אונ' אריאל: פיטורי פרופ' חצרוני - בשל התבטאויות מזלזלות

פרופ' אמיר חצרוני, מרצה לתקשורת, טען בפנייתו לביה"ד כי אונ' אריאל רוצה לפטרו בשל פועלו בוועד הסגל האקדמי המצוי בסכסוך עבודה עם ההנהלה ■ האונ' בתגובה: "לפיטורים אין קשר לפועלו בוועד; דבריו פגעו במגזרים שלמים"

"אוניברסיטת אריאל שוקלת את פיטוריו של פרופ' אמיר חצרוני על רקע הפגיעה הקשה הכרוכה בהתבטאויותיו החריפות והמזלזלות כלפי מגזרים שונים בחברה הישראלית, וללא קשר לפועלו כחבר ועד הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה" - כך טוענת אוניברסיטת אריאל במענה לטענותיו של פרופ' חצרוני כי היא רוצה לפטר אותו מעבודתו כמרצה לתקשורת בשל פועלו בוועד הסגל האקדמי של האוניברסיטה, שנמצא בסכסוך עבודה עם ההנהלה.

האוניברסיטה שבשומרון הגישה את התגובה היום (א') לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, לאחר שחצרוני פנה לבית הדין בבקשה שיוציא צו למניעת פיטוריו מעבודתו.

פרופ' חצרוני, מרצה "צבעוני", הוא חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת אריאל מאז שנת 2009. חצרוני, מרצה לתקשורת, קיבל זימון לשימוע לפני פיטורים בעיצומן של בחירות לוועד הסגל האקדמי, שנערכו באוניברסיטה לפני חופשת הפסח. בתגובה עתר חצרוני, באמצעות עו"ד ברוך אורנשטיין, לבית הדין לעבודה בתל-אביב, והדיון בעתירה יתקיים מחר (ב').

האוניברסיטה טוענת, באמצעות עורכי הדין יעל דולב ואדם עדי ממשרד גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג ושות', כי חצרוני התבטא בפומבי בשורה של התבטאויות שפוגעות בשמה הטוב ובתדמיתה, ובכך הן גורמות לה נזק כבד הן במישור הערכי-מוסרי והן במישור הכלכלי.

"לא יעלה על הדעת כי חבר סגל במוסד אקדמי, אשר חרת על דגלו פתיחות וסובלנות כלפי כלל המגזרים בחברה, פוגע באוכלוסיות שלמות, שהמוסד משקיע משאבים עצומים על מנת לקרבם אליו כסטודנטים פעילים", נאמר בתגובת האוניברסיטה שמתפרסמת ב"גלובס" לראשונה.

הטיעונים של האוניברסיטה, אף אם יתקבלו, מעמידים בפני בית הדין לעבודה שאלה משפטית לא פשוטה: האם מוסד אקדמי רשאי לפטר מרצה על רקע השקפת עולמו ועמדותיו - זאת בשעה שחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעביד להפלות עובד על רקע השקפה.

בתגובתה מפרטת האוניברסיטה כמה מהאמירות של חצרוני, שפוגעות באוניברסיטה ומחייבות, לטענתה, את הפסקת העסקתו אצלה. "לדוגמה, חצרוני מתייחס לנשים כאל חפץ שאפשר לתמחרו, באמצעות מבחן שחיבר והפיץ בעמוד הפייסבוק שלו".

לפי האוניברסיטה, בעיתוי אחר התייחס חצרוני למאבקן של נשים לשוויון זכויות ונגד ניצול והטרדה מינית בבלוג "אחת מתוך אחת", כ"מזימה של קבוצת נשים פמיניסטיות רדיקליות אקטיביסטיות", בכותבו כי "אם הייתי נקלע לשריפה קטלנית והייתי יכול להציל ממוות או חתול או פמיניסטית רדיקלית אקטיביסטית, הייתי מציל את החתול".

