"גלובס" חושף הפרוטוקולים של דיוני ועדת גרמן

"גלובס" יפרסם השבוע קטעים נבחרים מהפרוטוקולים של ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל, שמספקים הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של הרפואה הציבורית ■ גרמן: "כשהצעיר יהיה זקן לא יהיה לו, זה חמור מאוד"

יעל גרמן / צילום: תמר מצפי
יעל גרמן / צילום: תמר מצפי

תאריך: 6 במארס, 2014

הנושא: הצגת הבעיות המרכזיות בתחום ביטוחי הבריאות

משתתפים: כל חברי הוועדה. יו"ר תת-הוועדה לביטוחי בריאות ד"ר שלומי פריזט ושרת הבריאות יעל גרמן מופיעים בפרוטוקול בשמם; יתר החברים אינם מזוהים

תקציר: חברים בוועדה טוענים שחברות הביטוח גורפות רווחים על חשבון הרזרבות שדרושות להן בעתיד תוך חשש להסדר חוב שיחייב התערבות מצד המדינה. בהמשך נמתחה ביקורת על כך שהמבוטחים בפריפריה, שנהנים מהיצע דל של שירותים פרטיים וידם פחות משגת, מסבסדים את המבוטחים במרכז

***

ד"ר שלומי פריזט: "לגבי הביטוחים הפרטיים, קיים היעדר אחידות בין הגדרת הפוליסות בין המבטחים בחברות השונות. אתה לא יכול כפרט לרדת לנתונים האלה, אתה לא יודע. הגדרה של מחלות קשות, למשל, אתה לא יודע להעריך במה תחלה ואיזה ניתוח יעשו לך. אתה לא יכול להשוות או לעשות בחירה מושכלת.

"LOSS RATIO (שיעור התביעות, המימושים של הביטוח) הוא דבר שנמצא עכשיו בבחינה גם באגף שוק ההון... אנחנו חושבים שהוא נמוך מדי בפוליסות פרט ולא בקולקטיבי... בפגישה הראשונה אמרת לי שצריך בסיס נתונים ואמרתי שיהיה. דפקנו את הראש בקיר בטון עד שיצא דם מהקיר, והגענו למצב שחברות הביטוח אמרו 'לא מעניין אותנו'. התערבות השרה הביאה את המפקחת על שוק ההון להוציא מפרט נתונים זהה לשלנו, ולהעביר את הנתונים לוועדה כבסיס נתונים. זה ייקח עוד זמן, כי הן (החברות - ש.נ) דנות בינן לבין עצמן מה להעביר בדיוק כי המפקחת שלהן דורשת את זה".

דובר/ת: "זה בעצם אחיזת עיניים כי הם לוקחים את ה- LOSS RATIO העתידי ושמים אותו מאוד נמוך כדי למשוך אותו כרווחים. דה-פקטו, הפיקוח על שוק ההון היה צריך לחייב אחרת, LOSS RATIO תוצאתי. נניח שאת מתחילה ביטוח חדש פרטי, יהיה לך LOSS RATIO אפס. האם זה אומר שיש לך (לחברה - ש.נ) רווח? לא, כי זה לכל החיים. הבעיה היא שנותנים להם למשוך את הכסף הזה כרווחים כשהם צריכים לשמור אותו כרזרבה".

דובר/ת: "אתה אמור לדעת לחזות מה יהיו ההוצאות לאורך הזמן ולהוון אותן".

ד"ר שלומי פריזט: "אני בוחר בטווח הנוכחי להגיד אני אפריש יותר מחר".

דובר/ת: "החברה יודעת".

יעל גרמן: "את זה הרגולטור צריך להסדיר".

דובר/ת: "הם שומרים פחות מדי רזרבות, זה בא משם".

יעל גרמן: "כשהצעיר יהיה זקן לא יהיה לו, וזה מאוד חמור".

דובר/ת: "אני מסכים שזה חמור וחייבים להסדיר את זה. זה מודל קלאסי להסדר חוב בסוף".

דוברת: "המדינה תסדר...".

יעל גרמן: "מאוד חמור".

***

הדיון עובר לעסוק במהות הביטוח המשלים ובפערי השימוש בביטוח בין פריפריה למרכז.

