האב חשש מנושיו ופתח עסק ע"ש בנו; מי מהם חייב במס?

השופט יונה אטדגי קיבל את ערעורו של הבן על החלטת פקיד השומה וקבע כי החייב במס הוא האב

השופט יונה אטדגי / צילום: אתר בית המשפט
השופט יונה אטדגי / צילום: אתר בית המשפט

באחרונה משודרת בכבלים תוכנית על הורים המפעילים לחץ על ילדיהם בכדי לקדם אותם למעמד של סלבריטי (ידוען). נדמה כי המודל של ההורה המפעיל לחץ על ילדו זולג גם לתחום האפור של חבות במס. בפסק דין שניתן לאחרונה מתואר מקרה דומה בו האב לא רצה לפתוח עסק על שמו בשל חששו מנושיו, ואילץ את בנו לפתוח עסק על שמו, כאשר את כל הרווחים גרף האב לכיסו.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב התערב בהחלטתו של פקיד שומה במחוז דן ופסק כי החבות במס על הכנסות עסק האלומיניום והשיפוצים שהוטלה על הבן, תחול על האב.

בפסק הדין החדשני שניתן בשבוע שעבר קיבל השופט יונה אטדגי את ערעורו של הבן על החלטת פקיד השומה לחייבו במס. בית המשפט קיבל את עמדת הבן, בנלי טל, לפיה לא הוא הפיק את ההכנסה, למרות שהוא זה שהיה רשום כבעל העסק, אלא אביו, דוד טל, ושרישומו כבעל העסק היה פיקטיבי ונועד לחפות על אביו.

השופט אטדגי הסיר מעל הבן את עננת המס וקבע כי "רישום אדם בספרי מס הכנסה כנישום עשוי להוות חזקה ראייתית משמעותית, אך לא חלוטה, וניתן לסתור אותה".

רישום פיקטיבי

תחילתה של הפרשה ב-2004, אז פתח הבן, חייל משוחרר, עסק של אלומיניום ושיפוצים על שמו, שהיה פעיל עד 2009. לדברי הבן, העסק לא היה ברשימת הדברים שתיכנן לעשות לאחר שחרורו מהצבא, אך הוא פתח אותו בשל כפייה ולחץ שהפעיל עליו אביו. זאת, לטענתו, משום שהאב רצה בכל מאודו לפתוח את העסק, אך משצבר חובות ונושים, העדיף כי העסק יהיה על שם בנו. במשך תקופת פעילות העסק אף עבד הבן כשכיר בעבודות אחרות בתחום המסעדות.

הכנסות העסק הופקדו בחשבון בנק, שהיה גם הוא על שמו של הבן בשל חובותיו של האב. ואולם, ההפקדות לא בוצעו על-ידי הבן, אלא על-ידי אמו, שניהלה את החשבון, לאחר שהבן העניק לה ייפוי-כוח לכך.

לטענת הבן, את משכורתו הוא הפקיד באותו החשבון, וממנו גם משך "סכומים שעזרו לו להתקיים". זאת למרות שלדבריו, חלק ממשכורתו גם הועברה להוריו כדי לסייע להם בפרנסתם.

בתביעה החריגה, שהוגשה באמצעות עו"ד ורו"ח יואב ציוני, האב, דוד טל, תמך בגרסת בנו במלואה ואישר כי לבן לא היה חלק בהכנסות העסק, וכי כל התמורה התקבלה על-ידו בלבד. כך גם אישר האב את טענת הבן, לפיה העסק נפתח על-ידו בכפייה.

לפיכך, האב והבן טענו במשותף בערעור לבית המשפט כי השומה שנקבעה לעסק מבוססת על הנחות ונתונים שגויים, וכי "הבעלים האמיתיים של העסק הוא דוד, וחבות המס על ההכנסה של העסק מוטלת על האב ולא על הבן".

פקיד השומה דחה את טענות האב ובנו וגרס בפשטות כי הבן הוא הנישום, משום שהוא זה שפתח את העסק על שמו, ולפיכך החבות במס על הכנסות העסק מוטלת עליו. בנוסף, פקיד השומה ציין כי בהתאם לכך הוצאה שומה גם לאשתו של הבן, אורית טל.

עם זאת, פקיד השומה מתח ביקורת על האב, על כך שניצל ניצול ציני את בנו לצורך מטרותיו האישיות במהלך השוטף של העסק. כך, למשל, ציין פקיד השומה כי האב השתמש במענק השחרור של בנו לשם רכישת כלי עבודה לעסק. משכך, טען פקיד השומה, "פסילת הספרים נעשתה כדין, וגם הפרמטרים לפיהם נקבעה השומה סבירים ומבוססים".

כניעה ללחצים

למרות שהשופט אטדגי הביע הסתייגות מההתנהלות הערמומית של האב ובנו, ואף ציין בנחרצות כי "התנהגותו של הבן ראויה לגינוי. קרוב לוודאי שיש בה פן פלילי" - הוא קיבל את ערעורו של הבן על השומה שהוצאה לו ומחק אותו ואת אשתו מהשומה.

השופט קבע כי "הבן לא היה מעורב באופן כלשהו בניהול העסק, בעבודות שבוצעו במסגרתו, בהשגת העבודות, בקשר כלשהו עם הלקוחות וכיוצא בזה".

עוד קבע בית המשפט כי הבן היה הלכה למעשה הזרוע הארוכה של אביו. "לא היה כל היגיון בפתיחת העסק על שמו של הבן, שלא היה לו כל ידע או ניסיון בתחום זה, לא הכיר את הלקוחות ואת הספקים, ולא תרם באופן משמעותי לעסק, מלבד זאת שנכנע ללחצי אביו, כדי להשתמש בשמו ככסות מפני נושיו וחובותיו", קבע השופט אטדגי.

השופט אטדגי קבע גם תקדימית כי רישום הנישום כבעל עסק הוא לא סוף פסוק בנוגע לחבות במס, וניתן לסתור אותו. "בעת שאדם מסוים נרשם בספרי מס הכנסה כבעליו של עסק מסוים, הגם שרישום זה מהווה חזקה ראייתית משמעותית, לכך שהוא הגורם להפקת ההכנסה מאותו עסק, עדיין לא ניתן לשלול ממנו את האפשרות לסתירה של חזקה זו, כדי שיוכיח שלא הוא הפיק את ההכנסה מאותו עסק אלא אחר, ושעל כן יש לחייב את האחר במס בגין אותה הכנסה", פסק השופט.

בית המשפט המחוזי - שהעביר את חבות המס של העסק מהבן אל האב - קבע גם כי נפלו פגמים בדיווח של מס הכנסה, ולפיכך גם השומה שבה חויב האב הופחתה משמעותית.