התובע בתיק פסגות למומחה מטעם ההגנה: נתת חוות-דעת ברמאות

פרופ' אבנר קלעי, המומחה הכלכלי מטעם ההגנה, בעדותו בפרשת הרצת האג"ח בתיק הנוסטרו של פסגות: "אני מאשר שיש הבדלים במדדים בחוות-הדעת שכתבתי. אני חייב לתת ממוצע, שלא בהכרח קרה בפועל"

"אני מאשר שיש הבדלים במדדים שנמצאים בחוות-הדעת שכתבתי. אני חייב לתת ממוצע. הממוצע לא בהכרח קרה בפועל. כשאתה עושה מחקר אקדמי, אתה עושה תחזית. אתה נותן ניחוש טוב. זה הרבה יותר טוב מכלום" - כך הסביר פרופ' אבנר קלעי, המומחה הכלכלי שהעיד הבוקר (ב') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, מטעם ההגנה, בפרשת הרצת אגרות החוב בתיק הנוסטרו של פסגות, שבו דן השופט חאלד כבוב.

עדותו של קלעי הבוקר, שהעלתה ספקות רבים ביחס לחוות-הדעת שהכין, הייתה מטעם חלק מהנאשמים בפרשת פסגות - אהרון נבון, מי שהיה מנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק; וסער וינטראוב, שהיה ברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק.

כתב האישום בפרשת פסגות הוגש בחודש אפריל 2014, ובו הואשמו דוד אדרי, שכיהן כסמנכ"ל ברוקראז' בבית ההשקעות פסגות ומי שניהל את חשבון הנוסטרו של פסגות (שנעדר מהדיון היום ); ושי בן-דוד, לשעבר מנהל חדר ברוקראז' בפסגות; וכן נבון ווינטראוב; בהשפעה בדרכי תרמית על תנודות שער ניירות ערך ובקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות - עבירות לפי חוק ניירות ערך ולפי חוק העונשין.

עיקר החקירה הנגדית של פרופ' קלעי נסבה סביב האישום לפעילות תרמיתית באג"ח קונצרניות וממשלתיות, שבוצעה לכאורה ב-2007 באמצעות חשבון הנוסטרו של חברת פסגות על-ידי אדרי, בן-דוד, וינטראוב ונבון.

במסגרת החקירה הנגדית של קלעי שניהל עו"ד עמית בכר מפרקליטות תל-אביב, פרופ' קלעי נשאל על הפער בנתוניו לבין מה שהתרחש בימי המסחר באג"ח הממשלתיות.

לפי כתב האישום, "במסגרת היערכות למכרז החלף (מכרז המשמש את הממשלה לניהול החוב הממשלתי, במסגרתו אוספת המדינה אגרות חוב שמועד פירעונן קרוב, וכנגדן מנפיקה אגרות חוב חדשות או מרחיבה סדרות קיימות - ס'כ') 2007, ביצעו החשודים פעילות תרמיתית במסחר בניירות ערך שונים, באמצעות נוסטרו דויטשה בנק, וזאת על מנת להפיק רווח ותועלת בשני היבטים: השפעה מלאכותית על יחס ההמרה בין הניירות המונפקים והנאספים במכרז; והפקת רווח משמעותי לחשבון הנוסטרו על חשבון המדינה כתוצאה מכך".

עו"ד בכר ניסה לערער את אמינות המומחה, וניסה לטעון כי חוות-הדעת שערך לא משקפת את הנתונים "האמיתיים" שהיו קיימים בימי ההנפקה, וכי יש הבדלים בין "אפקט ההכרזה" (היום שבו משרד האוצר מפרסם את תוכניות גיוס ההון המקומי הסחיר לחודשים הבאים - ס'כ') לבין "אפקט ההנפקה" (השלב שבו יש את ההנפקה - ס'כ').

עו"ד בכר ניסה להראות כי מה שהמומחה בדק היה את ההפרש בין מה שהשוק "ציפה" לבין מה שקרה בפועל, וכי מדד זה כלל לא רלבנטי ושגוי.

לדברי עו"ד בכר, "בהנפקות שניתחת בדקת בין השנים 2006-2010. רוב התצפיות שלך היו אחרי האירוע המדובר. כלומר, לא התייחסת למכרז החלף כפי שהיה בפועל ביום ההנפקה".

"הסיבה שבהנפקות הרשיתי לעצמי לבחון מועד אירוע אחר, היא כי ההנפקות שהמדינה עושה הן אותן הנפקות כל הזמן, אין בזה שום דבר שונה. לגבי מכרז החלף, הוא היה 'מכרז חדש', ולא רציתי להשתמש בו ובאינפורמציה שאינה ידועה. הייתה לי בעיה למצוא נתונים אחרונים, ולא ראיתי סיבה. הסברתי שבהנפקה ההכרזה קודמת להכרזה בפועל", ציין פרופ' קלעי. "אנחנו מדברים על סטטיסטיקה. אין לי מדד יותר טוב מזה. אני מבין שזה לא זהה", אמר.

בשלב זה הטיח בו עו"ד בכר: "אתה נותן חוות-דעת ברמאות. אני אומר לך שאתה רימית פה. אתה מטעה את בית המשפט, מציג אך ורק את מה שנוח לך".

מיד לאחר מכן, עו"ד איתן מעוז, המייצג את וינטראוב, התנגד והטיח חזרה: "אתה חוצפן! לבוא ולהגיד שהוא רימה זו חוצפה ממדרגה ראשונה. עורכת הדין של התביעה לא טרחה להסתכל ולו על אפקט ההכרזה לקראת המכרז. המומחה בדק מעל ל-800 אירועים, והוא נתן את הממוצע".