"לא הצלחתי למצוא בית במרכז; עכשיו יש לי בית וגינה בצפון"

אחרי ההצלחה של כפרי הסטודנטים, אותם הקימה עמותת איילים עבור סטודנטים באזורי הנגב והגליל, העמותה פועלת לקידום מתחמי דיור להשכרה לצעירים באזורים אלה

איילים / צילום: יח"צ איילים
איילים / צילום: יח"צ איילים

*** הכתבה בשיתוף עמותת איילים

"עמותת איילים הוקמה עם חזון לחזק את ההתיישבות בנגב ובגליל", מספר דניאל בן, מנהל מרחב צפון בעמותה, "מהר מאוד הבנו שאנחנו, כמו שאר העולם, צריכים להשתמש במעמד הביניים שהוא הקטר של הכלכלה שאותה אנחנו רוצים לייצר על מנת לחזק אזורים אלה. הכלי הקל והנגיש ביותר בהקשר הזה היה לרתום את הסטודנטים, וכך נולד מיזם כפרי הסטודנטים שפועל כבר כ-10 שנים. הסטודנטים חיים באווירה צעירה וכיפית, וכמובן שגם אנחנו הקפדנו על הווי ופעילות חברתית שמחברת בין אנשים ובין אנשים למקום, אבל הרעיון הגדול היה שאחרי סיום הלימודים חלקם גם ירצו להישאר, וזה אכן מה שקרה.

זה מה שפוגם במוטיבציה

"זיהינו מוטיבציה גבוהה מאוד מצד סטודנטים שסיימו לימודים במוסדות להשכלה גבוהה בנגב והגליל להישאר לגור באזורים אלה, אבל אז גילינו מצב מסובך - אין להם אופציות דיור אטרקטיביות, במיוחד לא להשכרה", הוא מוסיף, "עשינו סקרים מעמיקים בעניין והבנו שלנגב ולגליל יש בעיה חמורה - הדירות שמוצעות שם לא אטרקטיביות, או מבחינת המיקום - אם זה בעיירת מצוקה שאין בה סביבה צעירה - או מבחינת המחיר, שלרוב יהיה בתוך מושב או יישוב סגור, שגם מנתק מהפעילות הקהילתית שבה הם עסקו. לחבר'ה צעירים שסיימו ללמוד, סביבות גיל 25-26, האופציות האלה לא רלבנטיות.

לא רק בתל-אביב

אותם צעירים רוצים להישאר לחיות יחד באווירה החברתית והכיפית שהם יצרו, ומגלים, באופן אבסורדי, שהמקום היחיד שבו זה אפשרי הוא תל-אביב".

בן, בעל תואר ראשון במדעי המדינה ושני במדיניות ציבורית, בוגר תוכנית עתידים באוניברסיטה העברית, אחראי על מתחם דיור להשכרה לצעירים בקריית שמונה. "אנחנו באיילים יצרנו מוצר משלים לכפרי הסטודנטים - מתחמי צעירים. מדובר בדיור אטרקטיבי לצעירים שסיימו לימודים גבוהים - זוגות, משפחות, רווקים - באזורי הנגב והגליל, ומעוניינים להמשיך לגור שם".

- מה הציעו האזורים האלה לפני שאתם הגעתם?

"המסלול המקובל, וגם אנחנו חשבנו כך בהתחלה, הוא להגיד לאותם צעירים: 'תתחתנו, תשקיעו 300 אלף שקל, קחו משכנתא ותקנו בית בהרחבה של איזה מושב'. אבל חבר'ה בני 25 שהרגע סיימו תואר בטח שעדיין לא יודעים עם מי הם רוצים להתחתן, וגם לא ייקחו מחר משכנתא. הם רוצים לגור במקום שנה-שנתיים, למצוא עבודה, להתחיל להסתדר. את הפער הזה אנחנו סוגרים עם אותם מתחמי צעירים".

- בתקופה של עלויות בנייה גבוהות, בירוקרטיה וסחבת, איך הצלחתם להקים את המתחמים הללו?

