איי.קיו זה רק חלק מהסיפור: אז מהי בעצם אינטיליגנציה?

המודל של ריבוי אינטליגנציות משנה את התמונה מקצה לקצה ■ איך אפשר להסביר ערמומיות של חתולי רחוב במונחי אינטליגנציה, ואילו אינטליגנציות יעזרו לנו להסתגל במהירות לעולם החדש? ■ מיוחד ל"ליידי גלובס"

ד"ר דב ינאי / צילום: איל יצהר
ד"ר דב ינאי / צילום: איל יצהר

מחקרים מלמדים שהאינטליגנציה השכלית תורמת רק לחלק מוגבל מהביצועים שלנו. יש שורה של יכולות מנטליות שתורמות להצלחה בחיי היומיום שקשה למדוד. האם נכון לדבר על אינטליגנציה כללית אחת? החוקר הווארד גרדנר פיתח מודל שמתייחס לאינטליגנציות מרובות. הרעיון הכללי הוא שאצל כולנו מתקיימת שורה של יכולות מנטליות, אינטליגנציות לצורך העניין, שאינן קשורות זו בזו בהכרח. הוא דיבר על אינטליגנציה מרחבית, תנועתית, מוזיקלית, חזותית, מתמטית, סביבתית, נטורליסטית, פנים אישית ובינאישית.

ד"ר דניאל גולמן פיתח את מושג האינטליגנציה הרגשית ובהמשך הגה גם את רעיון האינטליגנציה החברתית. גם הפסיכולוג פרופ' רוברט סטרנברג קרא תיגר על רעיון האינטליגנציה הכללית האחת ומנה שלוש אינטליגנציות: אנליטית, יצירתית ופרקטית. לאחרונה התווספה לסצנה גם אינטליגנציה מוסרית-מצפונית.

מהי, בעצם, אינטליגנציה? בניסיון לענות על השאלה הזו פרסמו 52 חוקרים ידועים ב-1994 קביעה לגבי ההגדרה בכתב העת 'Intelligence'. אינטליגנציה, הם קבעו, היא יכולת מנטלית כללית מאוד, הכוללת את היכולת לחשוב בהיגיון, לתכנן, לפתור בעיות, לחשוב באופן מופשט, להבין רעיונות מורכבים, ללמוד מהר וללמוד מניסיון.