה כדי לעשות זאת", אומר סנודן, "במקום זאת, צריך לנהל באמצעות סדרה של כישלונות מבוקרים".

- זה לא יוצר כאוס?

"זה בכלל לא כאוס, כי הניסויים האלה צריכים להתבצע באופן מאוד ממושמע. אתה צריך להיות מאוד ברור ביחס להשערה שלך, איך אתה עומד לבדוק אותה, איזו תוצאה תעיד על הצלחה ומה התקציב ופרק הזמן המוקצבים לניסוי. התהליך הזה הוא ממש ההיפך מכאוס, והוא דורש הרבה משמעת עצמית".

לדבריו, הגישה הזאת יכולה לשפר מאוד את היצירתיות בארגון וגם את מעורבות העובדים, משום ש"כשעובד בא אל מנהל עם רעיון, הוא לא צריך לשכנע אותו שהרעיון טוב, אלא שהוא בר-בדיקה". כך המנהל יכול להרשות לעצמו לסטות מהמקומות שבהם הוא מרגיש בנוח ולתת לעובד לשחק עם הרעיון שלו קצת בתוך הארגון. לפעמים הרעיון יתגלה כמצוין. כך ייבדק מגוון רעיונות רחב יותר, ויגדל הסיכוי ליצירת ארגון שיודע להשתנות ולהתאים את עצמו למצבים חדשים.

כדי להמחיש את הדברים, סנודן נותן דוגמה לניסוי שהחברה שלו ביצעה באוסטרליה. "ביצענו ניסוי לא עבור ארגון כלכלי אלא בניסיון להתוות מדיניות ציבורית, שהיום נקבעת לרוב על בסיס ניחושים. במקרה הזה, הבעיה שהתבקשנו לפתור נגעה לעמים הילידים ביבשת, שהחשיפה לתפריט מתועש הובילה אצלם לעלייה דרמטית במחלות מטבוליות. התבקשנו לבדוק אם ניתן להחזיר אותם לצריכה של התפריט שהיה מנת חלקם לפני החשיפה לעולם המערבי.

"הזמנו אנתרופולוגים, ואחד אמר - הם לא אוהבים לאכול בבית. בואו נקים להם מסעדות עם מזון מסורתי. מישהי אחרת אמרה 'חשוב איך הרגת את החיה, הם יעדיפו בשר שניצוד על פי ההלכה המסורתית' והציעה שנכשיר צעירים לצוד באופן הזה. ניסינו 13 גישות שונות במקביל, ואני זוכר אותן כי הן היו המוצלחות. היום יש לנו מסעדות לאבוריג'ינים שמגישות בשר ציד מסורתי. עשינו תהליכים דומים באינטל וסיסקו, שאי אפשר לדבר עליהם בפתיחות כזאת, אבל החברות הללו למדו להיכנס לניסוי מהיר ולקבל פידבק מהיר".

סיפורים: מלמדים יותר מנתונים

אם נתעקש לנסות לנבא מה אנשים רוצים, סנודן יציע לנו לנסות להבין אילו סיפורים מניעים אותם. "בני אדם אינם מותאמים אבולוציונית לקבלת מידע בצורה של ספר הוראות, הרצאות דידקטיות או סטטיסטיקה, אלא באמצעות סיפורים", הוא אומר. "המוח שלנו לא רוצה שיסבירו לו דברים מההתחלה עד הסוף, הוא משתעמם ומתמרד. הוא רוצה שיספרו לו סיפור פה וסיפור שם, ומכל הסיפורים הוא ירכיב תמונת עולם קוהרנטית משלו".

סנודן מבקר גם את הניסיון להשתמש באלגוריתמים מתימטיים כדי לאתר דפוסי התנהגות ולהסיק מהם כיצד יתנהגו אנשים בעתיד. הניסיון הזה מועד לכישלון, הוא אומר, "שוב הם מבלבלים סיבה ותוצאה. הביג דאטה אומר לך רק מה קורה. הסיפורים הם אלה שאומרים לך מדוע זה קורה. לשטאזי היה מודיעין מעולה, אף שבקושי היו להם אמצעים טכנולוגיים. היו להם בני אדם. אנחנו צריכים יותר חיישנים אנושיים, כי אנשים רואים את העולם באופן שונה לחלוטין ממחשבים, ומי שטוען לעתיד שבו המחשב והאדם יתאחדו - אולי הוא באופן ספציפי מספיק טיפש כדי שיעבירו את המוח שלו למחשב".

