פקידי האוצר מנסים לסגור עם חח"י הסכם פרישה מפנק

בשקט-בשקט, בעמימות ותחת המולת הבחירות, מנסים פקידי האוצר, הנהלת חברת החשמל והוועד לסגור הסכם שיעלה לכם עד 1.5 מיליארד שקל

חברת החשמל / צילום: איל יצהר
חברת החשמל / צילום: איל יצהר

תחת חשכת הבחירות, בהיעדר שר אוצר פעיל, בעמימות, במהירות, בלא תחשיב עלויות ובלי תשובה לשאלה 'איך וכמה זה ישפיע על תעריף החשמל' - סוגרים בימים האלה ראשי האוצר, הנהלת חברת החשמל ו-ועד העובדים, עסקה כבדה ויקרה מאוד של "פרישה מרצון" שתביא לסיום עבודתם של 400-440 עובדים ותיקים בחברה הממשלתית.

תנאי הפרישה גובשו באופן רשמי על-ידי הנהלת חח"י וועד העובדים, אך בפועל היו שותפים להם ראשי האוצר, בראשם מנהל רשות החברות, אורי יוגב; הממונה על השכר, קובי אמסלם; ומתאמת הפעילות המנכ"לית יעל אנדורן.

על-פי הסיכומים: מדובר בתשלום שכר חודשי לכל הפורשים מרצון עד למועד הפנסיה הרשמי,67 (כלומר, מימון של 10-13 שנים, בהנחה, שטרם גובשה, שאכן כל הפורשים מבוגרים), עם התחייבות לשלם את כל העלאות השכר, ויש אומרים שגם את העלייה האוטומטית בדרגות שיקבלו עובדי חברת החשמל עד למועד הפרישה הרשמי של כל פורש. לכך יש תוספת דרישה חלופית, שטרם סוכמה, לתוספת מיידית של 1,000 שקל לשכר החודשי של כל פורש. ואז, בנוסף לכל זה, יקבל כל פורש, בהתאם לשכרו, עוד 1-1.4 מיליון שקל פיצויים, במזומן.

כמה זה יעלה? לא ברור. ספק אם משרד האוצר או חברת החשמל חישבו בכלל את העלויות. המספרים שנזרקים מדברים על 0.5-1.5 מיליארד שקל (השכר הברוטו הממוצע של עובד ותיק בחח"י עומד על כחצי מיליון שקל לשנה). הנהלת חברת החשמל בראשות היו"ר יפתח רון-טל, אמורה, לעמדתה, לממן את התנאים המופלגים הללו מקופתה, במזומן. אולם, מאחר שקופת החברה מחוררת, גוררת חוב כולל של מעל 70 מיליארד שקל, ובעיקר משום שמלוא עלות ההוצאה לעובדים היא חלק מרכזי וקריטי בחישוב תעריף החשמל - הרי ברור שמי שיממן את תנאי הפרישה המופלגים הללו הוא הציבור, באמצעות תעריף החשמל, שבלי ספק יעלה. וזה יקרה גם בלי שתינתן השקיפות הראויה לסיבת ההעלאה.

מי מעורב בעניין מעבר לחבורת החשמל הסגורה - אוצר-הנהלה-ועד? אף אחד. בעילות ובתירוצים של "התנהלות משפטית שוטפת", ו/או "מהלך עסקים רגיל", ו/או "אירוע שאיננו חריג בחיי החברה", ו/או "בית הדין לעבודה לוקח צד ויושב על הגרון של המדינה" - הצליחו החברים הללו להרחיק את הנושא ואת מחירו ומשמעותו העתידית קודם כול מהכרעת שר האוצר בפועל בנימין נתניהו. אולי בגלל שאפשר שנתניהו איננו יכול בכלל לקבל החלטה, אישור או שלילה, בגלל הבחירות ומעמדם הפוליטי המיוחד של חברת החשמל ועובדיה. אולי בגלל שמניחים שנתניהו לא יוכל להרשות לעצמו ולמפלגתו לאשר סכומים כאלה לעובדי חח"י המיותרים.

כמו כן, באותן עילות תלושות וריקות, לא נדרשת, לעמדת האוצר, חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אם אכן מדובר במהלך שגרתי ויומיומי, או צעד שאין לעשותו לפני בחירות. כמו כן, לא נדרשה כלל חוות דעת כלכלית משפטית של המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט - שבפועל עובד יחד עם האוצר על כל המהלכים הכלכליים של השנים האחרונות. אפילו מנהלת רשות החשמל אורית פרקש-הכהן כלל לא נדרשה להיות צד בעניין. אף בכיר אוצר לא פנה אליה ולא ביקש חישוב של ההשפעה של המהלך על תעריף החשמל.

