הממשלה הבטיחה עוד בית חולים בב"ש? לא כל-כך מהר

יעל גרמן ויאיר לפיד מכריזים בחגיגיות על הקמת בית חולים - אבל רק הממשלה הבאה תחליט האם באמת להקים אותו ■ גורמים במערכת הבריאות: "כשהממשלה ביקשה להקים נמלי ים חדשים, היא לא בזבזה רגע אחד"

שעת צהריים, היום (ב'), קריית הממשלה בבאר-שבע. שרת הבריאות יעל גרמן, מנכ"ל משרדה פרופ' ארנון אפק וראש העיר רוביק דנילוביץ' מכריזים על היסטוריה: הקמת בית חולים ציבורי נוסף בבירת הנגב.

כ-200 אלף תושבים בלבד חיים בבאר-שבע, אבל ביה"ח סורוקה הוותיק משרת לא פחות מ-650 אלף תושבים במרחב הנגב, שעם קצב הריבוי הטבעי באזור ועם מעבר בסיסי צה"ל דרומה, הוא צפוי לכלול 900 אלף איש ואף יותר בתוך עשור. החלטה בעניין צפויה להתקבל בממשלה כבר ביום ראשון הקרוב, אחרי ששר האוצר יאיר לפיד הכריע נגד עמדת אגף התקציבים.

ישנה רק בעיה אחת עם כל הטוב הזה: לא רק שביה"ח החדש אמור להיפתח רק בשנת 2025 (גם זה מוגדר כ"המלצה" בלבד), הרי שלפי משרדי הבריאות והאוצר, המכרז בעניין אמור להתפרסם עד 1 בספטמבר 2016, בתוספת הסייג הבא: "ככל הניתן". במילים אחרות, גרמן ושר האוצר יאיר לפיד מכריזים בחגיגיות על הקמת בית חולים שרק הממשלה הבאה תצטרך לקבל את ההחלטה האם באמת להקים אותו.

למה צריך להמתין שנתיים כדי לפרסם מכרז אם משרד הבריאות בעצמו מעיד על הצורך ועל הפערים האדירים בין פריפריה למרכז? גורמים במשרד הבריאות מסבירים כי מדובר בהליך תכנוני ממושך, שכולל בין היתר "הקמת ועדת היגוי לקביעת אבני דרך להקמת בי"ח חדש".

במערכת הבריאות יש מי שטוען היום כי ניתן היה "לשכפל" במהירות את המכרז שפורסם לפני מספר שנים להקמת בית החולים הציבורי החדש באשדוד, עם ההתאמות הדרושות (בין היתר איסור הפעלת שירותי רפואה פרטיים כפי שהוחלט כעת). עוד הם מזכירים כי כשהממשלה ביקשה להקים נמלי ים חדשים, היא לא בזבזה רגע אחד ופרסמה שורה של מכרזים להקמה ולהפעלה למרות התנגדויות עזות מצד ארגוני העובדים ותוך ניהול מערכה משפטית במספר ערכאות. כשזה נוגע לבריאות, כך נראה, הנחישות של הממשלה נעלמת.

לא נעים לשפוך עוד מים צוננים ביום היסטורי שכזה, אבל בכל זאת: ההכרזה המקורית על הקמת בית חולים נוסף נעשתה על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, כבר באפריל השנה. לוקר הודיע על כך (בחגיגיות כמובן) במהלך ועידת הנגב של עיתון "כלכליסט".

חכו, זה לא הכול: עוד בשנת 2011 הכריז המשנה לרה"מ והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, על הקמת בית חולים נוסף בנגב. התוכנית שהציג אז כללה 3 שלבים: בשלב ראשון בית חולים קדמי שכולל מיון ומספר מחלקות מצומצם עם 300 מיטות אשפוז; בשלב שני הגדלת מספר המיטות לכדי 600 בתוך עשור מיום ההקמה; ובשלב השלישי הגדלה נוספת לכדי 900 מיטות אשפוז בתוך עשרים שנה מיום ההקמה. שלום, אגב, הכריז מה שהכריז במהלך "כנס מצפה רמון לבריאות".

בדומה להקמה של בית החולים באשדוד, שבנייתו מתקדמת בימים אלה במהירות מרשימה, הממשלה החליטה כי אין בכוונתה להקים ולתפעל את בית החולים החדש שבנגב בעצמה, אלא לעשות זאת באמצעות זכיין פרטי שיספק שירותים ציבוריים. אסותא, שהתמודדה בין היתר מול שירותי בריאות כללית במכרז של אשדוד ונותרה מתמודדת יחידה אחרי שהאחרות נטשו את המרוץ, מתכוונת להתמודד גם במכרז החדש.

