"מה שהתחיל כמבצע בעזה, מסתיים בעסקאות בשוקי העולם"

בכירים בתעשיות הביטחונות מודים: מבצע "צוק איתן" עשוי להביא להתאוששות התעשייה ולהפוך אותה למרוויחה הגדולה של הלחימה ■ בכיר בתעשייה: "המערכות שלנו נבחנות כל הזמן בשדה הקרב, והעולם מסתכל"

כיפת ברזל גראד עזה טילים  / צלם: רויטרס

גם אם תקציב הביטחון ל-2015 לא יגדל דרמטית, לקריה בת"א יזרמו מיליארדים כדי לכסות את עלויות הלחימה של הקיץ האחרון. סביר להניח שלרשות מערכת הביטחון יעמוד ארנק תפוח, והיא תצא לשופינג עם סל ריק ורשימת קניות שמתארכת, ביחס ישיר להתארכות הלחימה בדרום.

עבור החברות הביטחוניות בישראל הלחימה בדרום באה בזמן: מנכ"לים ומנהלי כספים בחלק מהן כבר התרגלו להסביר ביצועים צולעים במשבר עולמי בשוק הביטחוני, בשחיקה של הדולר ובתחרות העזה על כל מכרז: שינויים בסדרי העדיפויות של מדינות בשווקים הקלאסיים שלהן הובילו לקיצוצים בתקציבי ההצטיידות בנשק ולהאטה בענף.

התחרות על כל עסקת נשק הפכה לאלימה, ועל כל מכרז קופצים רבים ובהם גם חברות ענק. התוצאה ניכרת בדוחות הכספיים של חלק מהחברות הביטחוניות הישראליות. "קשה לדעת אם המערכה בדרום תעשה טוב לתעשיות בטווח הקצר, אבל בטווח הבינוני והארוך המבצע נותן תוקף ליכולות שפותחו כאן. המעבר בין המעבדה לשדה הקרב, יעשה לחברות האלה טוב", העריך בכיר בחברה ביטחונית גדולה.

משפל לגאות

המהלך הראשון של צה"ל ב-6 אחרי המלחמה יהיה לחדש מלאים. עם תחילת המערכה בדרום מחסני החירום נפתחו, המלאים מדלדלים והביקוש לטילים, פגזים, תחמושת לנשק קל ועוד - בשמיים. אבל זה הכסף הקטן: בחודשים שיבואו אחרי הלחימה, צה"ל ומערכת הביטחון יתחקרו כל קרב, בניסיון להפיק לקחים ולסגור פערים. סגירת פערים כזאת עשויה להסתכם במיליארדים: כבר עתה ברור שסכומי כסף גדולים יישפכו על חיפוש של מענה לאיום המנהרות ההתקפיות שנחשף בלחימה הנוכחית. מערכת הביטחון ואחת החברות הביטחוניות הגדולות תקיים בקרוב ניסוי למערכת שאמורה לגלות מנהרות כאלה, ואם הוא יצליח, פריסתה בשטח תסתכם ביותר מ-2 מיליארד שקל. זאת, בלי לדבר על פריסת המערכת בגבול עם לבנון.

מערכת הביטחון תידרש לסגירת פערים גם בתחום המיגון של רק"מ (רכב קרבי משוריין): אף שהאיום על הרק"מ ברור כבר שנים רבות, ההצטיידות בכלים ממוגנים הייתה חלקית. הקרב של חטיבת גולני בשכונת סג'עייה בתחילת התמרון הקרקעי בעזה, שבו נפגע נגמ"ש מיושן ובלתי ממוגן מסוג M-113 ו-7 לוחמים נהרגו, המחיש את הצורך להרחיב את השימוש בכלים ממוגנים. אלא שלצה"ל עומדים מאות כלים מסוג זה, שעדיין נחוצים בשל הצטיידות מצומצמת יחסית בנגמ"ש המתקדם והממוגן, נמ"ר. בעבר מערכת הביטחון נמנעה מתוכנית למיגון הכלים בגלל מגבלות כספיות. יש גם חברה ביטחונית ישראלית שיודעת לעשות את העבודה. יהיה מעניין לבחון את מדיניות מערכת הביטחון בנושא זה.