אף אחד גם לא בדק, לא רוצה לבדוק, אם האמירה של חברת החשמל כאילו "מדובר בכמה מאות מיליוני שקלים במשך כמה שנים, וזה רחוק מלהשפיע על התעריף..." היא נכונה או מניפולטיבית. נעדרת גם זכותו של הציבור, שלא לדבר זכותו של המממן, לדעת על מה ולמה הוא הולך לשלם מכיסו, וזכותם של גופים ציבוריים לדרוש תשובות ולהתערב במהלך.

נראה שיש להיטות יתר לסגור הסדר במהירות לפני שתגיע ממשלה חדשה, ובעיקר לפני שיבוא שר אוצר חדש ונמרץ שאולי יתחיל לשאול שאלות. תזכורת: אחרי שראשי האוצר בנו במשך חודשים ארוכים תוכנית ל"רפורמה בחברת החשמל", הם הגישו אותה כנדרש לאישור שר האוצר יאיר לפיד. אחרי כמה ימים שאל לפיד את יוגב: 'טוב, אז כמה זה יעלה?' ואף אחד לא ידע לענות. אחר כך שאל לפיד: 'ובכמה זה יעלה את תעריף החשמל?' וגם לזה לא הייתה תשובה. אז לפיד לא חתם (והם אמרו שהוא פופוליסט). הרפורמה ההיא נמחקה, ועכשיו מביאים אותה בחתיכות.

כלומר, המהלך הנוכחי, בזמן הקריטי הנוכחי, הוא הראשון, הפתיחה/התקדים, למהלכים עתידיים שבהם חברת החשמל משחררת עובדים מיותרים ממיטב כספו של הציבור, בלי שתתייעל, בלי שתשביח את עצמה, בלי שתתחיל בכלל לחתוך את חובותיה.

אם המהלך הנוכחי יתקיים בלי כל מעורבות שמחוץ לחברות אוצר-חשמל, הרי שגם המהלכים הבאים יהיו כאלה. כלומר, מהלכים שבכירי האוצר מזמן כבר לא יהיו בתפקיד כשיתבררו המחיר וההשלכות שלהם.

בקיצור, מהדהדת השאלה האם אין כאן סוג של מחטף. מחטף של פקידים. מחטף שהוא תקדים מסוכן.

חברת החשמל לישראל סובלת, על-פי דברים שמנהליה אמרו לאורך השנים, מעודף של 2,500-3,000 עובדים קבועים שהינם חסרי מעש. כלומר, אין להם באמת עבודה בחברה. הצעד הנוכחי, הצעד הנדיר ויוצא הדופן הזה, של תוכנית פרישה מרצון מחברה ממשלתית בכלל ומחח"י בפרט, בתנאים כה מופלגים, הולך להיות תקדים יקר ביותר לעתיד. תקדים שימומן כול כולו, כך או אחרת, בתעריף כזה או במס אחר, על-ידי הציבור.

והסיפור הזה מסתבך והולך. גם באוצר וגם בחח"י מדגישים ומבקשים לשכנע שהמהלך הזה יביא, לאורך זמן, "לחיסכון ניכר בהוצאות". שנכון שב-3-4 השנים הראשונות אמנם יוטלו על החברה הוצאות פרישה, אבל לאורך השנים, מעצם העובדה שיוצאים מהחברה העובדים הכי פחות יעילים והכי יקרים, הרי שהחברה תהיה יעילה יותר ודווקא ירווח לה. אבל, כאמור, מדובר בסיום עבודה של מעל ל-400 עובדים.

עם זאת, הנהלת החברה, יחד עם ועד העובדים, סיכמו (ראו תגובה רשמית של דוברת החברה) כי יימחקו רק 200 תקנים מתוך 400 התקנים הקבועים של הפורשים, ובמקביל, 190 עובדים ארעיים "טובים, נחוצים ויעילים", כדברי אנשים בחברה, יקבלו קביעות, ואילו 200 תקנים של הפורשים האחרים רק "יוקפאו". מה זה יוקפאו? בעברית זה אומר שהם יופשרו כשמישהו ירצה בזה.