גם בשירותי בריאות כללית אומרים היום ל"גלובס" כי הם ישקלו בחיוב התמודדות כזו. מנגד, גורמים במערכת הבריאות מרימים גבה נוכח האפשרות שהכללית תתמודד על הפעלת בית חולים שאמור בין היתר להציב תחרות לסורוקה - שנמצא בבעלות הקופה. ככלל, בכללית העדיפו את התוכנית הקודמת של השר שלום לפיה ביה"ח אמור היה לקום בצומת להבים ולא להתחרות ישירות בסורוקה בתוך באר-שבע. לפי הערכות, הבחירה בבאר-שבע ולא באזור פריפריאלי יותר, אמורה להיטיב עם אסותא ולייצר לה יותר כדאיות כלכלית להתמודדות במכרז.

על פי ההחלטה שאמורה לקבל ביום ראשון הקרוב הממשלה, על פי המלצות ועדה שבראשה עמד מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק, עוד לפני הקמת ביה"ח החדש תחזק המדינה את ביה"ח סורוקה באמצעות תוספת 98 מיטות אשפוז כלליות בשנים 2014-2016. בנוסף, תיפתח בסורוקה מחלקה לשיקום שיהיו בה 20 מיטות אשפוז.

כשאנשי סורוקה שמעו בפעם הראשונה על ההחלטה, הנתונים היו מוכרים להם היטב: מדובר בתוכנית-האב שבית החולים ביקש לאשר לפני מספר שנים בשל מעבר בסיסי צה"ל לנגב (עיר הבה"דים), עוד לפני שדובר על הקמת בי"ח חדש.

החלטת הממשלה תכלול גם הקמת 6 מוקדי לילה רפואיים באופקים, ערערה, לקיה/חורה, רהט וכסיפה. בנוסף, תאושר פתיחת מחלקת שיקום בבית החולים ברזילי במהלך שנת 2016, שתכלול 32 מיטות אשפוז. כן הוחלט להשקיע בשנים 2015-2020 סכום של כ-40 מיליון שקל לחיזוק מרפאות טיפת חלב בנגב ולהקמת מרפאות נוספות.

פערים עצומים

אחת הבעיות האקוטיות של מערכת הבריאות, כפי שסומנה גם על ידי ארגון ה-OECD, היא הפער הגדול בתשתיות רפואיות ובמדדי בריאות בין פריפריה למרכז. כך, למשל, מספר מיטות האשפוז באזור הדרום עומד על 1.5 לאלף נפש לעומת 2.5 במרכז. אם במחוז ת"א ישנם 4.4 רופאים לאלף נפש, הרי שבדרום המספר הזה עומד על 2.4 בלבד. 63.2% מהרופאים בת"א הם מומחים, לעומת 49.5% בדרום. ותחזיקו חזק: תמותת התינוקות בנתיבות גבוהה פי 5 מתמותת התינוקות בהוד השרון.

"החלטה שאי אפשר לסגת ממנה"

שרת הבריאות, יעל גרמן, שמדברת בעקביות על בעיית הפערים בבריאות, אמרה היום ל"גלובס" כי מה שהוגדר כסחבת בהוצאת המכרז נובע מרצון לתת את הדעת על שורה של נושאים, בין היתר כדי למצות את האפשרות להקמת בי"ח ממשלתי ובכך ליתר את עצם ההליך המכרזי. "אתה יכול לתאר לעצמך שישנה התנגדות עזה מאוד של משרד האוצר להקמה של בי"ח ממשלתי. מה אני מעדיפה? ממשלתי. אולי כשרשות ניהול בתי החולים הממשלתיים שהקמנו תתחיל לפעול, יראו גם באוצר שזה נכון ויעיל יותר להפעיל בי"ח ממשלתי".

על השאלה האם לא נראה גם הפעם דחייה של 10 שנים בעצם תחילת ההקמה של ביה"ח כפי שקרה באשדוד, השיבה גרמן: "כשמסתכלים על מפת הפריסה של בתי החולים בארץ רואים ריכוז גבוה של בתי חולים במרכז ואפילו בצפון, ואילו בנגב, בחצי מדינה, רואים בית חולים אחד. זה לא סביר ולא הגיוני מכל הבחינות שלא יקום שם עוד בי"ח, ולכן זו החלטה מתבקשת שאי אפשר יהיה לסגת ממנה".