"ההיסטוריה הוכיחה שהכל כאן מתנהל מקיצוניות אחת לקיצוניות השנייה", אומר ל"גלובס" בכיר באחת החברות, "ממצב שבו סוגרים כמעט לחלוטין את הברז לטובת הצטיידות במערכות, יעברו קרוב לוודאי למצב של קניות במיליארדים. עד לשבועות האחרונים משרד הביטחון סחב חובות של מאות מיליוני שקלים לחברות הביטחוניות. הטרנד היה להשקיע יותר בחינוך וברווחה ופחות בביטחון. המציאות מוכיחה שצריך גם וגם וגם".

בכיר בחברה ביטחונית אחרת מודה: "החברות הביטחוניות יהיו המרוויחות הגדולות מהמבצע. התעשייה הביטחונית, לאורכה ולרוחבה, תיהנה מהכנסות בעקבות פיתוחים חדשים, אבל בסוף העדנה הזאת תחלחל למטה, לשאר התעשיות. סביר מאוד להניח שבעזה תיווצר תפיסת הגנה חדשה, בעיקר על רקע איום המנהרות. כמובן שצה"ל ידרוש מערכות לגילוי מנהרות, אבל יהיה צורך גם במערכות חדשות על פני הקרקע. אם מערכות קודמות, בעיקר מלחמת לבנון השנייה, הייתה גורם מאיץ לפיתוח של מעיל רוח להגנה על טנקים ורק"מ, הרי שהמערכה בעזה תהיה גורם מאיץ לפיתוח טכנולוגיות שלא נראו בשדה הקרב בעולם. טכנולוגיות כאלה מכניסות לחברות המון כסף, בעיקר כשהן נמכרות בעולם".

מלחמה כשדה ניסוי

והכסף הגדול אכן נמצא בעולם, וכשצה"ל מצטייד במערכות הוא גם הפרזנטור הטוב ביותר של המוצר. אם התעשייה הצבאית (תעש) פיתחה בשנים האחרונות פגז טנקים מדויק ובעמוד ענן נעשה בו שימוש, יהיה לה קל למכור אותו בעולם. "אנחנו חיים בשדה ניסויים", אומר בכיר באחת החברות, "המערכות שלנו נבחנות כל הזמן בשדה הקרב והעולם מסתכל. אין היום הרבה כסף בשוק וחברות לא ממהרות להשקיע הון על מחקר ופיתוח. הן יעדיפו לקנות מאתנו או לגשת לפרויקט עם חברה ישראלית שתהיה קבלנית משנה. מה שמתחיל כמבצע מוגבל בעזה, מסתיים בעסקאות נאות בשוקי העולם".

ניכר שבתעשיות הביטחוניות לא מתרשמים מהודעות גינוי כלפי ישראל שמפרסמות חלק ממדינות העולם בעקבות הלחימה בעזה. הודעות כאלה פורסמו גם בסבבי לחימה קודמים. בימים האחרונים למשל אירעו שני מקרים שבהם מפגינים פרו-פלסטינים חדרו למפעלים של אלביט מערכות באנגליה ובמלבורן באוסטרליה. בשני המקרים המפעלים הושבתו מפעילות למספר שעות. נזק לא נגרם, המפגינים השיגו את התמונות הרצויות, העלו אותן לטוויטר והסתלקו.

כשמדובר בידע ייחודי שמקורו בישראל, גם מדינות שכלפי חוץ מפגינות עמדות עוינות לא ממהרות לשבור את הכלים. "יש כאן מצב פרדוקסלי", מעיד בכיר באחת החברות, "יש מדינות שיכולות לגנות אותנו בלהט כלפי חוץ, אבל בשקט בשקט הן משתפות אתנו פעולה בתחום הנשק ולא בגלל העיניים היפות שלנו ולא מתוך חיבת ציון. הן צריכות בדיוק את אותן מערכות שצה"ל עושה בהן שימוש בעזה".