אשר: "נפעל בחומרה נגד מסתירי הון. אני מציע להם לדווח"

מנהל רשות המסים מבהיר כי מי שלא יבחר ב"גילוי מרצון", והרשות תגיע אליו בעצמה, יספוג עונשים כבדים: "בידינו רשימות של אלפי ישראלים. העולם התכווץ, והיכולות להחביא כספים הצטמצמו. אנו מצלבים מידע על ישראלים בעולם"

משה אשר / צילום: אלון רון
משה אשר / צילום: אלון רון

יומיים לאחר פרסום נוהל "גילוי מרצון" החדש של רשות המסים, נמצא מנהל הרשות, משה אשר, בעיצומו של הקמפיין לפיתוי הנישומים לבחור בהליך.

בכנס שערך ארגון "סטפ ישראל" בתל-אביב בנושא "אין מקלטי מס בטוחים", הבהיר אשר כי מי שלא יבחר בהליך גילוי מרצון, והרשות תגיע אליו בעצמה, יספוג עונשים כבדים.

"יש בידינו רשימות ובהן אלפי ישראלים. לפני שנגיע אליכם - ויש לנו המון מוטיבציה, אינדיקציות ואפשרויות להגיע למידע שלכם - ונפעל נגדכם בחומרה, אני מציע שתבואו ותדווחו את ההון ותשלמו מסים. כך גם נוכל גם להוריד מסים בעתיד", הבהיר.

לדברי אשר, "כולנו עדים לכך ששר האוצר עושה את כל המאמצים כדי לא להעלות מסים, וזה לא פשוט. במיוחד בתקופה כל-כך קשה כשיש לנו הוצאות ביטחון רבות והוצאות לחימה, וגם ללא הוצאות מבצע 'צוק איתן', יש לנו תקציב מאוד-מאוד לחוץ. ובכל זאת, שר האוצר אומר 'אני לא מעלה מסים'. זה אומר שמבחינתנו כרשות מסים אנחנו צריכים לוודא שנגיע לכל מי שיש לו כספים שלא דווחו".

אשר ציין כי הליך הגילוי מרצון "יסייע לנו כחברה להעלות את השוויון בנטל, להימנע מקיצוץ בתקציבי הרווחה והחינוך שלנו ולהימנע מהעלאת מסים; וזה גם נדרש כי העולם השתנה בשנים האחרונות, כולם רוצים לחשוף עברייני מס, ואנחנו לא לבד. העולם התכווץ, היכולות להחביא כספים הצטמצמו, וכולם יכולים להרגיש זאת. אנחנו בלב השינוי".

על רקע חילופי המידע בין המדינות, השקיפות הגוברת, האמנות הבינלאומיות לשיתופי-פעולה ומדיניות ה-OECD לחשוף העלמות מס, הבהיר אשר כי "זאת סביבת המס החדשה שלנו. המדינות הבינו שאם כל אחת עוזרת באמצעות הלנת קצת כסף אצלה בבנק להעלים מס במדינה אחרת, גם היא סובלת מכך. החלפת האינפורמציה בין מדינות היא הבסיס לדיווח התקין במישור הבינלאומי. זה הכלי האפקטיבי ביותר".

אשר הוסיף כי כיום יש לרשות המסים תשתית של אמנות מס עם מדינות אחרות מאוד טובה, "אבל עד היום חילופי המידע לפי האמנות האלה היו פר-תיק, ובאופן כזה קשה לייצר טיפול רוחבי במסה של העלמות המס".

לכן, הזהיר אשר, "עכשיו אנחנו 'מפקסים' את עצמנו בלקבל רשימות בנקאיות נרחבות ולהצליב מידע על ישראלים בעולם. כך, למשל, לאחרונה קיבלנו רשימות עבודה שאנחנו בודקים אותן, ובקרוב נוכל לפרסם נתונים על חקירות שניהלנו נגד ישראלים ששמם עלה במסגרת הרשימות האלה ונחשדים בהעלמות מס".

כפי שנחשף ב"גלובס", ברשות המסים מתנהלת בימים אלה חקירה בינלאומית נרחבת שראשיתה במידע שהגיע לרשות על ישראלים המנהלים חשבונות וכספים, בין היתר בשווייץ. אשר התייחס גם להרחבת רשת המדווחים לרשות המסים באמצעות שליחת המכתבים למאות אלפי אזרחים בארץ, כפי שדווח לראשונה ב"גלובס".