עוד כתבה האוניברסיטה כי "לדברי חצרוני, הנשים נאבקות נגד ניצול, הטרדה ואונס רק בשל היותן לא אטרקטיביות".

נושא אחר שבנוגע אליו התבטא חצרוני ושמוזכר על-ידי האוניברסיטה הוא המקרה של משה סילמן ז"ל, שהצית את עצמו למוות במהלך המחאה החברתית, בשל המצוקה הכלכלית אליה נקלע. לפי התגובה, חצרוני בחר להתבטא באותה הזדמנות כי "ייתכן שנפטרנו בזול מפרזיט". לדברי האוניברסיטה, "חצי שנה לאחר פטירתו של סילמן ז"ל בחר חצרוני להביע שמחה על מותו וכתב כי 'אנחנו חוגגים חצי שנה שלא משלמים לסילמן קצבאות ולא ממנים לו תרופות'".

"מדעי הכלום"

עוד מציינת האוניברסיטה כי חצרוני התבטא בפוגעניות גם נגד מקצוע התקשורת אותו הוא מלמד באוניברסיטה, ובכך בבחינת כורת את הענף עליו הוא יושב. "כך למשל, לדידו של חצרוני מקצוע זה שייך לתחום 'מדעי הכלום', כלשונו. חצרוני אף קיים הרצאה תחת הכותרת 'פרופסור על הבר - מה עדיף: לפתוח נגריה או ללמוד לתואר שני במדעי הכלום?".

לפי האוניברסיטה, "בהיעדר טענות של ממש נגד פיטוריו, מנסה חצרוני להצטייר כלוחם זכויות מטעם עמיתיו, כאילו זימונו לשימוע מהווה התערבות בוטה ופסולה בבחירות לוועד הסגל האקדמי וסופו של מסע נידוי והתנכלות אישית על רקע פועלו כחבר ועד הסגל נגד רצון ההנהלה".

חצרוני: "לא ראוי שהאוניברסיטה שכרה נגדי משרד עורכי דין מהיקרים בארץ"

פרופ' אמיר חצרוני אמר היום בשיחה עם "גלובס" כי הוא מופתע שאוניברסיטת אריאל פנתה למשרד עורכי הדין גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג ושות' כדי שייצג אותה מולו.

"האוניברסיטה מעסיקה לשכת ייעוץ פנימית, ולא ראוי שהיא תפנה לאחד ממשרדי עריכת הדין היקרים ביותר בארץ, במטרה לסלק ממנה את הפרופסור מספר אחת במחקר בתקשורת", אמר חצרוני, שציין כי מדובר בבזבוז כספי ציבור.

לדבריו, "מוסד ציבורי צריך לנהוג באחריות בכספים שהוא מקבל ממשלם המסים ומהסטודנטים, והכספים לא צריכים ללכת לעורכי דין, ודאי לא בתיק כזה. אם מדובר היה בתיק שדן בפטנט בינלאומי שכרוכים בו מאות מיליונים, עוד אפשר היה להבין. אבל פה מדובר בתיק שבתסריט האופטימי ביותר מבחינת האוניברסיטה, יהיו להם בסופו פחות מאמרים בתחום התקשורת".

- ולגופם של דברים?

"ב-2012, כאשר אריאל הייתה עדיין מרכז אוניברסיטאי וחיכתה להכרה כאוניברסיטה, היא הגיבה לדברים שאמרתי בנוגע למשה סילמן וציינה כי המרכז אינו מתערב בהבעת דעה של מרצים, וכך ראוי שינהג כל מוסד אקדמי במדינה. מפתיע מאוד שהיום הם שינו את עמדתם ואף מזכירים בתגובה את אותה התבטאות שלי לגבי סילמן.

"נראה שיחד עם ההתקדמות בדירוג האקדמי חל פיחות מדאיג ביותר אצל אוניברסיטת אריאל בכל הנוגע לערכים של חופש ביטוי, חופש אקדמי וחופש ההתארגנות של עובדים. מן הראוי שהרגולטור ייתן על כך את הדעת".