מה שנגדו פועל לטובתו

הסיפורים בדוח המבקר על מעון רה"מ לא מפילים אף אחד מהכיסא

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

אם תיאורי הבזבזנות, החזירות והנהנתנות על גבול בזיזת כספי המדינה נכתבו על ידי מבקר מדינה שמונה על ידי רה"מ ונחשב נוח יחסית לבנימין נתניהו, אפשר רק לדמיין איך היה נראה דוח הוצאות מעון רה"מ לו היה נכתב על ידי מבקר עצמאי ומשוחרר יותר. גם אם הדוח מעורר תחושת דז'ה וו לסיפורים ששמענו על בני הזוג נתניהו בקדנציה הראשונה, השנייה, השלישית וגם בשבתם באופוזיציה, יש לו ערך מוסף: מדובר בדוח חמור ביותר שנכתב על ידי גורם מוסמך. עכשיו זה כבר לא רק סיפורים שסיפר לנו אב הבית מני נפתלי, שקראנו ב"ידיעות אחרונות", ב"הארץ" או אפילו ב"גלובס", שבני הזוג נתניהו טענו שהם בעלי אינטרס. הקפיצה הדרמטית בהוצאות בני משפחת נתניהו המפורטת בדוח נכתבה לא על ידי התקשורת העוינת אלא על ידי גורם אובייקטיבי, איש שלטון החוק.

הממצאים שמבקר המדינה יוסף שפירא מציג מעידים על סגנון חיים שהרוב המוחלט של משקי הבית בישראל רק יכולים לחלום עליו: פן וביגוד בעשרות אלפי שקלים, הזמנות טייק אווי במאות אלפים, והקפצת טכנאי חשמל בסופי שבוע וביום כיפור. ותשכחו את מה שראיתם בסרטון של מושיק גלאמין. גם מופע האימים של הגברת נתניהו עם המעצב שפרץ על גבה לתודעה לא יצליח לשפץ את המצב. וגם לא ההצמדה של הדוח לנתונים על הוצאות הנשיא לשעבר שמעון פרס. מדובר בחגיגת בזבוזים מקוממת שמעוגנת במספרים מבהילים, בראש ממשלה מנותק שלא מכיר בעיות של יוקר מחיה, ולא יבין לעולם את הצרכים של המשפחות החלשות בישראל.

לא נפלנו מהכיסא

האם הדוח הזה ישפיע על תוצאות הבחירות? האם הנתונים שנחשפים בו קטלניים עד כדי כך שיהיו שובר שוויון? זו כבר שאלה אחרת. לא בטוח שהדוח הזה יעביר מנדטים מגוש לגוש. הסיפורים שעולים ממנו מוכרים וידועים, הם לא מפילים מהכיסא אף אחד. בשנים האחרונות נתניהו ורעייתו ספגו אש אינספור פעמים על התנהגות לא ראויה, על בזבזנות ועל פגיעה בטוהר המידות. בכל פעם שחשבנו שהגענו לתחתית המבוכה - מהכביסה המלוכלכת שטסה עם בני הזוג לחו"ל, דרך המיטה המעופפת ועד פרשת מיחזור הבקבוקים - צץ עוד סיפור. נדרש מוח ממש יצירתי ופרוע כדי לדמיין מה יהיה הסיפור הבא. לכן, ייתכן שאחרי כל המילים שנכתבו ואלפי הכותרות הראשיות על הנהנתנות של בני הזוג, בשנים האחרונות ובעיקר בימים האחרונים, הנתונים המתפרסמים כאן מתגמדים. שום דבר כבר לא מרגש. יש מי שיטען שההר הוליד עכבר, שהתקשורת שוב צעקה 'זאב זאב'. הציבור אדיש, שבע התקפות, מה גם שבשורה התחתונה לא מדובר בחשד לעבירות פליליות. ובציבור הישראלי כל עוד זה לא פלילי זה קל יותר לעיכול. חריגה מהתקציב? שימוש בכספי ציבור לצרכים פרטיים? את זה הבוחר יכול לאכול.

גם לעיתוי פרסום הדוח, סמוך למועד הבחירות, יש השפעה על האופן שבו הנתונים ייקלטו בציבור. אלו שיחושו שמדובר בעוד ניסיון להטות את תוצאות הבחירות ולהביא להפלתו של נתניהו דווקא ייחלצו להגנתו ויתלכדו סביבו. ממילא בימין טוענים שהתקשורת עשתה דמוניזציה לראש הממשלה. ריבוי הפרשיות מצטייר בעיניהם כרדיפה תקשורתית, כניסיון להוציא את נתניהו מהבית בבלפור ולהחזירו לקיסריה.

עם זאת, הפרשות האלה מצטברות. גם אם הן לא מביאות לשינוי בקלפי, הן נערמות. בסופו של דבר הסיפורים האלו יגדישו את הסאה. קשה לצפות מתי הציבור יגיד "די, עד כאן". זה יכול לקרות עכשיו, זה יכול לקרות בסיפור הבא. הציבור מבין שגם אם זה כשר, טוב זה לא מריח.

הלחץ שנתונים בו לשכת ראש הממשלה ומטה הבחירות של הליכוד מעידים כי מקנן בלבם חשש גדול שבזמן שנותר עד הבחירות, הניכור והחזירות שמציג המבקר יחלחלו לתודעה הציבורית ויביאו למיאוס מנתניהו. לא צריך לקנא בחברי הכנסת והשרים שישוגרו כצאן לטבח לאולפני הרדיו והטלוויזיה ביממה הקרובה כדי לצאת להגנת בני הזוג. אף אחד לא מאמין במסרים שהוא התבקש לדקלם. הם פשוט חרדים לגורלם. צחי הנגבי מתפלל להיות שר והוא ודאי מרגיש שהוא חייב לנתניהו את מקומו הגבוה בפריימריז, אופיר אקוניס עושה מאמצים לכפר על העריקה למחנה גדעון סער, יובל שטייניץ חייב את חייו הפוליטיים לנתניהו, גלעד ארדן וישראל כ"ץ רוצים לקבל בקדנציה הבאה את משרד האוצר וגם דני דנון, מירי רגב וגילה גמליאל רוצים להיות שרים. המפתח כמובן אצל נתניהו במשרד.

בשנים האחרונות הודבק לנתניהו התואר קוסם. בשבועות האחרונים התברר שהוא בכלל טפלון. בניגוד לכל היגיון אף אחת מהפרשיות האחרונות שנקשרו בשמו לא נגעה בו אלקטורלית. כל מה שנגדו פועל לטובתו, וכל מה שלטובתו פועל גם לטובתו. תסמכו עליו, הוא יסבך אותנו עם האמריקאים, יקומם עלינו את האירופאים, אבל אף אחד לא יופתע אם מהדוח הזה הוא ייצא נקי לא פחות מהבית בקיסריה.