"ניגשנו למדינה ולרשויות המקומיות עם הרעיון, והצגנו להם דרך שבה אפשר לעשות את זה בפרק זמן סביר ובעלויות סבירות. הגענו עם רעיון מקורי, אפילו מהפכני לדעתי. גילינו שבפריפריה יש המון שטחים 'חומים', כלומר שטחים ציבוריים, שהם בתת-ניצול. ברעננה למשל, אין מגרש ריק שהרשות לא יודעת מה לעשות איתו, אבל הרשויות בפריפריה בדרך כלל יותר חלשות, ולשטחים האלה יש פחות ביקוש, פחות מימון.

"הצלחנו לשכנע את המדינה שיש פה צורך ציבורי וששטח ציבורי יכול לשמש גם לבניית דיור להשכרה לזוגות צעירים. אני חייב להדגיש שיש השגות והגבלות לזה - אנחנו עורכים דיונים מול היועמ"ש, שמגדיר נקודתית איפה אפשר לעשות את זה, בין השאר כדי למנוע מצב שבו בתל אביב למשל בונים דיור על שטח ציבורי. בנוסף, תהליך המימון הוא כזה שמחצית מהכסף אנחנו מגייסים בעמותה, ואת המחצית השנייה משלימה המדינה".

מעט התנגדויות

- מה הלך הרוח בקרב התושבים על הפקעת השטחים האלה, אתם נתקלים בהתנגדויות?

"זה תמיד קיים, אבל בטונים נמוכים. אנחנו מדגישים שאנחנו מחפשים גם אנשים מתוך הקהילה המקומית, את בני העיר. אנחנו מעודדים אותם להשתלב בפרויקט, והכול נעשה בשותפות מלאה עם הרשות המקומית. יש כמעט העדפה מתקנת לעניין הזה. מלבד זה, יש המון שטחים ציבוריים לא מנוצלים במקומות הללו, זה לא שלקחנו מקום לבית ספר או ריאה ירוקה".

- איך פועל המודל? מה צריך רווק או זוג צעיר כדי לשכור דיור במתחם?

"חלק מהמודל הוא שהדיירים במקום, מלבד זה שהם מכניסים רוח צעירה ואוכלוסייה איכותית, גם יתרמו שעות במהלך השנה, משהו כמו שעתיים בשבוע שבהן הם מחזירים לקהילה עבור השטח שלקחנו ממנה. חלק נוסף הוא הגבלה לשלוש שנים. הרעיון הוא לספק תחנת מעבר, מקום שבו אפשר לבחון איך זה לגור פה, להשתלב בקהילה, למצוא את עצמך מבלי ששכר דירה יהיה כאב ראש גדול, ולאחר מכן לעבור הלאה".

- אלו פעילויות בקהילה עושים הדיירים?

"אנחנו מחליטים על זה בשיתוף הרשות המקומית, לפי הצרכים של הקהילה. התחום העיקרי הוא חינוך, אבל לדיירים יש גם אפשרות לבחור את הדרך שבה הם רוצים להחזיר לקהילה. הרעיון הוא לגבש גרעינים, ושאחרי שלוש שנים הם ימשיכו לגור יחד, בין אם זה בקבוצת רכישה או כניסה יחד ליישוב. אגב אם דייר קנה מגרש וצריך עוד זמן עד שביתו ייבנה שם, הוא יקבל הארכה של עד שנתיים".

בקריית שמונה ייבנו במהלך השנה הקרובה ארבעה מתחמים, כל אחד מהם יכלול כ-40 יחידות דיור, בעלי חצר משותפת ומועדון או מבנה ציבורי משותף. האכלוס מתוכנן ל-1 באוקטובר 2015. השנה ייפתח ויאוכלס בעיר מיזם "מוטל סוזן". לפני כמה שנים העמותה מצאה בעיר מבנה נטוש, שבעברו הרחוק מאוד היה אכסניית נוער, שיפצה אותו בעזרת סטודנטים מתנדבים ושינשינים (שנת שירות) והיום יש בו 25 יחידות דיור. המיזם נעשה בשיתוף הרשות המקומית, והוא כולל הסכם החכרה ל-10 שנים.

אמרת שאתם מספקים דיור אטרקטיבי. מה זה אומר בדיוק?

