העליון: זכותו של אדם לאיסור פרסום שמו בתביעות נזקי גוף

השופט אליקים רובינשטיין ברמז לחברות הביטוח: "איני מבקש לתלות בחברות הביטוח ללחוץ על התובעים להתפשר, כדי שלא לראות את שמם מתנוסס בראש חוצות בעיתון או באתרי האינטרנט"

שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, מחזק ומרחיב את הזכות לפרטיות תובעים בנזקי גוף בעידן האינטרנט, וקובע כי בקשה לחיסיון שמם גוברת על עיקרון פומביות הדיון.

בהחלטתו ציין השופט רובינשטיין, כי די בפרסום הפרשה עצמה בלא השם המלא (כפלוני או בראשי-תיבות), כדי להבטיח את זכות הציבור לדעת ואת עיקרון פומביות הדיון, וזאת כדי לא לפגוע בעיקרון החוקתי ובזכות היסוד לפרטיות אדם ושמירה על צנעת הפרט שלו. מידע אודות מצבו הבריאותי של אדם, קובע רובינשטיין, הוא היבט מובהק ומרכזי של צנעת חייו.

החלטת העליון ניתנה בערעור שהגישו תובעים בתביעת נזיקין על-פי חוק הפלת"ד. באמצעות עורכי הדין אריאל פרויליך וניסים פרחי ממשרד פרויליך-פרחי טענו התובעים, בן והוריו, כי פרסום המצב הרפואי של הבן בתחום הפיזי והנפשי, לאור התאונה שעבר, מהווה פגיעה בזכותו לפרטיות ולסודיות רפואית, העלולה ליפול קורבן לחשיפה לאינטרנט.

עוד טענו התובעים כי לא מדובר בדמות ציבורית שטובת הציבור מחייבת את פרסום שמה, וכי די בציון שם התובע בראשי-תיבות.

מנגד, חברת הביטוח הנתבעת, המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול), טענה כי אין עילה לאיסור פרסום השם, וכי עיקרון פומביות הדיון הוא ערך חוקתי בסיסי.

כאמור, בית המשפט העליון קיבל את הבקשה לאיסור פרסום השם בתיק הנדון וצידד בזכות לשמירה על הפרטיות בעידן האינטרנטי, בציינו כי "כיום, בהקלדה נוחה, במאמץ מינימלי, מתעצמת הפגיעה הפוטנציאלית במי שפרטי בריאותו נחשפים".

השופט רובינשטיין ציין גם את המשפט העברי כמגן על הפרטיות, שעלולה במקרים מסוימים להביא ללשון הרע. "כללם של דברים, יחשוב כל אחד מאיתנו האם היה רוצה שמצב בריאותו הפיזי והנפשי ייפרש בפני הרבים בנקיבת שמו - בטוחני בתשובה שניתן".

רובינשטיין מצא לנכון להתייחס גם לטענת ההתנגדות של הפול לאסור על פרסום שמות תובעים, ורמז לאינטרסים חבויים שעלולים להיות לפול בהחזקת עמדה זו. "איני מבקש לתלות בחברות הביטוח או בנתבעים כלשהם רצון ללחוץ על התובעים להתפשר, כדי שלא לראות את שמם וענייני גופם מתנוססים בראש חוצות בעיתון או באתרי האינטרנט".