ד"ר שלומי פריזט: "יש אלמנטים שמאוד קרובים למיסוי, זה מס גולגולת. 80% מהאוכלוסייה קונים את זה, אז זה מס - אפילו אם זה התנדבותי. בעוד שעגבניות נסחרות בשוק חופשי ותחרותי ומחירן משקף קרטלים של חקלאים, השב"ן (ביטוח משלים) נמכר כ-bundle (חבילה כרוכה) ויש המון כוח לקופה.

יעל גרמן: "אם היינו רוצים לתת את מה שאנחנו מקבלים בשב"ן, בהנחה שהמדינה רוצה לתת את זה, היא הייתה צריכה להטיל עוד מס. אם אנחנו אומרים שזה כן נחוץ, אולי כן צריך להטיל מס כדי לתת מס".

דובר/ת: "יש כאלה שרוצים את זה וזה בסדר".

יעל גרמן: "בסדר, אז תעביר את זה לביטוח המסחרי הפרטי. כל עוד כל אחד יכול לקחת (לרכוש - ש.נ) את זה...".

דובר/ת: "אם מחר 80% יעשו ביטוח פרטי, זה לא מס?"

ד"ר שלומי פריזט: "טיעון המיסוי בא מהדבר הבא - חלק גדול מהחלטת הצרכן אם לבחור או לא מגיעה מאיכות השירות במערכת הציבורית, שנשענת על המערכת הפרטית בכסף. שנית, נוצר תמריץ להסטה בין המערכות כך שהמערכת הציבורית יותר טוב לה ליצור תורים יותר ארוכים. זה המצב. המילה 'מיסוי' באה מזה שבידי המדינה למעשה היכולת כמעט לקבוע שאתה תקנה את זה. זה תמיד התנדבותי בסוף, אבל גם מונופול בכלכלה כשאומרים שיש בו מס 'אי-תחרות', זה לא מאפיה איטלקית - אבל יש מס, נטל עודף על הציבור. לממשלה יש אינטרס שתקנה את זה".

דובר/ת: "יש כאן יד מכוונת? זה קונספירציה?"

דובר/ת: "תגיד שזה טוב לממשלה".

ד"ר שלומי פריזט: "זה מס כי יש כאן בן אדם אחד בכיר שקובע ל-80% מהאוכלוסייה תשלום רגרסיבי מאוד בבסיס שלו, שאינו תלוי בהכנסה לכל גולגולת. אני הייתי גובה מהעשירים הרבה ומהעניים מעט או אפס... נוצרו התנאים שבמסגרתם 80% מהאוכלוסייה מרגישים שהם צריכים לקנות 'כיפת ברזל', אז אני רוצה שכל הסוללות יירטו אותו דבר ושלא יהיה הבדל בין המרכז לדרום. תבין איזה רגרסיבי הדבר הזה - הפריפריה משלמת יותר ומקבלת פחות מרמת השרון".

דובר/ת: "מה רע בזה?"

יעל גרמן: "זה מגדיל את הפערים שממילא יש במדינה, זה קטליזטור".

דובר/ת: "השב"ן עצמו הוא לא פער, הוא nice to have. פער בבחירת מנתח הוא לא פער".

יעל גרמן: "לאנשים יש שירותים בצורה לא שווה".

דובר/ת: "קיצור תור, לדוגמה".

ד"ר שלומי פריזט: "אנחנו צריכים להחליט אם השב"ן (ביטוח משלים) זה הבן החורג שאף אחד לא מדבר עליו. אבל אם הוא בשר מבשרה של המערכת בישראל, 85% מהאוכלוסייה, אז או שהילד החורג חרג מכל גבול, התבלבלנו, ואז קשה להגיד שהוא לא צריך להינתן באופן שווה לאנשים שקונים אותו - או שתיתן לי הנחה".

יעל גרמן: "או שתיתן ל-15% הנוספים ותשווה אותם".

ד"ר שלומי פריזט: "תוריד את הפרמיה או את המימון, אל תעשה לי שוויון".

דובר/ת: "אתה יכול לעשות את זה לפי מחוז. ברמת השרון זה יהיה 400 שקל ובפריפריה 50 שקל.

