השקעה עם השפעה: לוקחים בחשבון את התשואה והסביבה

גישת ההשקעות שמונעת גם משיקולים חברתיים וסביבתיים צוברת תאוצה בעולם, ומה קורה אצלנו?

ם יכולנו לבחור בין השקעה שתניב רק תשואה כספית, לבין כזו שתניב נוסף על כך גם תמורות שיתרמו לחברה ולסביבה, האם לא כולנו היינו בוחרים באפשרות השנייה?

בעולם התפתחה בשנים האחרונות גישת השקעות חדשה, שצפויה לשנות את העולם, אך כמעט כמו כל דבר לצערנו, היא מגיעה לישראל באיחור ניכר, וחבל. הטרנד החם נקרא Impact Investment או בתרגום חופשי "השקעה עם השפעה". מדובר בהשקעה פיננסית שבמסגרתה, נוסף על התשואה הכלכלית, נלקחים בחשבון גם שיקולים חברתיים או סביבתיים. כלומר, לא מדובר בתרומה, אלא בהשקעה שבצדה ציפיית המשקיע לקבל תשואה - שנמדדת, בין היתר, באמצעות מדדים חברתיים או סביבתיים.

מדד IEM, למשל, הוא מדד כלכלי שמודד את האפקטיביות של ההשקעה ביחס להשקעות אלטרנטיביות. מדד זה יעזור לנו להחליט, על פי פרמטרים נוספים, האם להשקיע בנכס מסוים שבו התשואה נמוכה ביחס לאופציות האחרות, אך ההשפעה הסביבתית או החברתית גבוהה.

בשנים האחרונות המדדים החברתיים האלו מתפתחים בקצב מסחרר, ובתי השקעות רבים (כמו גם עמותות וארגונים אחרים) מציעים שיטות מדידה ושיטות לסינון השקעות שמטרתן לסייע למשקיעים מסביב לעולם לבצע השקעות כאלו בצורה אפקטיבית יותר. הבעיה היחידה היא שהגופים שמובילים את הטרנד הזה בעולם עדיין חושבים ופועלים באופן ספורדי ולא מתוכנן, כלומר על פי גחמות של מנהל השקעות בעל זיקה לתחום מסוים, ולא כאסטרטגיה מובנית של הגוף המוסדי הגדול.

זה עדיין לא מספיק

אם בודקים את כמות המשאבים שמושקעים בהשקעות עם השפעה, לעומת אפיקי השקעה אחרים, מגלים שזה לא מספיק. במחקר שערך לאחרונה בנק ג'יי.פי מורגן נמצא, כי בקרב 125 מנהלי הקרנות הגדולים בעולם, השקעות בסך של כ-46 מיליארד דולר הופנו לאפיק ההשקעה עם השפעה - גידול של כמעט 20% לעומת השנה שעברה. המספר הזה אולי נשמע מרשים, אך רק לשם פרופורציה, ענקית האינטרנט עליבאבא גייסה בשבוע שעבר בהנפקה ציבורית כ-25 מיליארד דולר (קצת יותר ממחצית כל סכום ההשקעה של 125 קרנות ביחד באפיק ההשקעה עם השפעה).

גם הממשלות לא חפות מטענות בכל הקשור לפיתוח השוק הכל כך חשוב הזה. נדרשים שינויים לעידוד השקעות, כמו מיסוי מופחת להשקעות עם השפעה ויצירת Eco System מתאים לצורך תמיכה ביזמים ובמשקיעים כאחד.

דוגמה טובה לכך הן קרנות ההון סיכון, שהחלו להתפתח כאשר הסביבה הרגולטורית והמשפטית אפשרה זאת על-ידי מתן אפשרות לקרנות הפנסיה להשקיע בקרנות ההשקעה: בתוך שנתיים בלבד מהכניסה של אותם תיקונים לחוק בארה"ב של שנות ה-70 צמחה תעשיית קרנות ההון סיכון מכמעט 0 ליותר מ-6 מיליארד דולר.

כאשר תעשיית ההון סיכון החלה לפרוח, זה שינה את פני היזמות, הכלכלה הגלובלית והחברה שלנו בצורה תהומית. מוצרים חדשים הציפו את השוק, תחרות רבה יותר החלה להתקיים, וכולנו הושפענו מכך באופן ישיר ובאופן עקיף.

לסיכום, השקעה עם השפעה צפויה לשנות את העולם פעם נוספת תוך נגיעה בתחומים שעד היום לא התעסקו איתם בצורה יזמית וטכנולוגית. התמודדות עם עוני ועם פשע, החינוך, מקורות האנרגיה שלנו, הזבל שלנו, התנועה בתוך הערים, כל אלה ועוד תחומים רבים יעברו שינויים דרמטיים ויושפעו מאוד בשנים הקרובות בבחירת השקעות. בעולם זה כבר מתחיל לקרות, וישראל חייבת להדביק את הקצב.

הכותב הוא מנכ"ל חברת הבנקאות להשקעות של קבוצת מגדל