כיוון שבני אדם הם "חיות נרטיביות" כדברי סנודן, אפשר להשפיע עליהם באמצעות סיפורים או ללמוד מהם על מה שמניע אותם. החברה של סנודן פיתחה מכשיר בשם sensemaker, המפענח סיפורים שלקוחות או עובדי חברות מספרים לעצמם על החברה ועל המוצר, למשל כדי להשיג פרסום אפקטיבי יותר או להניע את העובדים באופן טוב יותר.

"הלקוחות או העובדים מתבקשים לנהל יומן בסמארטפון ובו הם מתעדים משהו שקשור לחוויה שלהם, למשל 'ספרו לי מדוע זה מקום עבודה נהדר'", מתאר סנודן את התהליך. "ה'סיפור' יכול להיות גם קטע קול או תמונה, העיקר שיעביר את המסר. לאחר מכן מפענחים את הסיפור, אך מי מפענח אותו? לא קורא חיצוני, גם לא אלגוריתם חישובי, אלא המספר עצמו. "אנחנו מבקשים מהם לומר מה הסיפור הזה אומר על הבוס שלהם - האם הוא יותר אינטלקטואל? יותר אלטרואיסט? יותר מנהיג?" האפשרויות לבחירה מוצגות כקודקודים של משולש, והמספר-מפענח צריך לבחור נקודה כלשהי במשולש - למשל, אולי הבוס נמצא באמצע בין אלטרואיסט לאינטלקטואל, אבל רחוק ממנהיג. "ראינו שכך קל יותר למפענחים, כי לא תמיד הם יודעים לתת תשובות חד-משמעיות", אומר סנודן.

- לאילו מטרות מלבד פרסום ושביעות רצון של עובדים אפשר להשתמש בתהליך הזה?

"אנחנו משתמשים בו למשל כדי לנבא בעיות בטיחות, על ידי בדיקה של גישות העובדים לעניין הזה. אם תשאל ישירות, כולם כמובן יגידו שהם חושבים שבטיחות היא דבר חשוב מאוד, אבל אנחנו מבקשים מהם לספר כל יום או כל כמה ימים (יש רוטציה בין המדווחים כדי שלא יתעייפו) על אירועים הקשורים לבטיחות שהתרחשו אצלם". באמצעות פענוח הסיפור והמשולש, ניתן לזהות מראש מתי הרגישות לבטיחות מתרופפת, טוען סנודן.

- גם כשאנחנו מנסים למצוא פתרון לבעיה רפואית לעתים קרובות נחפש ברשת, מלבד מחקרים, סיפורים דומים.

"בדיוק. אנחנו עובדים היום על מוצר כזה לשוק הבריאות, ובזמן שעבדנו על זה אובחנתי כחולה סוכרת. ראיתי אז סרט על גיבור לאומי של ויילס שמת מהמחלה בתוך שנים ספורות. זה השפיע עליי מאוד. מחלתו הייתה מתקדמת רק בעשר שנים מזו שלי. הסרט השפיע עליי יותר מכל סטטיסטיקה שיכלה להסביר לי שמצבי מסוכן, ובאמת עשיתי מה שצריך והיום אני נחשב אדם שלא חולה יותר בסוכרת - אפשרות שהרפואה מכחישה.

"אנחנו רוצים למכור את ה-sensemaker שלנו ככלי לחברות ביטוח, שידרבנו את החולים לתעד את מחשבותיהם ואת הפעולות שהם עושים כדי להתמודד עם מחלתם. הם יספרו את הסיפור שלהם, ייחשפו לסיפורי אחרים וכך ילמדו על המחלה ויקבלו הוראות טיפול באופן שונה מהאפיקים הדידקטיים הקיימים".

דייב סנודן

תפקיד: חוקר בתחום ניהול ידע ומייסד חברת Cognitive Edge

נולד: 1954, ויילס

השכלה: תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת לנקסטר ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת אסקס

מגורים: אנגליה

קריירה: לפני שהקים את Cognitive Edge ב-2005 עבד במשך עשור בחברת IBM ועמד בראש המכון לניהול ידע שלה. לפני כן עבד במגזר השירותים, בתפקידי ניהול שונים

גאוות הוולשים: "בוויילס יש 3 מיליון איש, ואני חושב שזה מספר אידיאלי לאוכלוסייה של מדינה", אומר סנודן, "אם גדלים יותר מזה, מאבדים את הקוהרנטיות התרבותית. בצרפת, באנגליה ובאיטליה אין למעשה תרבות מאחדת, אלא מגוון גדול של תרבויות הנמצאות בקונפליקט. בזכות הגודל שלנו, אנחנו יותר שבטיים. כשקיבלנו עצמאות חלקית, החוק הראשון שחוקקנו היה חינוך ובריאות חינם"

עוד כתבות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?