"יש פצצה שמאיימת על כל אזרח במדינה - מערכת הבריאות"

יו"ר ההסתדרות הרפואית האשים את הפוליטיקאים: "אתם מנותקים מהעם" ■ מנכ"ל מכבי: "המערכת הפוליטית דוממת והרפואה מדממת"

בכירי מערכת הבריאות יצאו היום (א') למלחמה כמעט חסרת סיכוי על סדר היום הציבורי והפוליטי, פחות מ-3 שבועות לבחירות ורגע לפני נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי - נאום שמקשה מאוד על היכולת שלהם להציב את סוגיית הבריאות בקדמת הבמה.

בקריצה לעיסוק בגרעין האיראני, אמר יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, בפתח מסיבת העיתונאים שכינס: "ישנה פצצה, פצצה אמיתית, המאיימת על כל אזרח במדינה. הפצצה היא מצבה של מערכת הבריאות. היא מתפוצצת מתחת לרגליהם של יותר ויותר אנשים במדינה ברגעים הכי קשים שלהם. אף אחד אינו חסין ממנה".

אידלמן אמר את הדברים כשלצידו מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, רן סער; סמנכ"ל שירותי בריאות כללית, ד"ר מיקי שרף; יו"ר הסתדרות האחים והאחיות, אילנה כהן; יו"ר האגודה לזכויות החולה, שמואל בן יעקב; ויו"ר 'צרכני בריאות ישראל', מידד גיסין.

אידלמן נשא נאום חריף במיוחד בנוסח "אני מאשים", והוא כיון את דבריו לכל רוחבה של הקשת הפוליטית: "אני פונה אל מי שדווקא לא נמצאים בחדר - הפוליטיקאים. פוליטיקאים נכבדים, אני מאשים אתכם. אני מאשים אתכם בכך שבמשך 20 השנה האחרונות שחקתם את תקציב הבריאות של מדינת ישראל. הזנחתם את הקופות ואת בתי החולים.

"הפקרתם את החולים והצוותים הרפואיים כאחד. שכחתם את ציבור הבוחרים ברגע של חולי, חולשה וסבל. מערכת הבריאות צועדת לאחור - ואתם אשמים בזה. מטופלים מחכים חודשים רבים בתור לניתוח - ואתם אשמים בזה. אנשים עניים בפריפריה מתים מוקדם יותר - ואת האצבע המאשימה אני מפנה כלפיכם. אתם הפוליטיקאים, כולכם אשמים. מכל המפלגות. מכל צידי הקשת הפוליטית. כ-ו-ל-ם. למה נושא הבריאות לא נמצא בראש דאגתכם? האם האישה הזקנה שעדיין שוכבת במסדרון עד כדי כך שקופה?! היא כל כך לא מעניינת אתכם?".

"מנותקים"

אידלמן לא נותר רק עם שאלות פתוחות, אלא סיפק תשובה, חריפה כדרכו: "ההסבר האפשרי היחיד הוא שאתם מנותקים מהעם. פשוט מנותקים". לדבריו, ההוכחה לכך לכאורה היא תוצאות של סקר שערכה לפני שבועיים ההסתדרות הרפואית לגבי עמדות הציבור בתחום הבריאות.

"שאלנו בסקר 'כמה חשוב לך שהפוליטיקאים יטפלו בבעיות הבריאות?', והתשובה הפתיעה גם אותנו - 78% מהנשאלים השיבו 'בעדיפות עליונה'. אבל שאלנו שאלה נוספת: 'עד כמה, לדעתך, הטיפול בנושא מערכת הבריאות חשוב לפוליטיקאים?'. התשובה כאן מדהימה יותר ומדאיגה יותר. רק 4% השיבו 'בעדיפות עליונה'. 96% יודעים שהבריאות אינה בעדיפות עליונה עבור הפוליטיקאים".

לדברי אידלמן, על אף תחלואיה הידועים של מערכת הבריאות, בהן מימון ציבורי נמוך, שיעור נמוך מאוד של מיטות אשפוז, מחסור אקוטי באחיות ועוד, יש מי שמבקש להציג את המערכת באור אחר לגמרי: "לפעמים אני שומע קולות של פוליטיקאים או אנשי אוצר שאומרים לי - 'אבל יש לנו מערכת בריאות נהדרת, הנתונים מעולים, אנשים בישראל חיים הרבה שנים. ממה אתה כל כך מודאג?'.

"יש לתופעה הזאת שם אחד - תסמונת בת היענה. הרי ברור לנו היום שהמערכת נראית בריאה רק מבחוץ. אם נסתכל מקרוב, נראה שיש בעיות קשות ביותר - התורים ארוכים בצורה בלתי סבירה בעליל, אי-השוויון והפערים בבריאות הולכים וגדלים, מספר הרופאים והאחיות יורד בהתמדה, חדרי המיון קורסים. ממשלות ישראל לדורותיהן יצרו בור של למעלה מתשעה מיליארד שקל בתקציב הבריאות. למעשה, לקחו לציבור את הכסף שמגיע לו עבור בריאותו. ממש לקחו לו מהכיס... מספיק להיות בת-יענה, מספיק להכחיש את המצב. נדרש אומץ ציבורי ושינוי סדרי עדיפויות.