עם זאת, העמדה העכשווית של בכירי האוצר המעורבים אומרת שהם "בשום פנים ואופן" לא יאשרו את המתווה בלי שחברת החשמל תתחייב למחיקת כל 400 התקנים.

יחד עם זאת, אומרים שם, שהם מבינים את הנהלת החברה שנאלצת להסכים לעמדת ראש הוועד מיקו צרפתי. שגם באוצר וגם בהנהלה מבינים את הקשיים של צרפתי שהבהיר כי הוא יתקשה להעביר את ההסדר הזה בקרב הוועדים והעובדים, ולכן יש ללכת לקראתו. אבל... אומרים, בשקט בשקט, כולם יודעים שגם התקנים הללו יבוטלו... האמנם?

אל תדאגו, אומרים לנו, גם אם יצטרכו לממן את תנאי הפרישה האלה והבאים באמצעות תעריף החשמל (אבל לא מסבירים איך אפשר שלא...) אז אחרי כמה שנים, כשנגמור לשלם, החברה תהיה הרבה יותר יעילה בהוצאותיה והתעריף בטח ירד.

אלא, שההיסטוריה מוכיחה שזו אמירה חסרת טעם ויושרה שנסמכת על התשת הציבור.

חברת החשמל, כמו רשות החשמל, משרד האוצר, משרד האנרגיה וממשלות ישראל, כבר הוכיחו שבכל פעם שלחברת החשמל יש עילה להעלות את התעריף, עילה אמיתית או סתם יצירתית, כמו שקרה באירוע הדרמטי של הפסקת הזרמת הגז ממצרים שהצריך הגדלה בעלויות הדלקים - החברה והרגולטורים שלה מבטיחים שתוך זמן מה יופחת התעריף באותו השיעור שעלה, אבל איכשהו זה לא מסתדר.

הפחתת התעריפים נסחבת עוד חודש, עוד שנה, ועיקר העיקרים - היא לעולם לא מגיעה לגובה ההעלאות.

עיקרי תוכנית הפרישה בחברת החשמל

■ 440-400 עובדים יפרשו מהחברה

■ תשלום שכר חודשי לכל הפורשים מרצון עד למועד גיל הפנסיה, 67

■ התחייבות לשלם את כל העלאות השכר (כולל עלייה אוטומטית בדרגות) עד למועד הפרישה הרשמי מהחברה

■ תוספת מיידית של 1,000 שקל לשכר החודשי של כל פורש (טרם סוכם)

■ כל פורש יקבל, בהתאם לשכרו, עוד 1-1.4 מיליון שקל פיצויים, במזומן

תגובות

מחברת החשמל נמסר בתגובה כי "המתווה שאליו הגיעה הנהלת חברת החשמל עם ארגון העובדים הועבר להתייחסות הגורמים הרלוונטיים באוצר, ברשות החברות הממשלתיות ובהסתדרות.

כפי שפורסם, בשנת 2015 יסיימו את העסקתם בחברה 600 עובדים - מהם 200 בפרישה טבעית ו-400 בפרישה מוקדמת. המתווה מבטל 200 תקנים, מקפיא 200 ומאפשר קליטה של 190 עובדים קבועים. מטרתו להביא לחיסכון והתייעלות. מעבר לכך, מתקיימים דיונים בין הגורמים, ולכשיוסכם על מתווה הוא יובא לאישור דירקטוריון החברה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "הנושא עדיין נמצא בהתדיינות אל מול חברת החשמל, וטרם הובא לשולחנו של שר האוצר בפועל. בכל אופן, אין כוונה שעלות פרישת העובדים תמומן באמצעות העלאת תעריף החשמל". נציין כי לשאלה "אז מאיפה?" - לא התקבלה תשובה.

מרשות החשמל נמסר בתגובה כי "הרשות לא הייתה מעורבת כלל בדיונים בעניין תנאי סיום העסקתם של מעל 400 עובדי חח"י, ואף לא ביחס להשלכה על תעריף החשמל. יודגש, כי עמדת הרשות לחשמל היא שכל תוכנית התייעלות בהגדרה נדרשת להיות מוצדקת וכלכלית ואמורה לממן את עצמה בלי תוספת עלויות בתעריף החשמל, אחרת אין המדובר לציבור ב'התייעלות'".

כמה מרוויחים עובדי חברת החשמל 21.1.2015
 כמה מרוויחים עובדי חברת החשמל 21.1.2015

המספרים של חברת החשמל
 המספרים של חברת החשמל