לא הזמן להיות נאורים

מה תכלית ההבחנה בין טרוריסט מסוג אחד לטרוריסט מסוג שני

נגיד שאנחנו במצב מלחמה עם סוריה (או כל גורם אחר), ונגיד שאוניברסיטת תל אביב מזמינה להרצאה אצלה את אחד ממנהיגי סוריה, האם ביטול ההרצאה היה נחשב לפגיעה בחופש הביטוי? הנמשל הוא ישראלי ערבי שישב כמה שנים בכלא בעוון סוגים שונים של שיתוף פעולה עם חיזבאללה.

ארגון זה מכריז השכם והערב, בגאווה גדולה ובהתלהמות נלהבת, שלא ישקוט עד שימחק את ישראל מהמפה. מה המשמעות של הכרזות כאלה כאשר המנהיג עצמו מגבש ומשמיע אותן? בכל המילונים של כל המדינות והשפות זה מתפרש כמצב מלחמה. ומי שכך נוהג נתפס, לכן, כאויב.

האוניברסיטה "מבהירה"

אחד כזה הוא מוחמד כנאענה, שחסידיו באוניברסיטת תל אביב סידרו לו הרצאה במסגרת חגיגות יום האדמה. כמה מאות סטודנטים מחו ודרשו את ביטול הרצאתו של סייען הטרור. "האוניברסיטה מצדה הודיעה כי הסיבה לביטול היא החשש לפגיעה בסדר הציבורי, ולא טענות לגבי לגיטימיות נגד ההרצאה" (מן העיתונות).

בהודעה נוספת טרחה האוניברסיטה להבהיר שהיא "דבקה באישור שלפיו ניתן לקיים בקמפוס אירוע ליום האדמה, כל עוד האירוע לא עובר על חוקי המדינה". חשוב מאוד לאוניברסיטה לפרסם הבהרה זו כדי שיהיה ברור ששיתוף פעולה עם מרצחי יהודים היא לא הבעיה המרכזית מבחינתם. מה שלהם מפריע זו הפגיעה בחופש הביטוי, לטענתם.

כלומר, האוניברסיטה הנאורה מיהרה לפרסם מגננה בטרם התקפה: "אנחנו בעד חופש הביטוי", מגיבה האוניברסיטה, "כל עוד הביטוי לא עובר על החוק". טוב, גם זו עמדה. מניפולטיבית, כמובן. גופים רבים השתמשו בה כדי לתרץ פגיעות אמיתיות או מדומות בזכות הביטוי החופשי, וגם בזכות למות באופן טבעי. גם גופים יהודים וגם ערבים, שהמשותף להם הוא התנגדות לוהטת למדיניות הישראלית בשטחים.

סייענים במובן טרוריסטים

פעילי הארגונים התומכים ב"חופש הביטוי" (אצלנו, לא אצלם) אומרים שהחלטת האוניברסיטה היא בגדר "סתימת פיות". אוי לאוזניים שכך שומעות. סתימת פיות בישראל. לא בלבנון, סוריה, עיראק, בעצם בכל מקום בו שולטים מוסלמים-ערבים. ואת זה טוענים לא רק פעילים של הטרור, אלא גם "סייענים".

מי המציא את המונח החדש הזה? המונח המטעה הזה? ה"סייענים" עצמם. כדי להבדיל את עצמם מהדבר האמתי, ה"טרוריסט". מאיפה בא להם הרעיון החכם הזה? מאתנו כמובן, מההבחנה בין טרוריסטים עם או בלי דם על הידיים. כאילו שיש הבדל. כאילו שהביטוי "טרור" אינו קולט לתוכו את כל סוגי הטרור.

אין חופש ביטוי לאויבינו

כמה פעמים בחיי ניסו השלטונות לסתום את פי. באמת, לא כמניפולציה. נאבקתי נגד מגמה זו. ועכשיו אני מוצא את עצמי נאבק נגד פתיחת הפיות של אלה המבינים ויודעים את המשמעות של השימוש בהם. לא צריך להיבהל ממלים אלה. צריך לקבוע קו מדיני ומשפטי חדש: "אין חופש ביטוי אצלנו לאויבינו, כל עוד אין לעמדות שלנו את אותו החופש אצלם". ולומר זאת בגאווה של אנשים צודקים, ולא בתירוצים של חלשים.