מחקרים מלמדים שהאינטליגנציה השכלית תורמת רק לחלק מוגבל מהביצועים שלנו. יש שורה של יכולות מנטליות שתורמות להצלחה בחיי היומיום שקשה למדוד. האם נכון לדבר על אינטליגנציה כללית אחת? החוקר הווארד גרדנר פיתח מודל שמתייחס לאינטליגנציות מרובות. הרעיון הכללי הוא שאצל כולנו מתקיימת שורה של יכולות מנטליות, אינטליגנציות לצורך העניין, שאינן קשורות זו בזו בהכרח. הוא דיבר על אינטליגנציה מרחבית, תנועתית, מוזיקלית, חזותית, מתמטית, סביבתית, נטורליסטית, פנים אישית ובינאישית.
ד"ר דניאל גולמן פיתח את מושג האינטליגנציה הרגשית ובהמשך הגה גם את רעיון האינטליגנציה החברתית. גם הפסיכולוג פרופ' רוברט סטרנברג קרא תיגר על רעיון האינטליגנציה הכללית האחת ומנה שלוש אינטליגנציות: אנליטית, יצירתית ופרקטית. לאחרונה התווספה לסצנה גם אינטליגנציה מוסרית-מצפונית.
מהי, בעצם, אינטליגנציה? בניסיון לענות על השאלה הזו פרסמו 52 חוקרים ידועים ב-1994 קביעה לגבי ההגדרה בכתב העת 'Intelligence'. אינטליגנציה, הם קבעו, היא יכולת מנטלית כללית מאוד, הכוללת את היכולת לחשוב בהיגיון, לתכנן, לפתור בעיות, לחשוב באופן מופשט, להבין רעיונות מורכבים, ללמוד מהר וללמוד מניסיון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.