"דיור שנותן מענה טוב גם ברמה החברתית-קהילתית וגם מבחינת מחיר. רק העובדה שזו קרקע ציבורית כבר מוזילה את המחיר. אנחנו בונים דירות חדשות, שמתאימות לזוגות צעירים - יש להן גג ירוק וחצר משותפת".

למרות הכל - אין פתרונות קסם

- אבל בקריית שמונה ממילא יוקר המחיה הוא לא מהגבוהים בארץ.

"נכון, זה לא מתקרב למחירים של המרכז, אבל אנחנו מתחייבים לשכר דירה של 30% פחות משווי השוק. דירת 3 חדרים חדשה בקריית שמונה תעלה בין 1,800-2,000 שקל לצמוד קרקע, גג ירוק וגינה גדולה כמובן".

- מה לגבי עבודה ופרנסה. זו אחת הבעיות שבגללה האזורים האלה לא מצליחים למשוך תושבים. איך אתם מתמודדים עם זה?

"אין לנו פתרונות קסם, וזו אכן סוגיה מרכזית באתגרים שלנו. אני כן יכול להגיד שמתוך הסקרים שאנחנו עושים זו לא הסיבה הראשונה שמונעת מאנשים לגור באזורים הללו. יש פה עבודות ויש משרות. בירוחם למשל שני מפעלים שזקוקים למהנדסים רבים על אותם תושבים. סטודנטים שסיימו לימודים גם מוכנים להתפשר על עבודה כזו או אחרת בשביל להישאר לגור באזור הגליל למשל. הבעיה המרכזית שאנחנו זיהינו זה לא תעסוקה, אלא מחסור בדיור אטרקטיבי ובאווירה צעירה. לטעמי, לפחות מבחינת יזמות, בגליל ובנגב יהיה קל יותר לפעול. ברור שיש תחומים שבהם בחיים לא נשתווה למרכז.

"יש כשלים באזורים האלה, אחרת לא היה צריך אותנו", מוסיף בן, "אבל אנחנו טוענים שיש פה גם עניין של סטיגמות. מסתדרים פה, והרווח הוא הרבה יותר גדול מעבודה במרכז למשל. באר שבע למשל נמצאת בתנופה מטורפת, ויש בה אותן משרות כמו בתל אביב. היום אפשר לגור בבית של 600 מ"ר 20 דקות מבאר שבע בפחות ממיליון וחצי שקל, ולעשות את אותה עבודה שהיית עושה בתל אביב".

- איך אתם בונים את המתחמים? יש לכם אנשי מקצוע?

"את הפרויקט אנחנו בונים בעזרת שינשינים - שנת שירות של בני 18. יש פה 80 חבר'ה שהתגייסו לשנה של עבודה עברית, ולדעתי זה גדול. הם עובדים ולומדים, הם יעילים, וכמובן גם עוזרים להוזיל עלויות. הם עושים היום מה שהסבים שלנו עשו כדי לבנות את המדינה. אבל כמובן שיש גם אנשי מקצוע בתשלום שמכווינים אותנו, ויש גם מתנדבים".

- רוב הדיירים מגיעים מתוך אידיאולוגיה?

"אני מניח שהחלוצים תמיד יהיו היותר אקטיביסטיים, עם יותר רצון לשנות ולעשות, אבל הפתרון הוא לכולם, והכיוון הוא מעמד הביניים. אנחנו רוצים להוכיח לגופים הרבה יותר גדולים מאיילים שאנשים רוצים לגור כאן, שבנינו דיור להשכרה ואנחנו מפוצצים בדיירים. שלא יבנו רק במרכז הארץ. מעבר לנושא האידיאולוגי שמניע אותנו, אנחנו רוצים להראות שיש כאן היתכנות, שיש מענה למצוקת הדיור. הדיור הוא הבעיה הכי גדולה שיש היום. אני מגיע מהמרכז, ולא הצלחתי לקנות שם בית. היום אני נשוי בן 31 ויש לי בית בצפון, גינה עם פסיפלורה ותאנים, ואני מזכיר שבחרתי להתעסק בתחום הציבורי".

זו התכנית שתמצא לכם פתרון דיור מהפכני