איננו יכולים להסתפק היום בקריאת האזהרה. חובתי כרופא כיו"ר ההסתדרות הרפואית לנצל ימים אלה של תקופת בחירות ולדרוש מהפוליטיקאים - הציגו בפני הציבור תוכנית להצלת מערכת הבריאות בישראל. התחייבו במפורש להחזיר למערכת הבריאות הציבורית את הכסף שנלקח ממנה".

"אף אחד לא רוצה להיות שר הבריאות"

יו"ר הסתדרות האחרים והאחיות, אילנה כהן, דיברה גם היא מהבטן, והזכירה שהיא בעצמה הייתה בעבר חברת כנסת: "אני הייתי שם ואם מישהו חושב שמה שאנחנו אומרים כאן מזיז להם, אתם טועים. תראו כמה אנשים רוצים להיות שרי אוצר, שרי פנים, שרי שיכון - אתם לא חושבים שצריך להיות שר להומלסים ששוכבים בפרוזדורים של בתי החולים? אף אחד לא רוצה להיות שר הבריאות.

חולים לא יקומו מהמיטות להצביע. כשהיה מאבק על מחיר הקוטג' כולם קמו. יש עוד שבועיים לבחירות אבל אם מישהו חושב שמה שלא עשו בשנים יעשו בשבועיים הוא טועה. אבל אחרי ה-17 במרץ צריכה להיות פעולה שנמשיך אותה, להגיד רבותיי - אנחנו לא מוכנים יותר לתת שירות בצורה הזו. נפסיק להיות פראיירים - נגיד עד לפה".

מנכ"ל מכבי, רן סער, אמר במסיבת העיתונאים: "לפולטיקאים יש נטייה לבלבל אותנו במספרים. המדינה מקצצת הרבה כסף מדי שנה אז הם רוצים שנשמח על קיצוץ של 400 מיליון במקום 600 מיליון. חסרים 9 מיליארד שקלים! המצב רק ילך ויחמיר. אני פונה מכאן למועמדים לכנסת הקרובה - אני מצפה מהם להשקיע בבריאות החולים שלנו. חברי הכנסת החדשים צריכים לדעת שהחיים של החולים תלויים בהם. חצי מהזמן שלי אני נמצא בכנסת, ולצערי המערכת הפוליטית דוממת והרפואה מדממת".

ד"ר מיקי שרף, סמנכ"ל קופ"ח כללית, הוסיף כי ישנם מספר נושאים קריטיים שיש לטפל בהם: אורך התורים לניתוחים שנגרם מחוסר יכולת לשלם לצוותים רפואיים אחר הצהריים; שחיקה עקבית ומבנית בתקצוב קופות החולים שמביאה לפגיעה במערכת כולה; מחסור במיטות אשפוז וחוסר השקעה בפיתוח מרפאות בקהילה לצורך צמצום התלות במערכת האשפוזית.

האוצר: "אווירת הכאוס נובעת מאינטרסים ורק מחזקת את הרפואה הפרטית"

גורמים במשרד האוצר אמרו היום בתגובה למסיבת העיתונאים כי אווירת הכאוס שמשדרים ראשי המערכת מוגזמת מאוד בלשון המעטה, נובעת מאינטרסים של ארגוני הרופאים והאחיות כמו גם גופי הבריאות ומעל הכל - אווירת הכאוס הזו פוגעת בראש ובראשונה במערכת הציבורית שבשמה הם מתיימרים לדבר.

"מי ששומע את הדברים שלהם מיד ירוץ לאסותא וכך גורמים לנבואה שמגשימה את עצמה", אמר אחד הגורמים. באוצר מזכירים כי מרבית הדוברים שנאמו היום, לרבות ד"ר אידלמן ומנכ"ל מכבי רן סער, התנגדו לרפורמת גרמן שביקשה בין היתר לרסן את הרפואה הפרטית.

"כל עוד לא נרסן ונגביל את הרפואה הפרטית, לא יעזרו המשאבים שנזרים לרפואה הציבורית. המערכת הציבורית משולה לבריכת מים עם חור גדול, וכדי למנוע את הזליגה של רופאים שנוהרים אחר הצהריים אל הרפואה הפרטית אנחנו צריכים לרסן אותה. ההסתדרות הרפואית רוצה שהרופאים ירוויחו הרבה בשתי המערכות, וזה בעצם להחזיק את המקל בשני קצותיו", כך לדברי הגורמים באוצר.

עוד מציינים באוצר כי תקציב הבריאות עלה באופן עקבי מרמה של 32 מיליארד שקל בשנת 2008 לרמה של כ-50 מיליארד בשנת 2014, מה שמשקף גידול של 7% בשנה ביחס לגידול צנוע יותר של כ-2% בשנה בתקציב המדינה. מנגד, באוצר לא מכחישים כי ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג נותרה זהה לחלוטין לרמתה בשנת 1995 בעוד שבמרבית המדינות המפותחות נרשם גידול משמעותי ועקבי. עוד מודים באוצר כי חלקו של המימון הציבורי בהוצאה הלאומית הלך ופחת עם השנים, במקביל לעלייה במימון הפרטי המגיע מכיסם של האזרחים.

באוצר מבקשים לציין כי בשנים האחרונות נוספו 780 תקנים לרופאים, מאות תקנים למיטות אשפוז, 200 תקנים לאחיות ועוד, אולם גם במקרים אלה מדובר היה בתוספות שניתנו לאחר מאבקים ממושכים של ההסתדרות הרפואית והסתדרות האחיות, שכללו סכסוכי עבודה ושביתות.