תביעת רוני מאנה לדמי תיווך בעסקת השוק הסיטונאי לא תימחק

הישג לרוני מאנה במאבקו המשפטי מול תנובה וקרן אייפקס: בית המשפט העליון קבע כי תביעתו של מאנה לדמי תיווך על עסקת השוק הסיטונאי לא תימחק על הסף, כפי שדרשו תנובה ואייפקס

רוני מאנה / צילום: תמר מצפי
רוני מאנה / צילום: תמר מצפי

הישג לרוני מאנה במאבקו המשפטי מול חברת תנובה וקרן אייפקס: בית המשפט העליון קבע כי תביעתו של מאנה לדמי תיווך על עסקת השוק הסיטונאי לא תימחק על הסף, כפי שדרשו תנובה ואייפקס מבית המשפט.

כזכור, מאנה מנהל הליך משפטי מול שתי החברות ודורש דמי תיווך על עסקת השוק הסיטונאי בתל-אביב בהיקף של 11.21 מיליון שקל המהווים כאחוז אחד מהעסקה שנחתמה ב-2010. מאנה הגיש את התביעה לדמי תיווך ביולי 2014.

מאנה, שיוצג בבית המשפט בידי עורכי הדין אריאל לביא וישראל שליו, טען בבית המשפט כי סיפק לתנובה וקרן אייפקס שירותים כגון "ניהול, סיוע וסגירת המשא-ומתן וכי הוא היה הרוח החיה לכל אורך הליך המשא-והמתן" במסגרת מכירת הקרקע עליה פעל השוק הסיטונאי בתל-אביב לחברת גינדי השקעות.

"המשיב תבע מהמבקשות שתשלמנה לו "דמי תיווך עבור פעולותיו, מעורבותו, יזמותו ותרומתו בתקופה הקריטית של המשא והמתן, בה ליוה את הצדדים יד ביד עד לחתימה על אותה מערכת הסכמית", כך נכתב בהחלטת בית המשפט העליון שניתנה על-ידי השופט יצחק עמית. "המשיב טען כי עם סיומו של המשא-והמתן נכרתה העסקה והמתחם נמכר תמורת 1.1 מיליארד שקל, אולם המבקשות סירבו לשלם לו עמלה בגין שירותו וזאת בניגוד להבנות שבינו לבין נציגיהן".

בית המשפט שדן בשאלה האם לדרישתו של מאנה לדמי תיווך יש בסיס, למרות שלא נחתם הסכם תיווך בכתב בין הצדדים, סבר כי לא ניתן לקבוע חד משמעית שאין צדק בטענתו של מאנה ולכן "לא ניתן לקבוע כי תביעתו של המשיב (מאנה) היא חסרת סיכוי באופן המצדיק מחיקתה על הסף".

חשוב לציין כי בית המשפט גם התייחס לעובדה שמרבית התיקים שהגיעו בעבר לפתחו של בית המשפט ועסקו בסוגיה דומה, של תביעה לדמי תיווך ללא הסכם חתום בכתב, נדחו בסופו של דבר, אך הוסיף כי במקביל החלה להשתרש לאחרונה בבתי המשפט גם דעות שונות המבוססות על סוגים שונים של עסקאות, כגון הבחנה בין תיווך עסקי או תיווך פיננסי מורכב לתיווך רגיל במקרקעין.

עוד הוסיף השופט עמית וכתב בנוגע לדרישתן של תנובה וקרן אייפקס לדחות את תביעתו של מאנה על הסף כי: "אף שמדובר בסוגיה משפטית, לא יהיה זה נכון לפסוק בה כטענת סף, מן הטעם "שאין מדובר בסוגיה שהתשובה עליה היא חד משמעית, משום שלא נפסקה לגביה הלכה מחייבת, ומשום ששיקול הדעת בסוגיה זו צריך להיעשות לאחר ראיית התמונה הכוללת, כלומר לאחר שמיעת כל הראיות, התרשמות מעדים וכד'".

בתגובה להחלטת בית המשפט נמסר היום מחברת תנובה כי "מר מאנה לא היה מתווך בעסקה ולא מגיעים לו דמי תיווך מתנובה. מר מאנה פעל כגורם עבור הקונים (גינדי) שמהם קיבל תשלום, ולא עבור המוכרים (חברת השוק הסיטונאי), שהסתייעו בשירותי סיטי בנק, ואשר קיבל מהמוכרים תמורה כפי שהתחייב מהסכם כתוב. על-פי בדיקות שערכנו, מעולם לא הובטחו למר מאנה דמי תיווך, לא בעל-פה ולא בכתב, והוא מעולם לא התבקש לפעול כנציג המוכרים בהליך המכירה. מר מאנה מבקש להתנהל מול חברת השוק הסיטונאי בלי הסכם תיווך כתוב כמתחייב על-פי חוק. בחברת השוק הסיטונאי מחזיקים עיריית תל-אביב, תנובה וסיטונאים - למר מאנה אין הסכם כתוב מול אף אחד מהגורמים האלה".