יעל גרמן: "אנחנו לא רוצים גם את זה".

דובר/ת: "זה מחר טיעון לבג"ץ".

דובר/ת: "הוא אומר תפתור את הבעיה הזאת על ידי מתן בחירה בצפון".

דובר/ת: "אני לא רוצה בי"ח פרטי בצפון. תן לי בחירת רופא אחר הצהריים בבי"ח זיו בצפת (ממשלתי - ש.נ)".

דובר/ת: "אני בונה את החוק על פי 30% שאין להם שב"נים, ולא על פי מי שיש לו שב"נים".

דובר/ת: "זאת שאלה של שר"פ".

דובר/ת: "אני מתכנן את אספקת השירותים על פי השב"נים, הגולם קם על יוצרו. מחר אני אעשה את זה על פי הביטוחים המסחריים".

דובר/ת: "אתה צריך להבין למה יש לכל כך הרבה באוכלוסייה. בגלל שיש כל כך הרבה אתה מתאים אליהם את המערכת בגלל שהיא עוותה?"

דובר/ת: "הוא מתאר תמונת מצב".

דובר/ת: "אנחנו נצטרך שטיפול ברכיבה על סוסים יהיה בכל הארץ ונקים (בכל מקום) אורוות".

ד"ר שלומי פריזט: "המצב הקיים שבו החבר'ה מרהט מממנים את רמת השרון לא בסדר".

דובר/ת: "אבל לא צריך להגדיל את האספקה".

ד"ר שלומי פריזט: "לא, מי רוצה? מה פתאום?"

יעל גרמן: "זה מרתק, ואתה נוגע בבטן הרכה של הנושאים".

דובר/ת: "זה לב המטרייה, בלי לזלזל בוועדות האחרות. זה ה-דבר שבו הזנב מקשקש בכלב".

גרמן ביקשה - והלמ"ס העבירה מוקדם מהצפוי נתונים המעידים על גידול בהוצאה על ביטוחי בריאות

שרת הבריאות גרמן ממשיכה לנהל קרב עיקש כדי להעביר את המלצות הוועדה הציבורית שבראשה עמדה (ועדת גרמן). כך, בצד שורה של פגישות עם ראשי הסיעות ואיום בהתפטרות אם המרכיב המרכזי ברפורמה לא יעבור במסגרת חוק ההסדרים (בלימת הגידול בפעילות בתי החולים הפרטיים - ש.נ), ביקשה גרמן באופן יוצא דופן מהלמ"ס קובץ נתונים שאמורים להתפרסם רק בעוד מספר חודשים.

על פי הנתונים, שפרסם היום (א') משרד הבריאות בעצמו, עולה כי ההוצאה של משקי הבית על ביטוחים משלימים וביטוחי בריאות מסחריים עלתה ב-2013 בכ-8.5%, לעומת גידול של 4% בלבד בשאר סעיפי ההוצאה בתחום הבריאות. ההוצאה למשק בית עמדה בשנה זו על 258 שקל - גידול של 21.5 שקל לעומת 2012. על פי משרד הבריאות, הדבר מהווה גידול של 800 מיליון שקל בשנה על ביטוחי בריאות בשנת 2013 - גידול שכולו יוצא מהכיס של האזרחים.

עוד על פי הנתונים, לראשונה ההוצאה על ביטוחי בריאות חצתה את הרף של 2% מכלל ההוצאות של משקי הבית, כאשר סעיף זה מהווה 35.8% מההוצאות על בריאות לעומת 34.6% בשנת 2014 והוא נחשב לגבוה ביותר בקטגוריה.

"שוב אנו רואים עלייה תלולה וחסרת הצדקה בהוצאות משקי הבית על ביטוחי הבריאות", אמרה גרמן. "הוצאה זו קשורה קשר הדוק לעלייה בניתוחים במגזר הפרטי ומזינה אותה. רק טיפול משולב שבמסגרתו נגביל את העלייה בניתוחים פרטיים ונעביר רפורמה בביטוחי הבריאות, תביא להורדת יוקר הבריאות של המשפחות במדינה ועמה להורדת יוקר המחיה", היא הוסיפה.