לדבריו, "בישראל אין חובת דיווח כללית על כלל תושבי המדינה, ואני לא בטוח שצריך. אני לא רואה טעם בזה שנטיל חובת דיווח על אישה מדימונה שמתפרנסת משתיים-שלוש עבודות כדי להגיע שכר בסיסי. יחד עם זאת, אנחנו צריכים להיחשף למידע שמוסתר מאיתנו. לכן התחלנו בפרויקט השנה, במסגרתו לקחנו את המידע שיש לנו במחשב ועשינו הצלבות ושלחנו טופס דרישה לדיווח על ההכנסות והנכסים ל-106 אלף אזרחים. עד עכשיו כבר ענו לנו 50% מהמכותבים. כעת אנחנו משווים את התוצאות שקיבלנו לנתונים שיש אצלנו".

הפרויקט ספג לאחרונה ביקורת קשה, בין היתר בטענה כי אינו ממוקד מספיק, וכי אזרחים לא רלבנטיים קיבלו מכתבים מהרשות - בהם ילדה בת 5, פנסיונרים, חיילים בודדים ועוד. ואולם לדברי אשר, מהלך שליחת המכתבים מניב כבר תוצאות. "רק בעקבות משלוח המכתבים, אלפי אנשים כבר פתחו תיקי מס והחלו לשלם מסים. מצד אחד דיווחו על נכסים, הדירות שיש להם וכדומה, והחלו - בלי קשר להחלטה שלנו - לשלם את המס".

אשר הוסיף כי לא תמיד מדובר בסכומי מס משמעותיים, ולכן עדיף לדווח מאשר להיקלע להליך פלילי. "לא מדובר בסכומים מאוד דרמטיים. על שכר דירה של 5,000 שקל לחודש, 60 אלף שקל לשנה, משלמים 10% מס שנתי. זה לא דרמטי, אז תשלמו את המס".

"הנישומים הבינו את ההזדמנות"

בהמשך התייחס גם אבי ארדיטי, סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין וראש מינהל המכס, להזדמנות שמעניק נוהל הגילוי מרצון לאזרחים. "משתמשים היום יותר ויותר ברשות המסים וחושפים אותה למידע שמתייחס לפשיעה החמורה בישראל. מרבית הפשיעה יש לה היבט פיסקאלי, ולכן רשות המסים תמיד שם, לצד המשטרה, רשות ניירות ערך וכל גורמי האכיפה".

ארדיטי הוסיף כי "בשנים האחרונות האכיפה התגברה, יש גידול הולך ומתמיד של רשות המסים בהגשת כתבי אישום, וגם בתי המשפט מחמירים יותר ויותר בענישה, כי הם מבינים שמדינה שצריכה יציבות, חייבת אכיפה אמתית. במקביל, רשות המסים היום חשופה הרבה יותר למידע של העלמות מס מכספים של ישראלים בחו"ל, ויש בידינו היום רשימות של ישראלים שחושפות מיליארדי שקלים שנמצאים בחו"ל".

על רקע זאת ממליץ גם ארדיטי לנצל את ההזדמנות לגילוי מרצון, לפני שהרשות תגיע לכסף בעצמה. "ברגע שהרשות בהליך גילוי מרצון מוותרת על הפן הפלילי, היא עושה זאת רק פעם אחת, וכדאי לנצל את זה. זו הזדמנות".

לדבריו, ההליך הפך לפופולרי יותר לאחרונה, והמגמה תגבר. "בעבר היו לנו כ-20 בקשות לגילוי מרצון בשנה, אבל כיום יש לנו כ-1,000. יש לי הרגשה שהמספר הזה יוכפל בקרוב. עם השנים, ההליך הזה הפך ליותר ויותר רלבנטי, והנישומים הבינו את ההזדמנות שיש בו".

ארדיטי הבהיר כי נוהל הגילוי מרצון לא יחול כעל כספים שמקורם בעבירה. "אין לי כוונה להלבין במסגרת הנוהל כספי סמים, הימורים או זנות. אנחנו ננטר מקרים שבהם משתמשים בהליך גילוי מרצון לצורך הלבנת הון, שהושג בפעילות לא חוקית. זה חלק אינטגרלי מההליך".

בהמשך דיבר עו"ד מאיר לינזן, המכהן כיו"ר סטפ ישראל וראש מחלקת המיסוי במשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, והתייחס אף הוא לשינויים בעולם בנוגע לחילופי המידע ולחשיבות ההליך. "יש שינוי דרמטי בעולם. מדינות נכנסות להסכמים דו-צדדיים ורב-צדדים, שבמסגרתם על בסיס אינדיבידואלי או אוטומטי מוחלף מידע על חשבונות בנק ונכסים. על רקע זה, יש חשיבות רבה גם לנושא של הגילוי מרצון. התוכנית שפורסמה לאחרונה, בכדי שתהיה יעילה בשטח, על רשויות המס לגלות פחות נוקשות בכדי שיותר ויותר בעלי חשבונות בחו"ל יפנו להליך. אני יכול להעיד שביומיים האחרונים לא מעט לקוחות פונים אלינו בעקבות פרסום התוכנית".